המשבר במשרד החוץ: שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית, דני בירן, לא החל את פעילותו במדינת סיינט וינסנט והגרנדיס, משום שלא נמצא תקציב שיאפשר לו לטוס אליה. מדינת סיינט וינסנט והגרנדיס היא מדינה זעירה באיים הקריביים, שבינואר 2020 צפויה להפוך לחברה במועצת הביטחון של האו"ם.
היא קרובה גיאוגרפית ואף אידיאולוגית לוונצואלה, ובמשרד החוץ חוששים כי המדינה תנצל את המושב היוקרתי במועצת הביטחון כדי לקדם מהלכים שיסייעו ליריביה של ישראל. על רקע זה, הולכת וגוברת החשיבות של כינון יחסים דיפלומטיים בין סיינט וינסנט לישראל.
ולמרות זאת, המהלך מתעכב זה שנה מסיבה פשוטה אחת: מטה משרד החוץ בירושלים מתקשה להשיג את התקציב הנדרש לכרטיס טיסה - כ-1,500 דולר - עבור טיסתו של שגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית, דני בירן, אשר אמור לפתוח ערוץ יחסים דיפלומטיים עם המדינה. בעקבות העיכוב, בירן טרם הגיש את כתב האמנה המאפשר פעילות בסיינט וינסנט והגרנדיס.
לאחר שהתברר כי המדינה עתידה להיות חברה במועצת הביטחון, יזם בירן פנייה לגורמים חיצוניים בבקשה שיתרמו את הסכום הדרוש למימון הכרטיס. ואולם בעדכון שהגיע אמש למטה המשרד בירושלים נמסר כי גם מהלך זה כשל.
סיינט וינסנט והגרנדיס היא מדינה בת מאה אלף תושבים המשויכת פורמלית לחבר העמים הבריטי אך תומכת בשלטון הסוציאליסטי והדיקטטורי בוונצואלה. בינואר 2020 היא תקבל מושב במועצת הביטחון למשך שנתיים, ומעמדה זה יכול הוביל החלטות ויוזמות שיפגעו בישראל ובארה"ב, כפי שעשו יריבים קודמים של שתי המדינות.
גורם הבקיא בסדרי העבודה במועצת הביטחון הוסיף כי אף שארה"ב יכולה להטיל וטו על החלטות בעייתיות לישראל, תמיד העדיפו ממשלי ארה"ב לעשות זאת רק כמוצא אחרון. העדיפות הייתה לטרפוד מראש של צעדים עוינים.
בישראל קיוו כי פתיחת ערוצי קשר עם סיינט וינסנט והגרנדיס תמנע, או לפחות תרכך, מהלכים עוינים במועצת הביטחון מצד מדינת האי, אולם עד שלא יימצא פתרון לסוגיית תקציב כרטיס הטיסה לשגריר - נראה שהנושא ימשיך להתעכב.
לפני כחודשיים פורסם ב"ישראל היום" כי משרד החוץ נמצא בגירעון תפעולי של 400 מיליון שקלים בשל הקיצוץ הדרסטי בתקציבו, שעליו החליטה הממשלה בינואר 2018, במסגרת אישור תוכנית התקציב לשנים 2019-2018. הדבר גרר השבתה של הפעילות המדינית כמעט לחלוטין, ותהליכים רבים נעצרו בשל היעדר תקציב.
בכיר במשרד החוץ אמר ל"ישראל היום": "מדינות בכל העולם מבקשות שנפתח נציגויות, אבל אנחנו נאלצים לסגור. גם אלו שממשיכות לתפקד עושות זאת בחוסר תקציבי ובכוח אדם חלקי. דבר כזה לא מתרחש בשום משרד חוץ בעולם. איך מדינת ישראל רוצה לחזק את מעמדה בעולם אם היא מקצצת את המשאבים לכך?". עוד הוסיף הבכיר: "בעוד שלוש־ארבע שנים אנשים ישאלו כיצד קרה שאיבדנו כל כך הרבה מדינות בעולם. הדברים שלא קורים בשנה מחוללים נזקים עצומים, שרק בעוד כמה שנים יורגש המחיר שלהם".