השגריר הגרמני באו"ם מציג: האשמות מומצאות נגד ישראל וארה"ב

ההתקפה הבוטה של שגריר גרמניה באו״םכריסטוף הויסגן על ארה״ב במסגרת הדיון שנערך שלשום במועצת הביטחון על המצב ב''שטחים הפלשתיניים''. חמורה ביותר לא רק בגלל ההשוואה העקיפה שביצע הויסגן בין צפון קוריאה לישראל, אלא מאחר שהוא האשים את ארה״ב בהפרת חוק בינלאומי שהוא המציא על דעת עצמו.

הויסגן, בעבר יועצה המדיני שלהקנצלרית אנגלה מרקל, נחשב בישראל כאחד הגורמים ש"תרמו" ביותר לנורמליזציה ביחסים בין גרמניה וישראל - כלומר עיקור יחסים אלו מייחודיותם ההיסטורית. במסגרת תפקידו כיועץ לקנצלרית הוא גם טרפד את ניסיונה של ישראל להיבחר לראשונה כחברה זמנית במועצת הביטחון, באמצעות הגשת מועמדות מקבילה מצד גרמניה.

מרקל הבטיחה לראש הממשלה נתניהו, שגרמניה תדאג לאינטרסים של ישראל במועצה. "זה כמו שאתם תהיו שם", ניסו בברלין להרגיע את הזעם הישראלי על התרגיל של הויסגן. אך, כשנודע שהויסגן עצמו ימונה לשגריר ארצו באו״ם - גם לתקופת החברות הזמנית של גרמניה במועצת הביטחון, היה ברור לאיזה כיוון הדברים יזרמו.

הויסגן תקף שלשום את גישתה הלא עקבית, לדבריו, של ארה״ב לחוק הבינלאומי: "עבורנו החוק הבינלאומי תקף, אנחנו מאמינים באו"ם, אנחנו מאמינים במועצת הביטחון, אנחנו מאמינים בתוקפן של החלטות מועצת הביטחון, שהן עבורנו חוק בינלאומי. אנחנו מאמינים בכוחו של החוק הבינלאומי, לא בכוחם של החזקים יותר. עבורנו החוק הבינלאומי אינו תפריט כבקשתך. יש מקרים שבהם ארה״ב מתעקשת על יישום החוק הבינלאומי, כמו בעניין צפון קוריאה, ואנו תומכים בכך״.

ואז, הויסגן הוסיף שגם החלטת מועצת הביטחון 2324 מדצמבר 2016 המגדירה יישובים ישראליים מעבר לקו הירוק, גם במזרח ירושלים, כהתנחלויות לא חוקיות - החלטה שהתקבלה בגלל הימנעות ממשל אובמה מהטלת וטו עליה, היא חוק בינלאומי שהממשל האמריקני הנוכחי מפר.

מועצת הביטחן של האו"ם // צילום ארכיון: שחר עזרן

קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל (משמאל) // צילום: אי.אף.פי

"זו החלטה בינלאומית מחייבת, זה קונצנזוס בינלאומי, שארה״ב נטשה״. השגריר הגרמני הבהיר עוד כי לגישת ארצו ההתנחלויות הן פעילות לא חוקית הפוגעת בסיכויים להשגת הסדר מדיני של שתי מדינות. כעת יש דיבורים על סיפוח חלקים מהגדה, אנחנו מאוד מודאגים מכל ולא נכיר בשינויים בקו הגבול של 67׳, בכלל זה בירושלים, רק בשינויי גבול שיהיו תוצאה של מו״מ".

הבעיה בהצהרותיו הלוחמניות של השגריר הגרמני היא, שדווקא הוא מתייחס אל החוק הבינלאומי כאל תפריט כבקשתך. ליתר דיוק: הוא ממציא את התפריט בעצמו, שכן להחלטות מועצת הביטחון 2324 אין תוקף של חוק בינלאומי. פרק 6 במגילת האו״ם מקנה למועצת הביטחון סמכות להמליץ בנוגע לסכסוכים המובאים לפתחה, פרק 7 במגילה מסמיך אותה לפעול ולאכוף את החלטותיה - סמכות הכוללת נקיטת צעדים כהטלת סנקציות וגם שימוש בכוח, כדי להשיב על כנם את השלום והביטחון הבינלאומיים.

כלומר, מעבר להשוואה המקוממת של השגריר הגרמני, קיים הבדל מהותי בין ההחלטה 2324 שהתקבלה על בסיס פרק 6, להחלטה על הטלת העיצומים על צפון קוריאה שהתקבלה לפי פרק 7. יתרה מזאת, המומחה הקנדי הנוסע למשפט בינלאומי קבע בראיון שהעניק ל״ישראל היום״: "החלטות מועצת הביטחון הן בעיקרן הכרזות פוליטיות, שמשפיעות ללא ספק על מדינות. אך, הן אינן מחייבות כפסיקות של בית הדין הבינלאומי, אם הייתה לו סמכות שיפוטית בעניין, שתחייב את שני הצדדים".

מחקר משפטי מקיף, שגוטיה ביצע על זכויות הקניין על ירושלים ושטחי יו״ש קובע חד משמעית שהחוק הבינלאומי מעניק לישראל את הבעלות על מקומות אלו. מכאן, שהויסגן - כמו גם שאר עמיתיו במשרדי החוץ האירופאיים, מנסים לרוקן את החוק הבינלאומי מתוכנו ולהחליפו בחוק בינלאומי משלהם, לרעתה של ישראל וזכויותיה. עולה מכאן השאלה: למה בדיוק התכוונה הקנצלרית מרקל, כשטענה שקיומה וביטחונה של ישראל הם חלק מהאינטרס הלאומי של גרמניה.