אני לא מכיר את סלומון טקה שנורה בידי שוטר. אינני מתכוון "לחפור" כדי לדעת מיהו הנער. אני רוצה להתייחס לתוצאה העגומה של מותו.
לאחר ההפגנה הגדולה שהתקיימה ב־2015, נגד שיטור יתר ואלימות שהפגינה המשטרה כלפי בני העדה האתיופית, ניתן היה להבין שהארגון הפיק לקחים ושינה את אופן התנהלותו.
המשטרה, כנראה אינה מסוגלת לתרגם את הצהרת כוונותיה למעשים בקרב שוטריה, שרואים את עצמם מעל החוק, ומייצרים לעצמם חוקים משלהם. הרשות השופטת אינה מרשה לעצמה להורות להוציא להורג מחבלים שרצחו בדם קר. אופן הטיפול הלקוי של מח"ש בתלונות בני העדה נגד אלימות השוטרים, נותן גיבוי לירי של השוטרים כלפי בני העדה האתיופית. חבל שקומץ קטן של שוטרים גזענים הורס משפחות וקהילה שלמה, ופוגע בתדמיתה של מדינת ישראל שכל כך אהובה ויקרה לנו.
עוד בנושא:
•מחאות בצפון: "דם אתיופי אינו הפקר"
• השוטר שירה בצעיר האתיופי שוחרר למעצר בית
• "הילדים שלנו בורחים כשהם רואים שוטר"
• מפגינים יידו אבנים, השוטרים השיבו ברימוני הלם
ההפגנה בבאר שבע. "דם אתיופי אינו הפקר" // צילום: דודו גרינשפן
הפגנות יוצאי אתיופיה בצומת קריית אתא // צילום: הרצי שפירא
חסימות כבישים ביציאה מאשקלון // צילום: יהודה פרץ
לא אמנה כאן את כל האסונות שגרמה לנו משטרת ישראל, כי הציבור לא חשוף לכל המקרים המזעזעים. אם לא קורה רצח מתועד, המשטרה, עם כל משאביה, פועלת להטיל דופי בקורבנות ומסתירה את מחדליה.
ילדים קטנים מפחדים מניידות משטרה. כמו שילדי עוטף עזה, כששומעים קול אזעקה רצים לכל כיוון במטרה למצוא לעצמם מחסה - כך גם ילדינו, כששומעים סירנות של אמבולנסים וכוחות ביטחון שונים, מחפשים מקום מחבוא. המשטרה גורמת נזק נפשי ופיזי לילדינו, הגדלים בתחושה של נרדפים. כל זה בגלל שהם ילדים של עולים מאתיופיה.
"מה שדרוש לנו הוא התייחסות אלינו כבני אדם". הפגנה בקריית אתא // צילום: הרצי שפירא
הנזק הזה הוא נזק למדינה ולחברה כולה. על הממשלה להתוות מדיניות של הכלה, ולהפסיק לצבוע אותנו אך ורק בספר התקציבים, שנשאר כפי שהוא, ואנחנו בסך הכל הפכנו להיות צינור להעברת כספים. מה שדרוש לנו הוא התייחסות אלינו כבני אדם. אני מציע לכל מיני פעילים מהקהילה לנסות להרגיע את הרוחות, ולמצוא דרכי פעולה יעילות שיעמידו את ההורג לדין. אסור לנו לזרוע שנאה ולהוסיף שמן למדורה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו