"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
כרבע מאירועי האבטחה בישראל לא מדווחים
במלאת שנה לתקנות הגנת המידע הישראליות, מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות דו"ח אירועים • מרבית המקרים בביטוח ופיננסים
אירועי אבטחה חמורים לא מדווחים כנדרש בחוק // אירועי אבטחה חמורים לא מדווחים כנדרש בחוק // צילום המחשה: רויטרס

כרבע מאירועי האבטחה בישראל לא מדווחים

במלאת שנה לתקנות הגנת המידע הישראליות, מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות דו"ח אירועים • מרבית המקרים בביטוח ופיננסים

אסף גולן
, עודכן

כשנה לאחר כניסתן לתוקף של תקנות אבטחת המידע החדשות, מפרסמת הרשות להגנת הפרטיות נתונים על מצב ביטחון המידע וההפרות שלו בישראל.

החל ממועד כניסתן התקנות לתוקף, הרשות להגנת הפרטיות קיימה 146 הליכי אכיפה בעקבות אירועי אבטחת מידע חמורים.

נתון חמור הוא שרק 103 מתוך אירועי האבטחה החמורים דווחו לרשות להגנת הפרטיות, כפי שמחייבות התקנות. יתר הליכי האכיפה בוצעו בעקבות תלונות או פעילות יזומה של הרשות. ב-13% מהמקרים נקבעה לגופים הפרה של הוראות החוק והתקנות וב-66% נדרשו הגופים לבצע תיקוני ליקויים אך לא נקבעה הפרה.

הסקטורים בהם אירעו מירב האירועים: הביטוח והפיננסים (23%), הסקטור הטכנולוגי, הכולל חברות בתחומי מערכות מידע (10%), ואחריהם פלחי הבריאות (10%), התקשורת (8%), החינוך (8%), אינטרנט (7%) ומדע וטכנולוגיה (2%).

נגמרה תקופת החסד, האכיפה תוגבר

ניתוח אירועי האבטחה החמורים מלמד על סוגי פריצות שונים בהם תקיפות מסוג של SQL Injection, כלומר ניצול פרצת אבטחה במסד הנתונים (15%), שימוש לרעה בפרטי גישה (7%), הנדסת אנוש, נוזקות, תקיפות כוח גס (Brute Force) לפריצת סיסמאות, וכן טעויות אנוש שכללו הגדרות שגויות במערכות (9%), מסירת מידע לא מכוונת (8%) ללא הרשאה או אבדן מדיה.

מאז נכנסו התקנות לתוקף, במאי 2018, דווחו לרשות אירועי אבטחת מידע חמורים, אולם ההערכה היא שקיימים אירועים נוספים אשר לא דווחו כפי שמחייבות התקנות.

בימים אלה, לאחר שנסתיימה תקופת ההיערכות שקבעה הרשות להגנת הפרטיות, תחל הרשות באכיפה מלאה של הוראות תקנות אבטחת מידע, החלות על כל המשק הישראלי, ומטרתן הגנה על המידע האישי של הציבור באמצעות עמידה בדרישות אבטחת מידע.

מקרים בהם יתגלו ממצאים רשלניים בהתנהלות גופים בכל הנוגע לעמידתם בדרישות, לרבות אופן הטיפול באירועי אבטחת המידע או אי-דיווח לרשות, עלולים להוביל לסנקציה של איסור המשך שימוש במידע.

בעל מאגר מידע שחלה עליו חובת אבטחה בינונית או גבוהה מחויב להודיע לרשות להגנת הפרטיות בהתרחש אירוע אבטחת מידע חמור תוך 24 שעות ממועד גילויו, ולא יאוחר מ-72 שעות, ולדווח על הצעדים שנקט בעקבות האירוע. בנוסף, דורשת הרשות לדווח גם לאנשים שהמידע אודותיהם נחשף.

לעוד חדשות טכנולוגיה הצטרפו לטלגרםשלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...