העבודה חתמה על הסכם עודפים עם המחנה הדמוקרטי, הליכוד עם "ימינה"

קצת פחות מחודש לבחירות, והמפלגות השונות משריינות את עצמן עם הסכמי עודפים, כדי לא לבזבז אף קול. העבודה והמחנה הדמוקרטי חתמו היום (רביעי) על הסכם עודפים ביניהן, בשעה שהליכוד חתמה על הסכם עודפים עם רשימת ימינה. אתמול חתמוכחול לבן וישראל ביתנושל אביגדור ליברמן עלהסכם עודפים ביניהן.

לרוב, מפלגותחותמות על הסכם עודפיםעם מפלגה אחרת שיש קרבה אידיאולוגית ביניהן ושתיהן משתייכות לאותו גוש. בבחירות לכנסת ה־21 חתמה העבודה על הסכם עודפים עם מרצ, איחוד מפלגות הימין עם הליכוד ובל"ד־רע"מ עם חד"ש־תע"ל. בחלוקת עודפי הקולות קיבלו הליכוד, כחול לבן, העבודה, אגו"י, בל"ד־רע"מ, חד"ש־תע"ל ואיחוד מפלגות הימין מנדט נוסף.

עם זאת, מישראל ביתנו נמסר בתגובה להסכם העודפים: "הסכם העודפים הוא עניין טכני בלבד. במערכת הבחירות הקודמת חתמנו עם הימין החדש שלא עברה את אחוז החסימה. ב-1999 חתמנו הסכם עודפים עם עמיר פרץ והרווחנו מנדט. מבחינה טכנית עכשיו לא נותרה שום אופציה אחרת, ואנחנו לא מוכנים להסתכן באובדן מנדט שניתן לקבל בזכות הסכם העודפים".

בחלוקת המנדטים משתתפים רק הקולות הכשרים שקיבלו המפלגות שעברו את אחוז החסימה. בבחירות באפריל היה מספר הקולות 3 מיליון ועוד 943.254 קולות. בועדת הבחירות שמחשבת את התוצאות הסופיות, חילקו את המספר הזה ב־120 מנדטים והתוצאה שהתקבלה היא 32.860 קולות שהוא המודד לכל מנדט. עפ"י שיטת חישוב זו חולקו רק 113 מנדטים ונותרו 7 מנדטים לחלוקה מעודפי הקולות שקיבלו המפלגות.

המועד האחרון בו נדרשות המפלגות להודיע לועדת הבחירות עם מי חתמו על הסכם עודפים הוא ה-6 בספטמבר (11 ימים לפני הבחירות). עפ"י החוק מפלגה רשאית לחתום על הסכם עודפים עם מפלגה אחת בלבד.