"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
הרוח יוצאת מהבגרויות: ירידה חדה בנבחנים בהיסטוריה ובספרות
עם הספר? בדור הזה כנראה פחות • בתוך עשור נחתך שיעור הניגשים ל־5 יחידות בספרות מ־4.12% ל־2.29% בלבד • "דור ה־Z לא אוהב ש'חופרים לו'"
צילום אילוסטרציה: יהושע יוסף

הרוח יוצאת מהבגרויות: ירידה חדה בנבחנים בהיסטוריה ובספרות

עם הספר? בדור הזה כנראה פחות • בתוך עשור נחתך שיעור הניגשים ל־5 יחידות בספרות מ־4.12% ל־2.29% בלבד • "דור ה־Z לא אוהב ש'חופרים לו'"

נועם (דבול) דביר
, עודכן

משרד החינוך מעודד 5 יחידות לימוד במתמטיקה ומרחיב מגמות סייבר והנדסת תוכנה, אבל המקצועות ההומניים נותרים מאחור. נתונים שמתפרסמים לבקשת "ישראל היום" מראים את הירידה בלימודי ספרות והיסטוריה.

מתברר שתלמידי עם הספר מעדיפים משהו אחר, ושיעור הלומדים במגמת ספרות נחתך בחצי בפרק זמן של עשור: ב־2018 (תשע"ח) עמד שיעור התלמידים שניגשו ל־5 יחידות בספרות על %2.29 (2,000 תלמידים בלבד), בהשוואה ל־%4.12 (3,000 נבחנים) בשנת 2008. מדובר בירידה עקבית לאורך השנים. כך, למשל, בשנת 2015 עמד שיעור התלמידים במגמת הספרות על %3.1 (2,555 תלמידים). לעומת זאת, הציון הממוצע בבחינה עלה: לפני כעשור הוא עמד על 82.5 נקודות, בעוד כיום הוא עומד על 85 נקודות.

גם ההיסטוריה נזנחה על ידי התלמידים. בשנת הלימודים הקודמת רק %1.2 מתלמידי י"בלמדו במגמת היסטוריה וניגשו למבחןב־5 יחידות לימוד (1,051 תלמידים). מדובר בשפל של כל הזמנים, וספק רב אם בעתיד תמשיך המגמה להתקיים במערכת החינוך. לשם השוואה, בשנת תשס"ח עמד שיעור הנבחנים על %1.94 מתלמידי י"ב.

"דור ה־Z לא אוהב ש'חופרים לו', ומרגיש שכל מה שקשור למדעי הרוח זה בזבוז זמן", אומרת ד"ר תמר קטקו, ראש המחלקה להוראת מדעי הרוח בבית הספר העל־יסודי במכללת סמינר הקיבוצים, "הצעירים של היוםלא מסוגלים להתמודד עם טקסטים ארוכים. כל הזמן משעמם להם: החיים שלהם מתנהלים ברשתות החברתיות, ומשך יכולת ההקשבה שלהם שואף לאפס".

לדבריה, "גם הורי התלמידים מעודדים אותם לבחור בתחום שאפשר להתפתח באמצעותו כלכלית ומקצועית, ועם תואר במדעי הרוח לא הולכים למכולת". היא מאמינה שחייבים לחזק את הלימודים במדעי הרוח: "ללא רוח אין גשם, וללא רוח אין הגשמה. יש לחשב מסלול מחדש, ללמד את הדור הזה לקחת ספר טוב בידיים או ללכת להצגה טובה. אצלנו במכללה עושים את זה לסטודנטים שבאים להיות מורים במדעי הרוח: הם מגלים את הכיף בלעשות חדרי בריחה בהיסטוריה, או ללמוד ספרות במוזיאון או בסמטה בנווה צדק. ברוח זו יש לאתגר גם תלמידים בבתי הספר".

לימודי התנ"ך יציבים

מגמה שדווקא שומרת על יציבות לאורך השנים היא לימודי התנ"ך. יותר מ־%10 מהלומדים בכיתה י"ב (כ־9,000 תלמידים) ניגשו בשנת הלימודים תשע"ח לבחינה ב־5 יחידות לימוד במקצוע. עשור קודם לכן, בתשס"ח, עמד שיעור התלמידים על %9.55. הסיבה נעוצה, בין השאר, בריבוי בתי ספר ממלכתיים־דתיים וחרדיים, שתלמידיהם ניגשים לבגרות בתנ"ך. בעשור האחרון גם חלה קפיצה משמעותית בממוצע הציונים במקצוע, מ־76 בשנת 2008 ל־83 בשנת 2018.

למגמת זו בתיכונים מקבילה מגמה דומה באקדמיה. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור הסטודנטים במדעי הרוח מכלל הסטודנטים ירד בשני שלישים, מ־%23 מהסטודנטים ב־1985 ל־%8 ב־2017. ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מייחס חשיבות רבה ללימודי החברה והרוח, ולנוכח זאת הוא פועל להגביר את מספר הלומדים במגמות אלה בשורה של פעולות, ובהן הקמה של מרכז ללימודי הומניסטיקה בספרייה הלאומית, פתיחה של כיתות רוח בחטיבות הביניים כדי ליצור עתודות של תלמידים שיפנו למקצועות רוח מוגברים לקראת הבגרות וחדשנות בהוראת ההיסטוריה והספרות, בשילוב הלמידה עם עולם הקולנוע והאמנות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...