"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
השגריר הגרמני באו"ם מציג: האשמות מומצאות נגד ישראל וארה"ב
כריסטוף הויסגן השווה ישראל לצפון קוריאה וטען כי ארה"ב מפרה את החוק הבינ"ל • המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר מכך • מי ששימש בעבר יועץ של הקנצלרית מרקל הוכיח כבר כי הוא אינו מאוהדיה הגדולים של ישראל, בלשון המעטה • פרשנות
כריסטוף הויסגן // צילום: רויטרס // כריסטוף הויסגן // צילום: רויטרס

השגריר הגרמני באו"ם מציג: האשמות מומצאות נגד ישראל וארה"ב

כריסטוף הויסגן השווה ישראל לצפון קוריאה וטען כי ארה"ב מפרה את החוק הבינ"ל • המציאות לא יכולה להיות רחוקה יותר מכך • מי ששימש בעבר יועץ של הקנצלרית מרקל הוכיח כבר כי הוא אינו מאוהדיה הגדולים של ישראל, בלשון המעטה • פרשנות

אלדד בק
, עודכן

ההתקפה הבוטה של שגריר גרמניה באו״םכריסטוף הויסגן על ארה״ב במסגרת הדיון שנערך שלשום במועצת הביטחון על המצב ב''שטחים הפלשתיניים''. חמורה ביותר לא רק בגלל ההשוואה העקיפה שביצע הויסגן בין צפון קוריאה לישראל, אלא מאחר שהוא האשים את ארה״ב בהפרת חוק בינלאומי שהוא המציא על דעת עצמו.

הויסגן, בעבר יועצה המדיני שלהקנצלרית אנגלה מרקל, נחשב בישראל כאחד הגורמים ש"תרמו" ביותר לנורמליזציה ביחסים בין גרמניה וישראל - כלומר עיקור יחסים אלו מייחודיותם ההיסטורית. במסגרת תפקידו כיועץ לקנצלרית הוא גם טרפד את ניסיונה של ישראל להיבחר לראשונה כחברה זמנית במועצת הביטחון, באמצעות הגשת מועמדות מקבילה מצד גרמניה.

מרקל הבטיחה לראש הממשלה נתניהו, שגרמניה תדאג לאינטרסים של ישראל במועצה. "זה כמו שאתם תהיו שם", ניסו בברלין להרגיע את הזעם הישראלי על התרגיל של הויסגן. אך, כשנודע שהויסגן עצמו ימונה לשגריר ארצו באו״ם - גם לתקופת החברות הזמנית של גרמניה במועצת הביטחון, היה ברור לאיזה כיוון הדברים יזרמו.

הויסגן תקף שלשום את גישתה הלא עקבית, לדבריו, של ארה״ב לחוק הבינלאומי: "עבורנו החוק הבינלאומי תקף, אנחנו מאמינים באו"ם, אנחנו מאמינים במועצת הביטחון, אנחנו מאמינים בתוקפן של החלטות מועצת הביטחון, שהן עבורנו חוק בינלאומי. אנחנו מאמינים בכוחו של החוק הבינלאומי, לא בכוחם של החזקים יותר. עבורנו החוק הבינלאומי אינו תפריט כבקשתך. יש מקרים שבהם ארה״ב מתעקשת על יישום החוק הבינלאומי, כמו בעניין צפון קוריאה, ואנו תומכים בכך״.

ואז, הויסגן הוסיף שגם החלטת מועצת הביטחון 2324 מדצמבר 2016 המגדירה יישובים ישראליים מעבר לקו הירוק, גם במזרח ירושלים, כהתנחלויות לא חוקיות - החלטה שהתקבלה בגלל הימנעות ממשל אובמה מהטלת וטו עליה, היא חוק בינלאומי שהממשל האמריקני הנוכחי מפר.

מועצת הביטחן של האו"ם // צילום ארכיון: שחר עזרן

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל (משמאל) // צילום: אי.אף.פי

"זו החלטה בינלאומית מחייבת, זה קונצנזוס בינלאומי, שארה״ב נטשה״. השגריר הגרמני הבהיר עוד כי לגישת ארצו ההתנחלויות הן פעילות לא חוקית הפוגעת בסיכויים להשגת הסדר מדיני של שתי מדינות. כעת יש דיבורים על סיפוח חלקים מהגדה, אנחנו מאוד מודאגים מכל ולא נכיר בשינויים בקו הגבול של 67׳, בכלל זה בירושלים, רק בשינויי גבול שיהיו תוצאה של מו״מ".

הבעיה בהצהרותיו הלוחמניות של השגריר הגרמני היא, שדווקא הוא מתייחס אל החוק הבינלאומי כאל תפריט כבקשתך. ליתר דיוק: הוא ממציא את התפריט בעצמו, שכן להחלטות מועצת הביטחון 2324 אין תוקף של חוק בינלאומי. פרק 6 במגילת האו״ם מקנה למועצת הביטחון סמכות להמליץ בנוגע לסכסוכים המובאים לפתחה, פרק 7 במגילה מסמיך אותה לפעול ולאכוף את החלטותיה - סמכות הכוללת נקיטת צעדים כהטלת סנקציות וגם שימוש בכוח, כדי להשיב על כנם את השלום והביטחון הבינלאומיים.

כלומר, מעבר להשוואה המקוממת של השגריר הגרמני, קיים הבדל מהותי בין ההחלטה 2324 שהתקבלה על בסיס פרק 6, להחלטה על הטלת העיצומים על צפון קוריאה שהתקבלה לפי פרק 7. יתרה מזאת, המומחה הקנדי הנוסע למשפט בינלאומי קבע בראיון שהעניק ל״ישראל היום״: "החלטות מועצת הביטחון הן בעיקרן הכרזות פוליטיות, שמשפיעות ללא ספק על מדינות. אך, הן אינן מחייבות כפסיקות של בית הדין הבינלאומי, אם הייתה לו סמכות שיפוטית בעניין, שתחייב את שני הצדדים".

מחקר משפטי מקיף, שגוטיה ביצע על זכויות הקניין על ירושלים ושטחי יו״ש קובע חד משמעית שהחוק הבינלאומי מעניק לישראל את הבעלות על מקומות אלו. מכאן, שהויסגן - כמו גם שאר עמיתיו במשרדי החוץ האירופאיים, מנסים לרוקן את החוק הבינלאומי מתוכנו ולהחליפו בחוק בינלאומי משלהם, לרעתה של ישראל וזכויותיה. עולה מכאן השאלה: למה בדיוק התכוונה הקנצלרית מרקל, כשטענה שקיומה וביטחונה של ישראל הם חלק מהאינטרס הלאומי של גרמניה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...