"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התגובות הכי מדויקות לפרשת המין בקפריסין
על רקע חגיגות הניצחון בשדה התעופה, אנשי תקשורת רבים בחרו לאזן את הדיון ולהזכיר לכולנו שההתנהגות של הצעירים היא לא "גברית" וטבעית בשום צורה. מגיא לרר ועד גבי ניצן – אספנו עבורכם את התגובות הנבחרות

התגובות הכי מדויקות לפרשת המין בקפריסין

על רקע חגיגות הניצחון בשדה התעופה, אנשי תקשורת רבים בחרו לאזן את הדיון ולהזכיר לכולנו שההתנהגות של הצעירים היא לא "גברית" וטבעית בשום צורה. מגיא לרר ועד גבי ניצן – אספנו עבורכם את התגובות הנבחרות

מערכת און לייף
, עודכן

יום אחרי שיבת הצעירים לישראל, הדיון בפרשת המין בקפריסין מקצין וכאילו לקוח מפרק מוצלח במיוחד של הסדרה "מראה שחורה". טוקבקיסטים מקללים את "הגויה" שהפילה את הנערים, הצעירים מתקבלים בשירת עם ישראל חי ומי שמאמין לא מפחד, והתקשורת מציפה בתמונות שלהן מחובקים עם ההורים ופותחים בקבוקי שמפניה.


השמחה וההקלה שחשים הצעירים ומשפחותיהם הן טבעיות, אבל ראוי היה להצניע את החגיגות כשהם שוחררו כי לא בדיוק מדובר ביום חג לאומי. גם אם לא היה אונס, ברור לכל שהצעירים לא תמימים ולכל הפחות המעשיים שלהם הם לא מוסריים. לקיים יחסי מין בחבורה כשכולם צוהלים מסביב ולצלם את הפרטנרית ללא הסכמתה זה מעוות וחמור, ולא – לא כל גבר היה מתנהג באופן הזה אם הייתה לו הזדמנות.


מבעד לקולות השמחה והצהלולים נשמעו קולות נוספים, מתונים יותר. כדי לאזן את הדיון בחרנו להתמקד דווקא בגברים שבחרו לדבר על מה שפסול בהתנהגות של הצעירים ולהוקיע את המעשים. אז לפני שפותחים שמפניות ומחכים עם שלטים, הנה התגובות הכי מדויקות לחדשות האחרונות:


אלעד שמחיוף, שליח חדשות 12 לאירופה, צייץ: "אז אונס כנראה לא היה, וזו בשורה טובה, אבל לפי הדיווחים הצעירה צולמה במהלך יחסי מין בניגוד לרצונה. אם זה נכון חשוב לזכור גם את זה במקביל לטקסטים על גיבורים, מלאכים וכו׳ שוודאי יהיו. ובכלל, אסור שהאופן שבו הסתיימה הפרשה ימחק את מה ששוב נחשף שהצעירים עושים שם. בזה צריך לטפל בלי קשר".



גיא לררהזכיר לכולם שצילום והפצת הסרטונים הם עבירה פלילית וגם עבירה מוסרית: "להיות כמה על אחת, לצלם את זה, לבזות אותה תוך כדי האקט ורק יכול להניח שגם להפיץ את הסרטונים בחבר'ה – כל זה עומד במרחק לא גדול מאונס. גם על פי החוק".



הסופרגבי ניצןבחר לשתף ברגע מביש מגיל ההתבגרות ואת הלקח שלמד: "אני זוכר לפחות מקרה אחד (אולי היה יותר והדחקתי? או שלא הייתי רגיש מספיק בשביל לזהות?) בגיל ההתבגרות שבו ניסיתי לשכנע מישהי להתמזמז איתי. במילים, בשליחת ידיים עקשנית, בדיבורים חלקלקים, בהפעלת כל סוג של לחץ פסיכולוגי שיכולתי להעלות על דעתי. למזלי הגדול היא לא נכנעה (לפני כמה שנים חיפשתי אותה, רציתי לבקש סליחה. אבל למרבה הבושה אני אפילו לא זוכר את שמה המלא). כי זה מה שזההיה – ניסיון להכניע אותה. וזה אפילו לא שנמשכתי אליה במיוחד – פשוט חשבתי שאיתה אני רואה איזה חלון של סיכוי לנצח. לא היה בסיטואציה שום דבר מהנה, מעצים או נעים. להפך, סבלתי מכל רגע. למה עשיתי את זה? הייתי הר-געש של הורמונים, מסביבי כל הבנים התגאו בסיפורי קרב וכיבושים". בהמשך קרא לאחיו הגברים להשתנות: "אין גבר שבאמת רוצה לקחת בכוח – יש גבר שלא למד לתת. שלא יודע אפילו שיש לו מה לתת. אני מאמין באמת ובתמים שאף אחד מאיתנו לא נולד אנס, שכל גבר היה רוצה להיות נחשק ואהוב ולא כייס מיני, אריה יפהפה ולא צבוע אוכל-נבלות. ואנחנו לא יכולים להתבונן בכל זה מהצד ולצקצק כשאנחנו שומעים על אונס קבוצתי ולשאול מי גידל את המפלצות האלה. זה הזמן להיות גברים, במובן היפה והנאצל של המילה. אני מזמין את אחיי-לזין (די נו, יש ביטוי כזה, brothers in arms) לקחת חלק במהפכה שתמתיק את חיי כולנו, ולהעלות פוסטים אישיים עם שלושת המרכיבים ההכרחיים לריפוי ושינוי".


איש התקשורתשי גולדןבחר דווקא להתייחס לאופן בו סוקרה הפרשה בתקשורת הישראלית: "זה לא רון ארד שחוזר מהשבי. אלה לא גיבורי ישראל שנפלו בידי שירות ביטחון של מדינת אוייב, בזמן פעילות מבצעית מסוכנת. זו חבורה של בני 17-18 שצריכים כל אחד לחטוף שתי סטירות לחי מצלצלות מההורים שלהם ומיד מחר להירשם להתנדב במרכז לנפגעות תקיפה מינית, כדי להבין מה לא בסדר בהתנהגות שלהם".



העיתונאירענן שקדבחר לעשות סיכום ציני אך מהימן של התגובות לפרשה. או במילים אחרות: הכל בסדר, כל עוד לא תופסים אותך.





הכתבה פורסמה לראשונה באתר onlifehttps://www.onlife.co.il/?p=196410

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...