בשיתוף ברק רום
מאת: עו”ד ריול עדיקה
במקרה שבו אדם נפגע בעבודה, יש חשיבות רבה למתן דיווח מדויק ומיידי לגורמים השונים, הן למעסיק, והן למרכז הרפואי שבו מקבלים טיפול ראשוני. גם דיוק בכתיבת הדיווח בטפסי הביטוח הלאומי חשוב מאוד, ויש לשים לב ולבדוק היטב מה נכתב בכל טופס. קרו מקרים שבהם אדם שנפגע בתאונת עבודה הגיע לרופא מיד לאחר התאונה, ומכיוון שהיה נסער, כאוב ומבולבל, הרופא לא הצליח להבין מה בדיוק קרה שם.
לפעמים קורות טעויות טכניות, כגון כתיבת תאריכים לא נכונים או כתיבת רק חלק מהדברים שתיאר הנפגע. הדברים הללו יכולים לקרות בתום לב בלחץ הדברים ובנסיבות ההגעה לרופא, כאשר הרופא מתמודד עם מטרה עליונה וחשובה שהיא הצלת או ריפוי הנפגע.
חשוב לדעת שהדבר הקריטי ביותר לשם קבלת הכרה בתאונה כתאונת עבודה, הוא מה שנכתב במסמך הרפואי הראשון. לעיתים נפגע עבודה מגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי לקבלת הכרה בתאונה כתאונת עבודה והמוסד לביטוח לאומי דוחה את התביעה. אחת הסיבות הנפוצות לדחייה זו, היא חוסר התאמה בין דברי הנפגע לבין הכתוב במסמכים הרפואיים, כאשר בחלק מהמקרים מדובר בטעות כתיבה שנעשתה בתום לב על ידי הצוות המטפל.
לפנייה ישירה אל עו”ד ריול עדיקה לחץ/י כאן
חשוב מאוד לבדוק שנכתב במסמכים הרפואיים כיצד קרתה התאונה, היכן היא קרתה וממה האדם נפגע. למשל, במקרה שאדם נפל מסולם באתר עבודה, חשוב שפרטים אלו יצוינו ושלא יהיה כתוב רק “נפילה” או “נפילה מסולם”. כמו כן, יש לשים לב לתאריך שהרופא המטפל כותב על גבי המסמכים הרפואיים. חשוב לוודא שהתאריך שנכתב יהיה התאריך שבו קרתה התאונה. לפעמים מגיעים להיבדק ביום שלמחרת התאונה, ומציינים את תאריך הבדיקה ולא את תאריך התאונה, והדבר יכול לגרום לפסילת התביעה.
טעות נפוצה נוספת היא טעות בתיאור האיבר שנפגע, כמו למשל במקרה שבו אדם נפגע ביד ימין והרופא כותב בטעות שנפגעה יד שמאל.
נוסף על הדיוק בדיווח הרפואי, יש לדווח למעביד באופן מידי ולשים לב גם כאן, שהמעביד דואג לרישום מדויק של האופן שבו התרחשה התאונה.
חוסר דיוק בדיווחים אלו עלול לגרור דחיית התביעה על ידי הביטוח הלאומי, בטענה שישנן סתירות לעניין קרות התאונה וכן בטענה לאי אמינות.
דבר נוסף שיש להקפיד לגביו מיד עם קרות התאונה, הוא בירור המצב הרפואי לאשורו. חשוב לא להזניח וללכת באותו יום להיבדק. זו הדרך הנכונה ביותר והטובה ביותר לבירור המצב הרפואי בעקבות תאונה. כאשר משתהים עם מועד קבלת הטיפול, ישנו סיכוי שהתאונה לא תוכר כתאונת עבודה. כמו כן, אם מופיע כאב לאחר הבדיקה הראשונה, יש ללכת ולהיבדק שוב מבלי להשתהות.
החלטה שהתקבלה בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים (ב"ל 42510-12-17) יכולה לתת חיזוק לדברים הללו. בתיק זה דנו בעניינו של אדם שהגיש למוסד לביטוח לאומי תביעה להכרה בתאונה שעבר כתאונת עבודה. התובע נפגע מרשת ברזל במהלך עבודה באתר בנייה, והמוסד לביטוח לאומי דחה את התביעה שלו ולא הכיר בתאונה כתאונת עבודה.
הביטוח הלאומי טען כי התאונה לא התרחשה במועד שבו צוין, משום שנכתבה שנה אחרת במסמך רפואי. עוד נטען שיש ספק לגבי הנזק שנגרם לתובע, שכן התובע טען שנפגע ביד ימין בטופס התביעה לביטוח הלאומי, אבל בחומר הרפואי כתוב שנפגע ביד שמאל. הביטוח הלאומי טען בנוסף שהתלונות של התובע החלו זמן רב לאחר התאונה, וכן שדיווח המעביד לגבי התרחשות התאונה היה שונה במספר הזדמנויות. במילים אחרות, התרחשו במקרה זה כמעט כל הטעויות האפשריות.
התובע הגיש ערעור לבית הדין לעבודה, ולבסוף הוחלט שהתביעה מתקבלת. במקרה זה, התובע הצליח להוכיח את תביעתו והביא ראיות ועדויות חזקות בכדי לסתור את טענות המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, לקח לו זמן רב לקבל את ההכרה: התאונה התרחשה בינואר 2017 וההכרה התקבלה ביוני 2019, לאחר התנהלות ארוכה של כשנתיים וחצי בדיונים מול הביטוח הלאומי.
אחת המטרות של הכרה בתאונה כתאונת עבודה היא למצות את הזכויות של הנפגע מול המוסד לביטוח לאומי. המטרה הזו יכולה להתפספס בקלות כאשר הרישומים במסמכים לא מדויקים. לכן, אם נפגעתם בתאונת עבודה, דווחו מייד, פנו לקבלת טיפול רפואי ושימו לב מה כתבו לגביכם, בכל מקום.
משרד עורכי דין ריול עדיקה עוסק בדיני נזיקין. הכתבה באדיבות עו”ד ריול עדיקה ואתר עורכי דין LawGuide.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו