"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
רדף אחרי קצין משטרה בכיר וזוכה
הקצין, מפקד תחנה לשעבר, עקב אחרי הפועל הזר וצילם אותו • הפועל האריתראי החל לרדוף אחרי הקצין תוך כדי שהוא מקלל ומאיים • זוכה מחמת הספק
השוטר ברח מהפועל הזר // צילום: מישל דוט קום

רדף אחרי קצין משטרה בכיר וזוכה

הקצין, מפקד תחנה לשעבר, עקב אחרי הפועל הזר וצילם אותו • הפועל האריתראי החל לרדוף אחרי הקצין תוך כדי שהוא מקלל ומאיים • זוכה מחמת הספק

אבי כהן
, עודכן

מתברר שגם קציני משטרה נופלים קורבן לנתינים זרים מאריתריאה בדרום תל אביב, ולא פחות מטריד מכך - חוששים מהם. שופט בית משפט השלום בתל אביב, שאול אבינור, זיכה לאחרונה נתין זר מאריתריאה מאשמת איומים על מפקד משטרת תחנת שרת לשעבר, לאחר שעל פי כתב האישום שהוגש, הקצין נמלט מממנו ומחבריו כל עוד נפשו בו, לאחר שאלה החלו לרדוף אחריו.

על פי כתב האישום, שנחשף כאן לראשונה, הקצין ששירת לפני כמה שנים כמפקד תחנת שרת שבדרום תל אביב, הגיע לרחוב לוינסקי בתל אביב ברכב משטרתי ללא סימני זיהוי, אך היה לבוש במדי משטרה והשקיף על המקום מתוך הרכב. לפי כתב האישום הקצין הגיע למקום במסגרת ביקורת, וזאת בעקבות הנחיה שהוציא לשוטריו בנוגע לטיפול באזור.

בשלב מסוים הוא החל לצלמם במכשיר הטלפון הנייד שלו, משהבחין הנאשם כי הוא מצולם פנה אליו ואמר: "יא שרמוטה, מה אתה מצלם? אנחנו נהרוג אותך, לך מפה". לאחר מכן, ביחד עם עוד חבר, החל להתקרב לקצין ויחד הם רצו לכיוונו תוך שהם מקללים ומאיימים. הקצין, כך על פי כתב האישום, נאלץ לנוס מהמקום ופתח בנסיעה.

למחרת המקרה הקצין הורה לפקודיו לתפוס את כל אלו שהתנכלו לו בערב הקודם, נעצרו שני חשודים ובפרשה הוגשו נגדם מספר כתבי אישום. נגד אחד מהם ההליכים בוטלו לאחר שיצא מכלא סהרונים ועקבותיו אבדו. בתחילה יוחסו הקללות, האיום והמרדף לנאשם שנמצא, ובסופו של דבר נותר מכל האישום רק האיום כי "יהרוג" את מפקד התחנה. בחקירתו טען הנאשם כי לא ידע כלל שמדובר בשוטר, ולאחר ניהול הליך הוכחות הוא הודה רק שקילל את הקצין בשל זה שצילם אותם ללא רשות.

עו"ד ענבר קינן, שייצגה את הנאשם מטעם הסנגוריה הציבורית, טענה כי לדעתה כלל לא ראוי שמי שחקר את האירוע הם שוטרי תחנת שרת הכפופים למפקד המתלונן. לכך ניתן להוסיף כמובן גם את הפרובוקציה המיותרת מטעם מפקד התחנה עצמה, וגם את העובדה שתיק כזה נוהל על ידי התביעה המשטרתית להבדיל מהפרקליטות, שאולי לא הייתה ממהרת להגיש אישום בנסיבות המוזרות הללו.

בסופו של דבר, השופט אבינור לא דן לעומק בטענה של עו"ד קינן, וכתב בהכרעת הדין: "בסופו של יום נותר ספק סביר בשאלת אשמתו של הנאשם. מספק זה זכאי כמובן הנאשם ליהנות, ועל כן דינו הוא לזיכוי". השופט גם הוסיף: "אין בקביעה זו משום אמירה שלילית על המתלונן (קצין המשטרה) או על עדותו, ולמעשה ההפך הוא הנכון. ככלל, עדותו של המתלונן בבית המשפט מקובלת עליי, וקביעתי הנ"ל מוגבלת לכך שבהתייחס לנאשם הספציפי דנא אין די בעדות יחידה זו כדי לעמוד ברף ההוכחה הנדרש לצורך הרשעה בפלילים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...