תסמונת עייפות: תוספי המזון שיכולים להועיל לכם

בשיתוף ברק רום

מדוע מתפתחת תסמונת עייפות?

הרפואה לא באמת  יודעת. נראה כי מדובר בשילוב של מתח נפשי, חוסר מסוים של מרכיבים בתזונה, כלכלת אנרגיה של הגוף המבוססת על שריפת סוכר וכן הפרעת שינה.

מה כדאי לעשות במקרה של תסמונת עייפות כרונית?

יש להתייעץ עם רופא המשפחה ולבצע בדיקות גופניות, בדיקות דם וכן הערכה נפשית, ממליץ ד”ר רובינסון.  במידה והטיפולים התרופתיים כושלים ישנה לעיתים אפשרות טיפול על ידי גישות של רפואה אינטגרטיבית.  המיטוכונדריות הינן יצרניות האנרגיה בגוף. הן מהוות את המערכת הכי קריטית לשם תחושה של רעננות וכוח גופני ונפשי. אנשים שסובלים מעייפות לרוב סובלים מהפרעת תפקוד מיטוכונדיאלית.

האם ניתן לתמוך בפעילות מיטוכונדריה?

זוהי שאלה טובה עליה הרפואה השגרתית אינה נותנת תשובה ברורה. ברור כי נטילת אנטיביוטיקה פוגעת בתפקוד מיטוכונדריה ואכן לעיתים קרובות נרגיש חלשים יותר לאחר נטילת אנטיביוטיקה במשך שבוע ימים או יותר. הסיבה הינה ככל הנראה גרימת מוות של מיטוכונדריות על ידי התרופה.

אילו תוספי מזון יכולים להועיל לתפקוד מיטוכונדריאלי?

אסטקסנטין (Astaxanthin)

האסטקסנטין הוא חומר ארגמני שמצוי לרוב ברכיכות ופירות ים, מסביר ד”ר דרור רובינסון. המדובר בנוגד החמצון החזק ביותר בעולם וכיום הוא נמכר לרוב כתוסף מזון.  אסתאקסנטין נכנס לתוך מעטפת המיטוכונדריה ומונע פגיעה חימצונית של מיטוכונדריות  ועל ידי זאת מאפשר יצור אנרגיה תאית.

בנוסף אסטקסנטין מונע חמצון של חלקיק LDL.  חלקיק LDL מחומצן הינו סיבה השכיחה ביותר להיווצרות חסימה של עורקים וסיבוכים בלב ובמוח עקב טרשת עורקים.

     מהו המינון המומלץ?

נראה כי המינון המומלץ של אסטקסנטין הינו 8 מ”ג ליום. היות ומדובר בחומר מסיס בשומן חשוב לקחת אותו ביחד עם ארוחה שומנית.

פירולוקינולין קינון (Pyrroloquinoline Quinone)

לרוב מסומן כ PQQ , המדובר בחומר שהינו נוגד חמצון חזק. הפירולוקינולין קינון גורם לשגשוג וחלוקה של מיטוכונדריות ועל ידי כך מגדיל את מספרן בתא.

     מהו המינון המומלץ:

המינון המומלץ הינו 30 מ”ג ליום.

ריבוז (Ribose)

ריבוז הינו סוכר מיוחד הנחוץ לשם יצירת DNA.  דנ”א הינו החומר הגנטי המכיל את המידע הדרוש לשם יצור חלבונים בתא. נראה כי יש מחסור יחסי של ריבוז באנשים מסוימים. אנשים אלו כוללים אנשים שעוברים שיקום מהתקף לב, שיקום מאירוע מוחי כמו גם ספורטאי צמרת ורצי מרחקים ארוכים.

למרות שהגוף יכול לייצר ריבוז מגלוקוז, הרי באנשים אלו נראה כי היכולת אינה מספיקה כדי לכסות את הצריכה ולכן נוצר חוסר יחסי של ריבוז.

נראה כי הקבוצה המגיבה טוב במיוחד לריבוז הינה חולות פיברומילגיה בהן מומלץ טיפול במינון של 5 גרם שלוש פעמים ביום. יש לצפות לשיפור בתוך שלושה שבועות. בעבר סקר ד”ר דרור רובינסון את השיפור הניכר בחולות פיברומיאלגיה על ידי טיפול בקנאביס רפואי, לקריאת הכתבה על טיפול בקנאביס בחולות פיברומיאלגיה הקליקו כאן.

מהו המינון המומלץ:

ככלל צריכת סוכרים אינה רצויה. לגבי ריבוז, בנסיבות מיוחדות ניתן לחרוג. המינון המומלץ הינו 15 גרם ליום.

קואנזים Q10

זוהי מולקולה שנמצאת במיטוכונדריות והינה בעלת תפקיד חשוב ביותר ביצור אנרגיה.  מדובר בפסוידו-ויטמין. הווה אומר, הגוף מעדיף לקבל את המולקולה בתזונה, אולם במידה ואין מספיק בתזונה הגוף מסוגל לסנתז אותה במידה והאיש הינו בריא.  אולם, באנשים חולים לעיתים קרובות היצור אינו מספיק. כמו כן, חלק מן התרופות פוגע ישירות ביצור קואנזים Q10. התרופה הקלאסית שמונעת יצור של המולקולה הינה סטאטינים כגון ליפיטור, קרסטור וכו’.

היות ואנשים רבים נוטלים סטאטינים כדי למנוע התקפי לב, נודעת חשיבות רבה לתת גם להם Q10 בתזונה כתוסף מזון.  מחלות נוספות בהן חוסר של קואנזים Q הינו נפוץ הן פיברומילגיה, אי ספיקת לב, טרשת נפוצה, חוסר פוריות ומיגרנות.

מעניין לציין כי כל המחלות הללו מגיבות בצורה טובה גם לשימוש מושכל בקנאביס.

מהו המינון המומלץ:

יוביקוינול (Ubiquinol ) עדיף מאוביקינון (Ubichinone) בגלל זמינות גבוהה יותר.  המינון הרצוי הינו 200 מג ליום.

ספירולינה (Spirulina)

ספירולינה הינה סוג של חיידק שנקרא ציאנובקטריה.  בצורה מסורתית נאכלה על ידי שבטים מסויימים באפריקה ובמרכז אמריקה.  לא זו בלבד שמהווה מקור טוב לחלבון מאוזן וכן לויטמין בי 12 (שחסר לעיתים קרובות באוכלוסייה עם תזונה מערבית כולל חולי סוכרת) אלא אף מהווה מעכב של אנזים המחמצן NADPH.  הפעילות הנוגדת חימצון הינה חיונית כדי לשמר תפקוד של מיטוכונדריות. לכן, ספירולינה מסוגלת להיטיב את תפקודם של אנשים עם סוכרת ועם מחלת לב.

בנוסף, ספירולינה מסוגלת לנקות בעיקר את הכבד מהצטברות של מתכות כבדות ובראשן ארסן (חומר רעיל הקיים לעיתים קרובות באורז).

מהו המינון המומלץ:

המינון המומלץ הוא 5 גרם ליום.

ד”ר דרור רובינסון מנהל את יחידת המחקר האורתופדי ושרות כף רגל וקרסול בבית חולים השרון בפ”ת ובעל ניסיון של כעשור בטיפול בקנאביס רפואי.

במהלך עבודתו בתחום כף רגל וקרסול במערכת הציבורית והפרטית, נתקל ד”ר רובינסון רבות בפגיעות של כף רגל סוכרתית. מתוך ניסיון לעזור למטופליו, חוקר ד”ר רובינסון בשנים האחרונות גם את נושא התזונה הטיפולית לצורך מניעה וטיפול במחלות.

לבלוג ד”ר דרור רובינסון בנושא תזונה טיפולית הקליקו כאן.

בשיתוף ברק רום