"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לאחר הפרסום ב"ישראל היום": חייל ביחידה מסווגת יוכר כנכה צה"ל

ד' לקה במחלת עור בשל משמרות ארוכות ולחצים שחווה בעת שירותו המאתגר ביחידה טכנולוגית סודית • בית המשפט קיבל את עמדתו באופן חלקי

,עודכן
תמונת המחשה (למצולמים אין קשר לידיעה) // צילום: דובר צה"ל

ד', ששירת ביחידה מסווגת ולקה כתוצאה מכך שעבד במשמרות ארוכות ותוך כדי הקפצות שונות במחלת עור (פסוריאזיס), יוכר כנכה צה"ל. בית המשפט קבע לאחר דיון בעניינו כי מחצית מהאחריות על מחלת העור תוטל על צה"ל, ומשרד הביטחון יפצה אותו ויעניק לו אחוזי נכות.

בינואר האחרון פורסם ב"ישראל היום"כי ד', שירת ביחידה טכנולוגית מסווגת ונאלץ לעבוד בזמינות גבוהה ותוך כדי הקפצות רבות, כשיום עבודה סטנדרטי שלו היה בן 10 שעות ומעלה. כשהיה מצב ביטחוני רגיש, ציין עורך דינו, און רונן, בתביעה שהוגשה לבית משפט השלום בחיפה, עבד ד' אף 20-30 שעות ברציפות. בממוצע עמד מספר שעות הנוספות שעבד בחודש על 40 שעות.

בעקבות מתיחות צבאית בחורף 2013 הוטלה על ד' עבודה רבה, שכללה משמרות ארוכות, עד כדי 25 ו-30 שעות ברציפות, מה שלדברי עורך הדין העמיד אותו במצבי לחץ בלתי מוכרים וגרר הידרדרות במצבו הנפשי. חודשיים לאחר תקופה זו, במאי 2013, החלה להופיע פריחה בידו השמאלית שהתפשטה לאחר מכן ליד ימין ולרגליים. בדיעבד, נכתב בכתב ההגנה, התברר שהלחץ הדחק הנפשי שממנו סבל בעקבות שירותו, הוביל להתפרצות של מחלת העור.

למרות דרישתו של החייל להכיר בו כנכה צה"ל, שגובתה בחוות דעתו של פרופ' אריה אינגבר, מנהל מחלקת העור בבית חולים הדסה בירושלים, כשפנה לקצין התגמולים בקשתו נענתה בשלילה. במשרד הביטחון טענו כי אין קשר בין מחלת העור שממנה סובל ד' לבין תנאי שירותו הצבאי.

בית המשפט קיבל באופן חלקי את הערעור של דק. "ייקבע שמתקיים קשר סיבתי מסוג של גרימה בשיעור של מחצית בין תנאי שירותו הצבאי של המערער לבין בעיית העור ממנה הוא סובל", קבע השופט. עוד נקב כי משרד הביטחון ישלם את ההוצאות הרפואיות ושכר עורך הדין.

עורך הדין און רונן // צילום: דוד סקורי

עו"ד און רונן ממשרד "רונן מעוז", המתמחה בתחום הנזיקין, בירך על ההחלטה. "כבר מעל לשלושים שנים ששיקולי מדיניות משפטית הביאו להתפתחותן של הלכות המקלות עם מי שמבקש להכיר בנכותו וקובעות שכשהמחלה של החייל פורצת לראשונה בעת שירותו והוכח קשר סיבתי לשירות, הרי שגם לחייל הייתה נטייה גנטית או אחרת ללקות במחלה או אם המחלה קיננה אצל החייל טרם השירות ופרצה בעקבות השירות - רואים את המחלה כאילו נגרמה כולה עקב השירות"

"היינו מצפים מקצין התגמולים, זרועו הארוכה של צה"ל בכל הנוגע לשיקום נכי צה"ל, שלא לפעול כאחרונת חברות הביטוח הפרטיות אשר עושה כל שלאל ידה על מנת להתיש את המבוטחים ולגזול את זכויותיהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר