זעקת ההורים של ילדי הגן: "מאיפה הגיעה האכזריות?"

"בהתחלה לא האמנתישהחשדות נגד כרמל מעודה אמיתיים,הייתי בטוחה שמדובר בעלילה. התקשרתי לחלק מההורים והצעתי שנאסוף כסף כדי לסייע לה בהגנה משפטית", כך מספרת ניקול דניאל חג'בי, אם לשני פעוטות שהיו בגן הזוועות של כרמל מעודה.

כעת, עם הגשת כתב האישום נגדה וחשיפת הגיהינום שחוו 11 מתוך 19 ילדי הגן, מתגלית מסכת הייסורים היומיומית שהפכה למנת חלקו של בנה הבכור. מעודה, כך נטען, משכה בידו, הטיחה אותו אל הרצפה, היכתה על אפו עד שבכה, משכה באזנו, סטרה וצבטה אותו, הצליפה בו במגבת ומשכה את הכסא תחתיו עד שנפל על ראשו.

הבן הוא זהשזרועותיו נקשרו זו לזו מאחורי גבו.על פי כתב האישום, למרות שצרח מכאבים, נפל אל הרצפה והתפתל, שחררה מעודה את ידיו רק לאחר 38 דקות. למחרת חזרה הקשירה על עצמה. הילד הסתובב בגן כשהוא בוכה, וכעבור 35 דקות התירה את הקשר אחת הילדות, בת שלוש וחצי. הפעוטה האמיצה היא בתו של אחד ממארגני מחאת ההורים מראש העין, יוסי חברה. את ההפגנות והקמפיין למען החינוך לגיל הרך הוא מוביל ביחד עם ניקול ושאר ההורים.

"נתנה לנו ביטחון". כרמל מעודה

בראיון משותף ראשון, שיתפרסם מחר במוסף שישבת, מספרים ניקול, יוסי ועוד עשרה הורים על ההתמודדות עם הילדים הפגועים, על ההחלטה להתגבש למאבק חסר פשרות למיצוי הדין עם מעודה, ועל השאיפה להוביל לשינוי מהותי בחקיקה שתגן על החינוך לגיל הרך. "הכנסנו את הילד לגן פרטי מתוך תקווה שהוא יקבל יחס אישי", אומרים מוריה ואהרון,הוריו של פעוטשנולד עם כליה מתפקדת אחת.

"כרמל נתנה לנו ביטחון שהוא בידיים טובות, וגם כשראינו עליו סימנים כחולים, חשבנו שזה נובע מכך שהוא קצת שובב. התעקשנו לראות במשטרה את סרטוני האבטחה, רצינו להבין איזו סיטואציה הבן שלנו חווה. כרמל דחפה אותו עם הכסא ומחצה את הבטן שלו כנגד השולחן. מה היה קורה לו שברה לו צלע או פוגעת לו בכליה היחידה שמתפקדת? מאיפה מגיעה האכזריות הזו, כשתפסה לו חזק בפנים ומעכה אותם עד שבכה?"

תופעה פסיכולוגית שצריכה להיבדק

ליעל ואלכס טולצ'ינסקי יש ילדה אחת, בת שנה וחצי. האישומים המתייחסים לפעוטה מעוררים פלצות. "כרמל התייחסה לבת שלי כמו שק ירקות", אומרת יעל. "היא החזיקה אותה מהיד ומהרגל והטיחה אותה לתוך לול כשראשה כלפי מטה. היא יכלה לשבור לה את הגב. כרמל העיפה עליה מזרונים, דרכה עליה והכתה אותה. הילדים המשיכו להגיע לגן, לא בכו כשהבאנו אותם או נצמדו לרגל. זו תופעה פסיכולוגית שצריכה להיבדק. הילדים התנהגו כמו חיות קרקס מאולפות".

גם על השריפה שהוצתה השבוע בבית משפחת מעודה יש להורים מה להגיד. מבלי לשמור על פוליטיקלי קורקט, מבהיר יוסי כי למרות שלאף אחד מהם אין קשר למעשה, לא כואב לו על המשפחה: "האמת, אני לא מזיל דמעה. אפילו חייכתי. בבית הזה הבת שלי סבלה שנתיים".