"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

יוצאי רוסיה: מאבק מכריע לחברה כולה

ליברמן הלך ואיבד את זה בשנים האחרונות • הציבור דובר הרוסית אמנם מקובע, אבל רחוק מלהיות טיפש • פרשנות

,עודכן
עולים מאוקראינה נוחתים בנתב"ג, 2016 // צילום: יהושע יוסף

רובם עלו לארץ לפני כמעט שלושה עשורים, אבל מבחינה פוליטית, מדובר בציבור שבהכללה אפשר לומר עליו שהזמן לא טשטש את זהותו. כמו שרובם המוחלט של אלה שנולדו ברוסיה ובמדינות בריה"מ לא יצליחו לטשטש את המבטא מגרונם עד יום מותם, כך גם דפוסי ההצבעה, נטיות הלב והיחס לשלל סוגיות מדיניות ואזרחיות, ברובם נותרו. למפלגות המתמודדות בבחירות אין סיכוי לשנות את דעתם של יוצאי בריה"מ לשעבר, וכל שנותר להן זה רק לנסות לשכנע שייצגו את עמדותיהם באופן הקרוב ביותר.

מחוץ לשדה הפוליטי כאילו עולם אחר. יוצאי רוסיה ודוברי רוסיתהם חלק אינטגרלי מהחברה הישראלית על כל שדרותיה, בצבא, בעסקים, בשוק העבודה, בתרבות, באמנות וכמובן באקדמיה. זו חברה מגוונת, ויש בה דתיים לצד מתבוללים, שומרי מסורת ואתיאיסטים. אבל משהו בעולם הערכי של המקום שממנו באו ממשיך לקשור אותם. זו לא רק השפה, אלא עולם שלם של תכונות ותפיסות עולם. בכל מערכת בחירות מנסות המפלגות לגעת בעולם העשיר והרב־ממדי הזה ולנתב אותו לגריפת הון פוליטי בקלפיות. לא כולן מסוגלות. לא כולן מצליחות.

מפלגת הליכוד, למשל, החליטה הפעם ללכת על מיזם דוברי רוסית בכל הכוח. נראה כי המשאבים שמקצה מפלגת השלטון למטה הבחירות הרוסי הוא חסר תקדים בהיקפו. כך זה כשאביגדור ליברמן, הקמפיינר המוצלח ביותר בשפה הרוסית, הפך לפני חודשייםללשון מאזניים פוליטיתופרש למעשה מהמחנה הלאומי, שאמור להכתיר את נתניהו לראש הממשלה פעם נוספת.

למרות המשאבים ותקציב העתק, בליכוד טרם פיצחו את השיטה כיצד להניע קולות מליברמן לנתניהו. נראה כי עשרות שנים של דפוסי הצבעה קיבעוניים כבר אי אפשר לשנות. בקושי לסדוק.

למפלגות השמאל קשה עוד יותר לשכנע את הציבור דובר הרוסית בצדקת דרכו. בנושאים אזרחיים של דת ומדינה יש עוד על מה לדבר, אבל כשזה מגיע לנושא המדיני, פה מאבדות המפלגות משמאל המפה הפוליטית את הקשב והריכוז. רוסיה היא מעצמה עולמית. אמנם כשיצאו ממנה כל עוד נפשם בה בראשית שנות ה־90 חוותה המדינה העצומה התמוטטות מוחלטת, אבל תודעת הגאווה וחובת ההצטיינות בכל מחיר עדיין מפעמות בהם ולא מאפשרות להם להכיל כלל מצב של ויתורים ושל התרפסות כפי שמציע השמאל.

מנגד, כאמור,בנושאי דת ומדינההמצב הפוך לגמרי. הליכוד נתפסת מפלגה בעייתית מאוד עם החיבור לסיעות החרדיות, עבור מי שבא מארץ שבה הפרדת הדת מהמדינה היתה קיצונית וקנאית.

ליברמן הצליח לתפוס את השיטה, אבל גם הוא הלך ואיבד את זה בשנים האחרונות. מ־15 מנדטים בבחירות 2009, הגיע ליברמן לחמישה בלבד עשור מאוחר יותר. כי הציבור דובר הרוסית אמנם מקובע אבל רחוק מלהיות טיפש. רבים מהם חשפו את הבלוף ונטשו. המאבק הפעם יכול להיות מכריע. גם עבורם, גם לחברה הישראלית כולה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר