כמו פוליסת ביטוח: על הסכם ממון טרם הנישואים

בשיתוף ברק רום

מאת: עו”ד יוסף מעודה

כאשר בני זוג מתחתנים, הם לרוב אופטימיים ורוצים להיות יחד תמיד, ולכן לא דואגים להסדיר את המערכת הממונית ביניהם. ההתנהלות שלהם במגורים המשותפים ובניהול תא כלכלי ומשפחתי לאורך זמן, תהיה לרוב מבוססת על אמון הדדי והסתמכות האחד על השני. מכיוון שכך, ולעיתים בשל חוסר נעימות לדבר על ענייני כספים, נוטים בני זוג להזניח את נושא הסדרת המערכת הממונית ביניהם.

הבהרת הסוגיות הממוניות מראש, עשויה למנוע הרבה כאב לב, מריבות קשות והוצאה מיותרת של כספים על ניהול קרבות משפטיים, במקרה שיוחלט על הפסקת הנישואים. נכון, לא מתחתנים בשביל להתגרש, אבל זה יכול לקרות לכל אחד. כשהאהבה נגמרת, האמון נעלם והרוחות סוערות, כדאי שענייני הכסף יהיו מוסדרים במסמך בעל תוקף משפטי.

אל משרד עורכי הדין מעודה יוסף ושות’ הגיעה אישה שבעלה נפטר באופן פתאומי ממחלה לאחר שהיו נשואים 15 שנה. לדברי האישה, בשנה החמישית לנישואיהם, רכש המנוח על שמו בית צמוד קרקע במרכז, שבו התגוררו בני הזוג במשך עשר שנים נוספות, עד למותו בשנת 2014. לאחר מות המנוח נחשפה צוואתו, שבה נאמר כי הוא מעניק לאלמנתו רק 25% מהבית ואילו לילדיו מנישואים קודמים, החליט להעניק 75% מהבית.

 לפנייה ישירה אל משרד עורכי הדין מעודה יוסף ושות’ לחץ/י כאן

האלמנה טענה כי היא ובעלה המנוח חיו חיים טובים יחדיו, ובמהלכם היא עבדה והכניסה כסף ולכן הבית נרכש במאמץ של שניהם. על אף שמדובר בנישואים שניים, טענה האלמנה, אין זה צודק שהיא תקבל בעלות רק על רבע מהבית.

משרד עורכי הדין מעודה יוסף ושות’ הגיש בשם האלמנה תביעה למתן צו הצהרתי לבית המשפט, שיקבע כי לאלמנה שייכים 50% מהזכויות על בית המגורים מכוח החיים המשותפים, בנוסף ל- 25 האחוזים הנוספים, אותם הוריש לה בעלה בצוואה.

לטענת ילדי המנוח, שיוצגו על ידי משרד עורכי דין בועז קראוס, האלמנה התחתנה עם המנוח רק לצורך ניצולו הכלכלי ושהתנהגותה של האלמנה כלפי אביהם המנוח הייתה מחפירה ושהיא אף האיצה את מותו על ידי כך שנתנה לו תרופות שהיה אלרגי להן.

עוד טענו הילדים שלמיטב ידיעתם נחתם הסכם ממון בין אביהם לאשתו ושלבני הזוג לא היה חשבון בנק משותף. לדבריהם, הבית שרכש המנוח מומן מכספים שקיבל על דירה אחרת שהייתה בבעלותו עוד טרם נישואיו ולכן יש לראות בו כבית שנרכש לפני הנישואים. מסיבה זו, טענו, הבית שייך רק למנוח ולילדיו לאלמנה אין כל זכויות בו מכוח החיים המשותפים.

במשך 5 שנים התנהל משפט סוער ורווי ברגשות בין ילדי המנוח לבין האלמנה. לפני כשבוע  ניתן פסק דין (תמ”ש 16819-05-15), המפורט על פני 25 עמודים, ובו עדויות רבות על חיי בני הזוג. בפסק הדין קבע בית המשפט לענייני משפחה:

“רכוש שנרכש בתקופת הנישואים, הינו משותף בהתאם לחוק. עניין זה מפחית במעט מהנטל המוטל על האישה להוכיח שהיא בעלים משותף עם האיש, שהרי לאחר שבית המגורים נרכש בתקופת הנישואים אין די בעצם הרישום על שם האיש בלבד לשלול את השיתוף בו... יש להצהיר על שיתוף האישה בזכויות בו בחלקים שווים. על כן נקבע בזאת כי לאישה זכויות במחצית בית המגורים.“

נוסף על האמור, בית המשפט ציין הערה לסיום:

“הצגת התובעת כרודפת בצע וכמי שכל מעייניה כספו של המנוח, מוטב לו הייתה נמנעת. לא זו בלבד שלא הוכח הדבר, אלא גם סתר את מערכת היחסים הזוגית שעלתה מהעדויות.”

הסיפור המסוים הזה הסתיים בצורה טובה: האלמנה זכתה במשפט, שמה טוהר מכל רבב ואף משרד עורכי הדין שלנו זכה בשכר טרחה מכובד… נוסף על כך, בית המשפט קבע קביעה חשובה במהלך המשפט, שאומרת שבהעדר הסכם ממון או ראיות על הסכמה, כספים ונכסים המצויים בתוך מערכת נישואים, מבטאים הסתמכות של בני הזוג שהם רכוש משותף ללא קשר לאיזה צד היו שייכים קודם.

בימינו גיל הנישואים התאחר, אנשים מתגרשים ומתחתנים שוב, ומגיעים אל המערכת הזוגית כאשר ברשותם הון עצמי ונכסים. לכן מומלץ לקבוע טרם הנישואים פגישה עם עורך דין מקצועי ומסור, כדי לקבל תמונת מצב לעתיד המשותף, וכדי להסיר כל ספק במקרה שיתרחש שינוי במצב האישי והכלכלי של מי מבני הזוג. חשוב לזכור: “מסכת גיטין נכתבה לפני מסכת קידושין” ועדיף להוציא מאות שקלים בהתחלה מאשר מאות אלפי שקלים בסוף.

הכתוב נועד להנגיש את הסוגייה המשפטית לקורא ואין לראות באמור ייעוץ משפטי פרטני, שכן כל מקרה שונה מחברו.

לקבלת ייעוץ אישי, ניתן לפנות אל משרד עורכי הדין מעודה יוסף ושות’. הכתבה באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.

בשיתוף ברק רום