דו"ח חושף: כך הוצא להורג קצין צה"ל חף מפשע

פרשת טוביאנסקי היא אחת הפרשיות הקשות ביותר בתולדות צה"ל. הוצאה להורג של אדם שנחשד בריגול ושהתברר לאחר מעשה כחף מפשע. 71 שנים אחרי הפרשייה המצמררת, חשפו בארכיון המדינה את דו"ח בית דין השדה שהכריע כי יש להוציא אותו להורג.

מאיר טוביאנסקי נולד בליטא, סיים לימודים כמהנדס ועלה לארץ ישראל ב-1925. בימי מלחמת העולם השנייה שירת בצבא הבריטי כמייג'ור (רב סרן), סייע להשיג נשק בצורה לא חוקית עבור ההגנה ואף סיכן את חייו בתפקידים חשאיים למען הארגון. בתחילת מלחמת העצמאות התגייס להגנה והפך באביב 1948 למפקד של שלושת שדות התעופה של חיל האוויר, שהיו באזור ירושלים.

במהלך המלחמה נפגעו כמה מתקנים אסטרטגיים של תשתית המים בירושלים, מה שעורר חשד שמיקום המתקנים הועבר לתוקפים. איסר בארי, ראש המודיעין הצבאי הורה לחקור מי הדליף מסמך חשאי שנטען לגביו שהוא כולל פירוט של כל המפעלים לייצור נשק בירושלים, ובבדיקה, שנערכה במהירות, נפל החשד על טוביאנסקי. הקצין היה בקשר עם בריטים שונים, כי חשב שהקשרים יועילו לו לקבלת מידע מהם, העביר מסמך של אספקת החשמל בירושלים שייתכן שלא היה אמור להגיע לידיהם, אולם לאחר מעשה התברר שהמסמך לא חשף כלל את תעשיית הנשק.

"הוצאה להורג במקום" // צילום: ארכיון המדינה

ב-30 ביוני נלקח טוביאנסקי לישיבת חירום, נעצר ונחקר על ידי דוד קרון, איסר בארי, בנימין גיבלי ואברהם קדרון. אלו הצליחו להוציא מפיו הודאה שהעביר מסמך, אולם טוביאנסקי האמין שמדובר במסמך אחר בתוכנו. הוא הוכנס למכונית ונלקח לבניין בית ספר נטוש בסמוך לקיבוץ הראל, שם הועמד בפני בית דין שדה מול החוקרים, שהפכו לשופטים. בתוך זמן קצר, ללא עורך דין, נגזר על טוביאנסקי עונש מוות. הוא נכפת, עיניו נקשרו, ושישה חיילים ירו בו. הוא נטמן בבור ליד הבניין הנטוש.

חודשים לאחר האירוע נפתחה חקירה בהוראת ראש הממשלה דוד בן גוריון, והפרקליט הצבאי הראשי, אהרן חטר-ישי פתח בהליכים לזיכויו וקבע שהוצא להורג אף שלא עשה את העבירות שיוחסו לו. "מתברר שלא היה כל יסוד להאשימו בריגול", כתב בן גוריון ביומנו במרץ 1949. שנה לאחר מכן קבע ראש הממשלה שטוביאנסקי חף מפשע והגדיר את ההוצאה להורג "טעות טרגית". גופתו הועברה לבית עלמין זמני ולבסוף הוא נטמן בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים.

בארכיון המדינה חשפו לאחרונה את המסמך של בית הדין הצבאי, שנכתב בכתב יד, ושחושף כיצד האירוע התנהל. "מאיר טוביאנסקי, קצין מפקד שדות התעופה במחוז ירושלים ופקיד גאה בחברת החשמל הירושלמית נאשם במסירת ידיעות לאלה ששימשו נקודת הכנה להפצצות ירושלים בתותחים ובמרגמות. הנאשם נחקר על ידי איסר ב' והודה בהאשמות", נכתב.

בית הדין מנה מתקנים שנפגעו בשל "הריגול" לכאורה של טוביאנסקי. "פסק הדין: הוצאה להורג במקום!", קבעו. "פסק הדין בוצע ב-30 ביוני 1948 בשעה 19:15 בטקס צבאי", נכתב עוד.