הם עובדים באותו משרד בנס ציונה, באותו צוות, אברהם ואבי. אברהם הוא מתכנת, גר עם אשתו ושלשת ילדיהם בגבעת שמואל. אבי, שגם הוא מתכנת, גר עם בן זוגו וילדם שאימצו זה לא מכבר בגבעתיים. היום עומד להגיע משקיע גדול לסטארט-אפ בו הם עובדים ובמהלך השבוע האחרון הם עבדו יחד ועשו לילות כימים על מנת להגיע מוכנים להדגמת התוכנה.
צילום: משה בן שמחון
"נו...מה אתה אומר, ירדו לנו מהוריד אחרי שהלקוח ילך?" שאל אברהם את אבי בעודו מחזיק את כוס הקפה השלישית להיום.
"אין מצב", ענה אבי, "אתה תראה שהוא יגיע עם דרישות חדשות ואנחנו נהיה צריכים להתאים את המערכת ולשנות את מה שעשינו"
"אני לא מבין למה אנחנו מתנהלים כך" התרגז אברהם, "צריך להציג את המערכת כמו שהיא ולא לשנות אותה לפי הקפריזות שלו"
"אתה צודק, אבל מה אפשר לעשות? אגב," המשיך אבי "נראה אותך היום בתשע?" אמר וקרץ.
"ברור, נראה לך שאפספס את זה?"
***
תשע בערב, הם עומדים באותה כיכר בתל אביב, אברהם ואבי. אברהם הוא פעיל בתנועת 'משפחה כהלכה' ואילו אבי פעיל בתנועת 'משפחות הדור הבא'.
היום מתקיימת עצרת גדולה בה אבי נוטל חלק ובשבוע האחרון הוא ואברהם עבדו זה נגד זה ועשו לילות כימים על מנת שהעצרת תצליח – מצידו של אבי, או תיכשל – מצידו של אברהם.
"נו אולי אתם תרדו לנו מהוריד אחרי שיאשרו נישואים חד מיניים בארץ" קרא אבי לאברהם מעבר לכביש שהפריד בין שתי הקבוצות.
"אין מצב!" קרא בחזרה אברהם, "אם נוותר לכם תגיעו עם דרישות חדשות ואנחנו נהיה צריכים 'להתאים' את ההלכה לרצונכם" המשיך ונימה צינית ליוותה את קולו.
"אני לא מבין אתכם", התרגז אבי, "למה אתם לא יכולים לתמוך בדרישה המוצדקת שלנו לשוויון זכויות? מה, לא שירתנו יחד בצבא? אנחנו לא משלמים מיסים? למה אתם לא מקבלים את מי שחושב אחרת מכם?"
"אנחנו מקבלים את כולם, ואנחנו בעד שוויון זכויות, אבל אתם אלה שלא מכבדים אותנו עם הדרישות הלא יהודיות שלכם!" צעק בחזרה אברהם בעודו מניף שלט "משפחות מסורתיות או לא להיות", "אגב, נראה אותך מחר בישיבת הסטטוס בתשע?" שאל וקרץ.
"ברור, נראה לך שאפספס אותה?"
***
למחרת במשרד מנומנם בנס ציונה:
"ואו איזה ערב היה אתמול" אמר אבי לאברהם, "אבל יש דבר אחד שאני לא מצליח להבין, למה במשרד אתה בסדר אבל כשיוצאים החוצה אתה נהיה חשוך?"
מצעד הגאווה בתל אביב // צילום: קוקו
"שמע, זה לא אישי נגדך, אתה אדם טוב, אבל אני לא יכול לשתוק מול תנועה שהורסת את הערכים בהם אני מאמין. אבל מה איתך? לא ידעתי שאתה כל כך שונא אותנו" אמר אברהם ולגם מכוס הקפה השניה שלו לאותו היום.
"נו אברהם, אתה יודע שאני אוהב אותך, אני לא כועס עליך אלא על הקבוצה אליה אתה שייך" אמר ומשך בכתפיו, "אם כולם שם היו כמוך או מוכנים להקשיב העולם היה נראה אחרת אבל עד אז אין מצב שנסתדר..."
"זו אכן סיטואציה מעניינת", אמר אברהם, "שאנחנו מסתדרים אני מתכוון" הוסיף והרהר. לאחר הפסקה קצרה שאל "אבל אם כפרטים אין לנו בעיה אחד עם השני, למה כקבוצה אנחנו לא מצליחים לנהל שיח אמיתי? למה כקבוצה אנחנו מצליחים רק להניף שלטים אחד כלפי השני ולקרוא קריאות תיגר?"
"אתה מיתמם עכשיו", גלגל אבי את עיניו, "הרי לעולם לא תקבל נישואים חד מיניים במדינה"
"ברור שלא"
"נו, אז למה אתה כל כך מופתע? ברור שלא נסתדר, אתם מונעים מאיתנו זכות בסיסית"
"לא לזה התכוונתי" אמר אברהם, "אני לא יודע איך ניתן לגשר על הפערים בתחום הנישואין. אבל שאלתי היא האם בגלל זה לעולם לא נסתדר? הרי אם היית אחי הביולוגי, כל הויכוח הזה לא היה מעלה ולא מוריד מהקשר שלנו, אז למה אם אתה חבר שלי זה אמור להשפיע?"
"זה באמת לא משפיע" ענה אבי, "אתה יודע למה?" שאל,
"כי יש לנו מטרה משותפת!" ענה אברהם ואורו עיניו,
"לרצות את הלקוח" אמרו יחד וצחקו ספק בשמחה ספק בציניות מרירה,
"אתה בסדר" צחק אברהם, "וכשחושבים על זה, אם נתמקד במטרות המשותפות שיש לנו לא רק כפרטים אלא גם כקבוצות אני מאמין שנוכל להוריד קצת את מפלס העוינות והזרות הקיים כעת. זאת גם אם לא נצליח לגשר על הפערים בינינו. בסופו של דבר אנשים אחים אנחנו, מקימים מדינה יחד, עובדים יחד, משרתים יחד בצבא, חוגגים יחד ובוכים יחד." סיים אברהם ואז נאנח, "אחחח....חבל שאין היום עוד עצרת בתשע...יחד"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו