"בהתחלה הייתי בהלם גמור"

ב-1984 יצא לאקרנים הסרט המוסיקלי "פוטלוס" והכיר לעולם את קווין בייקון. מאז הופיע בייקון באינספור סרטי קולנוע, ובהם שוברי קופות דוגמת "בחורים טובים" ו"אפולו 13". עכשיו, בגיל 54, אחרי 29 שנות קריירה קולנועית, בייקון ממציא את עצמו מחדש ככוכב טלוויזיה.

בייקון מגלם את התפקיד הראשי באחד הפרויקטים השאפתניים שהושקו לאחרונה בטלוויזיה האמריקנית: הסידרה The Following של רשת פוקס, שעלתה בארה"ב לפני כשבועיים (ואצלנו ב-yes oh). הוא מגלם את דמותו של ריאן הרדי, סוכן FBI שפרש לאחר שהמרדף אחר אויבו המר, הרוצח הסדרתי ג'ו קארול (השחקן הבריטי ג'יימס פיורפוי), כמעט עלה לו בחייו. כשקארול בורח מן המאסר נקרא הרדי לשוב מהפרישה.

"התחלתי את הקריירה שלי באופרות סבון, וכשעזבתי נשבעתי שאני לא אחזור לטלוויזיה לעולם", מספר בייקון. "טלוויזיה לא היתה המקום שבו רציתי להעביר את חיי. היו כמה תוכניות מצוינות, אבל זה מקום שאליו שחקן הולך לסיים בו את הקריירה, ולא להתחיל אותה. אלא שבשנים האחרונות משהו השתנה. פתאום התחלתי לצפות בטלוויזיה כל הזמן ומצאתי את עצמי מדבר על תוכניות טלוויזיה. זה הפך להיות חלק מאוד מעניין מהתרבות. ואז, לפני שלוש שנים, התקשרתי לסוכן שלי ואמרתי לו: 'אני רוצה לעשות טלוויזיה'.

"לקח לי המון זמן לשכנע את עצמי שזה הדבר הנכון. ההצטמקות של תעשיית הקולנוע עזרה לי לעשות את הסוויץ'. מספר הסרטים הגדולים באמת של האולפנים קטן משמעותית, אז בסופו של דבר אין כל כך הרבה תפקידים".

בייקון החל לחפש את הפרויקט המתאים. הוא קיבל הצעות וקרא עשרות תסריטים. כשנתקל בתסריט של The Following, שכתב קווין וויליאמסון (שאחראי לסרטי "הצעקה"), הבין שזה זה. דמותו המתוסבכת של הסוכן הרדי היתה בדיוק מה שהוא חיפש. "אהבתי בתסריט את אלמנט הסיכון הגבוה", הוא אומר. "כשזה עניין של חיים ומוות, זה מאפשר לך מנעד רחב לשחק בו".

אגב, פרק הבכורה של The Following סיפק לרשת פוקס רייטינג של 10.4 מיליון צופים, וגם הפרק השני שמר על המספר והיה לתוכנית הנצפית של אותו ערב בארה"ב.

לדברי בייקון, השוני המשמעותי בין הקולנוע לטלוויזיה הוא קוצר הזמן. "אני מקבל את התסריט פחות מיומיים לפני שאנחנו מתחילים לצלם פרק, בזמן שאנחנו עוד מצלמים פרק קודם", הוא אומר. "לפעמים התסריט משתנה אפילו בעיצומם של הצילומים. בהתחלה הייתי בהלם גמור מזה. זה דורש סוג של משחק אינסטינקטיבי. אין לך זמן לחשוב, להרהר או להחליט. אתה לוקח את הדמות ופשוט זורק אותה לתוך הסצנה".

לדבריו, "זה מעייף לפעמים שאין שנייה הפסקה. אבל האמת, יש משהו מרגש בלצלם תוך כדי ריצה, פשוטו כמשמעו, ולדלג מסצנה לסצנה".

הראיון המלא עם קווין בייקון - מחר במוסף שישבת

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו