"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"קוראים לנהג להסגיר את עצמו"

אמה ואחותה של אידה קרמר, שנהרגה לאחר מרדף משטרתי, התייחסו לטוקבקים שקשרו בין מותה לבילוי עם ערבים • "כואב לנו שאומרים שהגיע לה למות"

,עודכן
הרכב המעוך בו מצאה קרמר את מותה // צילום: דוברות מד"א

אמה ואחותה של אידה קרמר, הצעירה בת ה-22 שנהרגה ביום שישיבתום מרדף משטרתי באזור הצפון,דיברו עם "ישראל היום" בעקבות המאורע הטרגי. "דיברתי איתה כמה שעות לפני המקרה", מספרת האחות ויקי, "ואמרתי לה שיש לי הרגשה לא טובה. ביקשתי ממנה לבוא הביתה, אבל היא צחקה עליי. ביום שלמחרת היא התקשרה אליי שעה לפני התאונה וביקשה שנשאיר לה מפתח ושנוציא את הכלב שלה לטיול. היא אמרה שבתוך שעה היא תגיע הביתה. אחרי כמה שעות שלא הצלחנו ליצור איתה קשר, התחלנו לחפש אותה. בדיוק אז אחת החברות שלה התקשרה אלינו ואמרה שהייתה תאונה בצומת המוביל ושנהרגה בחורה צעירה. היא חששה שאידה אולי מעורבת. התקשרנו מייד לבית חולים ולמשטרה אבל לא קיבלנו שום מידע, אז נסענו למשטרה. שם הודיעו לנו שאידה נהרגה. עד לאותו רגע היינו בטוחים שהיא מותחת אותנו ועובדת עלינו, כי היא הייתה ילדה כזו. גם בעבר היא עשתה לנו מתיחות כאלה".

"ידענו שהיו לה ידידים מכפר מנדא ומהמגזר הערבי", ממשיכה האם, תמר, "היא הכירה אותם וסמכה עליהם. הבית שלנו תמיד היה פתוח לכולם. אנחנו לא אנשים גזענים, וזה גם החינוך שאידה קיבלה. היא אהבה את כולם ללא הבדל דת, גזע ומין. ככה היא הייתה הילדה שלי.

"קשה לנו לקרוא את הטוקבקים עליה, על כך שמה שקרה לה בתאונה מגיע לה כי היא הלכה עם ערבים. מי שכותב את הדברים האלה הם מפלצות ולא בני אדם, כל מיני אנשים הזויים כותבים לנו דברים מכוערים. חבל, כולנו בני אדם.

"אנחנו מבקשות להדגיש שאין בנו כעס על המשטרה. להפך. הם מאוד קשובים ועוזרים לנו. עד כמה שידוע לנו, המשטרה לא אשמה בתאונה שקרתה. חברה שלה סיפרה לנו שהיא שלחה הודעה קולית וצחקה שהיא כביכול במרדף, אבל עד היום לא מצאו את הטלפון שלה. אני מבקשת ממי שהטלפון אצלו שיחזיר אותו, כל התמונות של אידה, כל מה שנשאר לנו ממנה היה בטלפון הזה.

אנחנו לא יודעותמה הסיבה שהם נמלטו מהמשטרה.הם היו בשדרה שבה הם יושבים בדרך כלל. שתו, עישנו, עשו מה שצעירים עושים, אין לנו מושג מה באמת קרה שם שהוביל לתאונה. לדעתנו זה רק אירוע טיפשי שיצא משליטה. היו לה תוכניות לעתיד. היא רצתה לעבוד וללמוד, להשלים בגרויות ולעשות רישיון נהיגה. חבל שהיא כבר לא תוכל להגשים את כל זה. הנהג היה שיכור. הוא שתה ונהג, ונהגים שיכורים מקומם בבית סוהר".

לסיום, ביקשה האם לדבר אל ליבם של שני יושבי הרכב האחרים: "אני פונה למי שהיה איתה ברכב ונמלט - למה הפקרתם אותה? למה נטשתם את הבת שלי למות? אם לא הייתם בורחים והייתם מנסים לעזור לה, אולי היום הבת שלי הייתה בחיים. לצערי, הבת שלי היא לא הראשונה ולא האחרונה שזה קורה לה. אתה צריך להסגיר את עצמך למשטרה. אני יודעת שהיית שיכור, ומקומם של נהגים שיכורים הוא בכלא״.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר