"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בתוך עשור: מספר בוגרי ההוראה זינק בכ־70%
נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שמספר הבוגרים שסיימו את לימודי ההוראה זינק בעשור האחרון • שיעורי העזיבה של מורים ירדו מ-23% ל-19%
יותר מורים - פחות עוזבים // צילום ארכיון: יוסי זליגר

בתוך עשור: מספר בוגרי ההוראה זינק בכ־70%

נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שמספר הבוגרים שסיימו את לימודי ההוראה זינק בעשור האחרון • שיעורי העזיבה של מורים ירדו מ-23% ל-19%

נועם (דבול) דביר
, עודכן

בכל שנה מסיימים בממוצע 11,500 סטודנטים את המכללות להוראה. המשמעות היא שלמערכת החינוך נכנס בכל שנה כוח אדם צעיר ונמרץ.

נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מראים כי בהשוואה לעשור הקודם, זינק מספרם הכולל של מורים שהוכשרו מקצועית בכ־70 אחוזים, מ־5,975 בוגרים בשנת 2008 ל־10,087 בוגרים בשנת 2017.

בשורות טובות נוספות הן שפחות מורים נוטשים את המקצוע, בייחוד מורים חדשים.

דו"ח של הלמ"ס מהשבועות האחרונים מראה כי בשנים האחרונות ניכרת מגמת ירידה קלה בשיעורי העזיבה של עובדי הוראה חדשים, מ־15 אחוזים (2003-2001) ל־11 אחוזים (2016-2013).

כך, ירדו גם שיעורי העזיבה של מורים חדשים - כעבור שלוש שנים במערכת החינוך - מ־23 אחוזים ל־19 אחוזים בשנים האחרונות.

שיעורי עזיבה של מורים כעבור שנה נמצאו גבוהים יותר אצל מורים בתיכונים, וכן בקרב גברים ואצל מורים בני יותר מ־40.

את ההבדל בין דור ה־X לדור ה־Y אפשר לראות במעבר של מורים בין בתי הספר: למשל, שיעור המעברים של מורים ותיקים מבית ספר אחד למשנהו (ניידות פנימית) עמד בשנת 2018 על כ־6 אחוזים, בעוד השיעור בקרב עובדי הוראה חדשים ניכר - 25-20 אחוזים מהם עוברים ללמד במוסדות אחרים לאחר שנת עבודתם הראשונה במערכת.

פער נוסף ניכר בשכר. אף ששכר המורים בישראל עלה בעשור האחרון, יש פערי שכר משמעותיים בין מחנכים חדשים לוותיקים.

מורים בעלי ותק נהנים ממשכורות גבוהות, בעוד המורים החדשים נאלצים להסתפק בשכר נמוך בהרבה.

לדוגמה, שכרו הממוצע של מורה בעשור הראשון לעבודתו במשרד החינוך עומד על 7,300 שקלים, בעוד ותק של 21 ויותר יעניק שכר כפול, שיעמוד על 15,179 בממוצע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...