צילום: דובר צה"ל, רויטרס // שנים של הכנות ואימונים השתלמו באותן דקות קריטיות

הפעולה בחאן יונס: מקצועיות, קור רוח ושאיפה לחקר האמת

ברמה הטקטית היו במבצע לא מעט בעיות, אך החילוץ התבצע ללא דופי • חזרתם של כל הלוחמים הייתה תוצאה של מקצועיותם, ושל קור הרוח של המפקדים בשטח • כדי שישראל תהיה צעד לפני יריביה נדרש לבצע שלל פעולות ומבצעים, חלקם בסיכון גבוה שלא יפחת בעתיד • פרשנות

התקלה במבצע המיוחד בחן יונס היתה כתובה על הקיר. היו לה מספיק סימנים מעידים שאף־אחד מהם לכשעצמו לא הדליק נורת אזהרה בזמן אמת: זה נבע מאיכותו של הכח המבצע, מהמקצועיות של לוחמיו, מהרקורד המושלם שלו בעבר.

גם כאשר היו לכח הזה תקלות בעבר (והיו, אם כי מעטות), הן לא הובילו לשינויים הנדרשים. העובדה שאנשיה הצליחו לצאת פעם אחר פעם מכל סיטואציה משברית גרמה לתובנה שהשיטה עובדת. שאין צורך לתקן את מה שלא נשבר.

רק בדיעבד, אחרי המבצע שבו נהרג סא"ל מ' ונגרם נזק ביטחוני לא מבוטל, בוצע חריש עמוק. שורת תחקירים ובדיקות לא הותירו אבן על אבן. הכל נבדק, נסרק, פורק והורכב מחדש. לא כדי לחפש אשמים; כדי להבין מה כשל ולמה כשל, כדי שלא להיכשל שוב, ובעיקר - כדי להשתפר בעתיד, מתוך הבנת חשיבותו האסטרטגית של מערך המבצעים המיוחדים לביטחון המדינה. 

ברמה הטקטית היו במבצע לא מעט בעיות. הכוח החשיד את עצמו בהתנהגותו; עניין של מקצועיות בסיסית, שהיו בה ליקויים. אנשי החמאס שעצרו אותו החלו לחקור. בעבר, כאמור, יצאו כוחות דומים מסיטואציות דומות. לא הפעם. אנשי החמאס החלו לחשוד. במהרה הצטרפו אליהם נוספים.

החקירה הפכה בוטה, על גבול האלימה. כעבור כ־45 דקות מפקד הכוח, א', הבין שהוא חייב לפעול, וניצל שניה שבה הוסחה דעתם של אנשי החמאס (על־ידי מ' אחר, שנהרג), כדי לירות.

א' ירה מתוך הרכב והרג שלושה אנשי חמאס. מהירי הזה נהרג בשוגג גם סא"ל מ'. הוא פתח בריצה והשיג את אנשי החמאס האחרים שלקחו את מ' לרכבם, הרג גם אותם וחילץ את עמיתו לכוח. הם אספו את גופתו של סא"ל מ', ונמלטו בנסיעה. י' - שפיקד על המבצע כולו - הוביל את מבצע הפינוי מהשטח בקור רוח יוצא דופן. כל הלוחמים שהשתתפו במבצע הומלצו לצל"ש; א' ו־י' הומלצו לעיטורים גבוהים יותר.

 

אסור להתפשר על איכות הלוחמים

החילוץ עצמו התבצע ללא דופי. ההחלטה שלא להימלט ברכב נבעה מהחשש להיתקל בעוד מחסום: עזה כולה התעוררה בעקבות הירי הראשוני, והיתה סכנה שהכוח לא יצליח להימלט בחיים או שיילקח בשבי. שנים של הכנות ואימונים השתלמו באותן דקות קריטיות; מי שישב במוצב הפיקוד איבד נשימה בשלוש הדקות שבהן סירב י' לאפשר למסוק היסעור להמריא מלב הרצועה, עד שווידא שוב ושוב שכל הלוחמים יצאו מהשטח.

הכוח החשיד את עצמו בהתנהגותו // צילום: דובר צה"ל 

חזרתם של כל הלוחמים לארץ היתה תוצאה של מקצועיותם, ושל קור הרוח של המפקדים בשטח. נדוש ככל שזה יישמע, זה לקח בסיסי מהאירוע: לא להתפשר על איכות הלוחמים ביחידות האלה, ועל איכות הכשרתם. עם זאת, האירוע העלה כי נדרשות התאמות בהכשרה בתוך הכח המבצע, כדי ליצור אחידות ושילוביות בין הלוחמים בדיסיפלינות השונות.

בנוסף הוברר כי נדרשת התעמקות מוקדמת בכלל מרכיבי המבצע, גם בכאלה שנראו תמיד כתקינים ומובנים מאליהם. גם שינויים מבניים שבוצעו בתוך מערך המ"מ ייבחנו כעת מחדש, ולצידם ייבדקו סוגיות הקשורות לפיקוד - לרבות חיזוק השליטה של מפקדת המ"מ בשגרה, ובמהלך הפעילות המבצעית.

 

הזדמנות למערך החשאי להמציא את עצמו מחדש

כל השינויים האלה אמורים לאפשר לאנשי המ"מ לא רק לחזור לפעילות: זה כבר קרה, ויותר מפעם אחת מאז נובמבר. התקלה בחן יונס היא הזדמנות נדירה למערך החשאי והקריטי הזה להמציא את עצמו מחדש.

מאחר שפעולותיו כל־כך ערכיות, ייחודיות, חסרות תחליף, אין לישראל פריבילגיה לוותר עליו. נהפוך הוא; למרות הכישלון, ואולי דווקא בגללו, חובה שפעילותו דווקא תואץ. כדי שישראל תהיה צעד אחד ויותר לפני יריביה - בעזה ובזירות נוספות - נדרש לבצע שלל פעולות ומבצעים, חלקם בסיכון גבוה שלא יפחת גם בעתיד.

והערה אחרונה: מטבע הדברים, כל מי שהיה בשרשרת הפיקוד של המבצע באגף המודיעין הוכתם. חלקם (בהם מפקד מערך המ"מ) החליטו לפרוש מצה"ל. אחרים (בהם ראש אמ"ן) נשארו.

כולם היו שותפים לתחקיר אמיץ, שעסק קודם כל בכשליהם־שלהם, ונבע מרצון אמיתי להגיע לחקר האמת ולהשתפר לעתיד. איש מהם לא הטיל אשמה - אירוע נדיר במחוזותינו, שנובע מאיכותם יוצאת הדופן של האנשים ומהבנתם את שעומד על הכף: לא עניינם האישי, אלא ביטחונה של המדינה במובן העמוק והאותנטי ביותר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו