כן, זה משחק מילים נדוש, אבל הוא מתאים פה בול: דלילה מוחמד אוהבת להתגבר על משוכות. לרוב מדובר על 10 כאלה שממתינות לה על מסלול הריצה במקצה ל־400 מטרים, ולפעמים אלה משוכות שאותן היא פוגשת מחוצה לו, בחייה האישיים. החודש יצא לה לשלב בין שני הסוגים – והתוצאה שהתקבלה היתה מדהימה.
לפני שבועיים, באימון רגיל שאפילו לא כלל משוכות, מוחמד איבדה ריכוז, נפלה וספגה זעזוע מוח מינורי. "כנראה זה לא היה רציני", סיפרה, ואחרי שהתאוששה התייצבה אתמול באליפות ארה"ב באייווה לריצת ה־400 מטרים משוכות. 52.20 שניות אחר כך היא כבר היתה שיאנית העולם החדשה, מנפצת ב־14 מאיות את השיא שקבעה יוליה פצ'ונקינה ב־2003. "הייתי סביב התוצאה הזאת באימונים", סיפרה בסיום, "קיוויתי שאצליח לעשות משהו גדול".
גם האמריקנים האמינו שהריצה הזאת תייצר משהו גדול, אבל לאו דווקא מכיוונה של מוחמד. שני מסלולים שמאלה חיממה מנועים סינדי מקלופלין, שמשכה אליה את רוב תשומת הלב. ואיך לא? מקלופלין בת ה־19 היא סנסציה בהתהוות.
בריו 2016 הפכה בגיל 16 לאתלטית הצעירה ביותר שמייצגת את ארה"ב אי פעם במשחקים האולימפיים, וב־2018 ועד אתמול ב־2019 החזיקה בתוצאת השנה. אשתקד קבעה שיא עולם לנוער ב־400 מטרים (50.36 שניות), שיא מכללות אמריקני ב־400 מטרים משוכות (52.75 שניות) והוחתמה על חוזה מקצועני עם ניו באלאנס.
מקלופלין מי?
"היא אחד העילויים הגדולים בהיסטוריה של הספורט הזה", הכריז אצן העבר אטו בולדון בתחילת השידור, וכמו כל הפרשנים שלצידו האמין שאם שיא העולם יישבר - היא תהיה אחראית לזה. את הריצה התחילה מקלופלין כמועמדת לניצחון וככוכבת גדולה שמתגאה ב־360,000 עוקבים באינסטגרם.
אחריה ברשימה היתה שמיר ליטל, אלופת ארה"ב ב־2018, ורק אז מוחמד. לא רק שהיו לה 20,000 עוקבים בלבד לפני המרוץ (המספר קפץ ל־30,000 אחריו), היא גם לא ירדה מ־53 שניות מאז 2017. "הרגשתי כמו אנדרדוג לפני הריצה", הודתה מוחמד, "אבל לפעמים אנשים רוצים שהאנדרדוג יצליח".
דלילה מוחמד. ספק אם היא האמינה שזה יעבוד בצורה כה מופלאה // צילום: אי-פי
כיאה לאנדרדוגים, גם מוחמד היתה צריכה להיכשל בגדול לפני שלמדה להצליח. ובמקרה שלה, הכישלון הגיע ממש בהתחלה, מייד אחרי שסיננה את כל ענפי האתלטיקה שבהם הצטיינה ובחרה להתמקד ב־400 משוכות. במרוץ הגדול הראשון, גמר אליפות המכללות ב־2012, היא סיימה חמישית; את המבחנים האמריקניים ללונדון 2012 סיימה במקצה המוקדמות הראשון עם תוצאה שאיטית ב־6 שניות מהשיא שקבעה אתמול. "היום כשאני מסתכלת על התקופה הזו", סיפרה ל־TIM MEDIA, "לא הייתי מסוגלת לפרוש גם אם הייתי רוצה".
לא רק שלא רצתה לפרוש, מוחמד הבינה שהיא רוצה לעבוד יותר קשה. בלי ספונסר ובלי ההורים שנשארו בניו יורק, היא המשיכה להתאמן באוניברסיטת קליפורניה, עד שב־2013 הכל התחבר לה. היא קיצצה כ־3 שניות מהשיא האישי, זכתה באליפות ארה"ב עם 53.81 שניות והשיגה מדליית כסף באליפות העולם באותה שנה במוסקבה. נייקי מיהרה להחתים אותה על חוזה אימוץ, אלא שאז מוחמד פגשה משוכות שאותן התקשתה לעבור.
בת לאימאם מוסלמי
קודם פציעה, אחר כך "בעיות אישיות" ואז דעיכה. ב־2014 השתתפה בשני מרוצים בלבד, ובשניהם לא ירדה מ־58 שניות. את 2015 פתחה טוב יותר, אלא שהפציעות חזרו ועוד שנה הלכה לאיבוד. כל אלה הובילו אותה למסקנה שהגיע הזמן לשינוי, ולקראת המבחנים האולימפיים ב־2016 מינתה את לורנס ג'ונסון למאמנה החדש.
ספק אם מוחמד האמינה שזה יעבוד כל כך טוב. במבחנים קבעה שיא אישי של 52.88 שניות, ובריו עמדה בציפיות כשביום גשום וסוער זכתה בזהב עם 53.13 שניות. "הזהב בכלל לא היה בראש שלי", סיפרה לאחר הריצה; "כל מה שרציתי זה לחזור להיות רצה של 400 מטרים משוכות". מוחמד המשיכה משם לזכייה באליפות ארה"ב ב־2017 ולכסף באליפות העולם באותה שנה, אלא שמאז, עד אתמול - כאילו פינתה את הבמה לאחרות.
דלילה מוחמד. המטרה שלה כעת היא לרדת מגבול ה־52 ולזכות בזהב באליפות העולם // צילום: אי-פי
ובאמת, השנתיים האחרונות בגזרת ה־400 מטרים משוכות בארה"ב היו בסימן מקלופלין, שמיר ליטל וקורי קרטר. מוחמד, כך מתברר, עבדה בשקט והתכוננה לריצה של חייה, שהגיעה אתמול. וכמו בריו, גם הריצה הזאת התקיימה ביום גשום וסוער. מוחמד זינקה במסלול 4, ומהרגע הראשון דחפה בכל הכוח. בחצי המרחק היא הגבירה, לישורת האחרונה הגיעה בפער גדול, ואת קו הסיום חצתה ראשונה בזמן של 52.20 שניות, והרבה לפני מקלופלין (52.88 שניות).
המטרה שלה כעת היא לרדת מגבול ה־52 ולזכות בזהב באליפות העולם, דבר שעדיין לא הצליחה לעשות. וכשמביטים על הקריירה של מוחמד - בת לאימאם מוסלמי שקיבלה את החופש לפרש את האסלאם לפי רצונה - אפשר להמר שהיא גם תעשה זאת. "כבר בגיל צעיר ראינו את הכישרון שאלוהים נתן לה", הסביר אביה, "והבנו שאם נפעיל עליה לחץ מקצועי או דתי זה יפגע בה. לא רצינו לעשות את זה, וכנראה הצלחנו".
איטליה. לוח משחקי הסריה אה סידר מחזור שני מרתק: האלופה יובנטוס תארח את נאפולי ולאציו את רומא. הדרבי של מילאנו יתקיים במחזור הרביעי והדרבי ד'איטליה בין יובה לאינטר בשביעי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו