"איפה הם שמים את כל הכדורים האלה?", היא שאלה שעולה לאוויר בכל פעם שכריסטיאנו רונאלדו/לאו מסי/כוכב גדול אחר מבקיע שלושער וממהר לקחת את הכדור משופט המשחק. וזאת שאלה מתבקשת, כי הכדורים האלה דורשים מקום אחסון גדול ומסודר. ולא רק הם. גם גביעים אישיים, חולצות מיוחדות, מזכרות, פרסים ותמונות, כל דבר שיכול להעצים את המורשת שהם בונים לאורך הקריירה.
אז לאן כל זה הולך? אם שואלים את הכוכב הפורטוגלי, למקום שמיועד לכך. השבוע, אחרי שקיבל לידיו את פרס MARCA LEYENDA שמוענק על ידי העיתון הספרדי, סיפר רונאלדו מה היעד של חתיכת המתכת החדשה: "אמצא לפרס הזה מקום נחמד במוזיאון שלי במדיירה". המוזיאון הזה, שממוקם בעיר הולדתו של הפורטוגלי, פונשאל שבמדיירה, נולד בעקבות השאלה שפותחת את הכתבה הזאת.
מי ששאל אותה היה הוגו, אחיו של רונאלדו, שהגיע בתחילת העשור לביקור במדריד ונדהם לגלות שכל הגביעים והכדורים מפוזרים ברחבי הדירה, והחליט לתת לכך מענה. תחילה שכר שטח קטן בחלק ההררי של פונשאל, אבל משהגביעים החלו להצטבר הקים ב־2016 את המוזיאון הרשמי לא רחוק משם.
1,400 מ"ר שמצליחים לאכלס בהצלחה את כל התארים של CR7, החל מקבוצות הילדים ועד לעונה האחרונה ביובנטוס. אפשר למצוא שם גם תמונות, שתי בובות בגודל אמיתי ופסל שעוצב על ידי אמן מקומי ומוצב בכניסה עם הכיתוב: "השחקן הטוב בעולם". הביקור במקדש עולה 5 יורו בלבד לאדם וחינם לילדים מתחת לגיל 8, והביקורות לגביו מעורבות. "מושלם לאוהדי רונאלדו וזול מאוד", כתב מבקר בטריפ אדוויזר. "בזבוז זמן, יותר מקדש ממוזיאון", כתב אחר.
ילד צעיר מתפעל ממדיו של מראדונה // צילום: אי.פי
לשכור את הבית של קרויף
מוזיאון של רונאלדו נשמע טבעי כמו גול שלו, אבל מתברר שזה לא משקף את המצב. יש המון מוזיאוני ספורט בכלל וכדורגל בפרט, אך רובם המוחלט מוקדש לקבוצות, לנבחרות, להיסטוריה ולעבר. כמעט אין מוזיאונים שמוקדשים לשחקנים בודדים - יוהאן קרויף למשל סירב שביתו הישן יהפוך לכזה, ולכן היום הוא בית להשכרה עם תמונות של כוכב העבר על החלונות - ובטח שלא לשחקנים פעילים.
של אנדרס אינייסטה נמצא במחסן של סבא, וזה של לאו מסי, שמחזיק בלא פחות כדורים וגביעים מאשר הפורטוגלי, נמצא כרגע בביתו. לפני שנה כוכב ברצלונה הכניס צוות צילום ארגנטינאי לתוך הפלא וחשף לצד מאות חולצות של שחקנים שאיתם שיתף פעולה, את כל כדורי השלושער וארון עמוס תארים אישיים. לאורך השנים אדידס וברצלונה הקימו מיני־מוזיאונים לכבודו של מספר 10, אך מוזיאון פרופר עדיין אין.
בית ילדותו של יוהאן קרויף // צילום: GettyImage
זה לוקח זמן, דורש משאבים ומצריך מספיק היסטוריה להציג בו. לפלה, גדול שחקני תבל בעיני רבים, נדרשו שש שנים, עזרה של 28 תורמים ו־22 מיליון דולר כדי לפתוח ב־2014 את המוזיאון על שמו. שחקן העבר התעקש שהוא ייבנה בסנטוס, המועדון שבו בילה מרבית מהקריירה, ושטח של 4,150 מ"ר הכניס 2,545 פריטים מחייו ככדורגלן. "המבקרים יזכו לראות איך נולד השחקן שכבש 1,281 שערים בקריירה", אמרה דילמה רוסף, נשיאת ברזיל.
שנתיים אחר כך, בבואנוס איירס, נפתח מוזיאון של מי שבעיני אחרים הוא גדול שחקני תבל.
התאריך שנבחר היה 20 באוקטובר 2016, היום שבו ציינו בארגנטינה 40 שנים להופעת הבכורה של דייגו מראדונה בליגה. בשונה מחברו הברזילאי, המוזיאון של דייגו הוא בית שבו התגורר השחקן בימיו בארחנטינוס ג'וניורס, ומקים המוזיאון הוא אחד ממנהלי הקבוצה באותה תקופה. "שמרתי כל דבר שקשור אליו, כי ידעתי שיום אחד אהפוך את הבית למוזיאון", סיפר אלברטו פרס, שלצד 2,000 פריטי משחק מציג גם את הספה שעליה דייגו נמנם והשולחן שעליו אכל בשר, או כל דבר אחר.
"אני צריך בניין שלם בשביל לאחסן הכל"
מוזיאון פלאטיני בלרנקה. לא גובה דמי כניסה //
באופן מפתיע, מוזיאון השחקן הגדול בעולם שייך למישל פלאטיני, וממוקם בכלל בלרנקה שבקפריסין. פיליפוס סטראבו הוא האחראי להיכל שמוקדש לכוכב העבר הצרפתי וכולל שיא גינס של 49,100 פריטי אספנות. "הכל התחיל כשכינו אותי 'פלאטיני' כשהייתי שחקן", סיפר בראיון, "אז החלטתי לבדוק מי האיש". סטראבו בדק, התאהב, אסף מכל הבא ליד, ובהשקעה של 200 אלף יורו הקים מוזיאון שלא גובה דמי כניסה.
תחילה המבקרים היו מעטים, עד שב־2009 פלאטיני בכבודו ובעצמו הגיע והקפיץ את הביקוש לביקורים. הפרשיות האחרונות שבהן היה מעורב נשיא פיפ"א פגעו בעסק, אבל לסטראבו אין כוונה לסגור: "גם אם הייתי רוצה, אני צריך בניין שלם בשביל לאחסן הכל".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו