כשנתניהו טוען כי ליברמן מלכתחילה לא רצה להיכנס לקואליציה, הוא צודק ולא צודק. יו"ר ישראל ביתנו היה מצטרף, לו הוצע לו מאה אחוז ממה שדרש. פשוט לא היתה לו אז ברירה אחרת, גם אם כנראה בתוך תוכו התפלל שהמשא ומתן יתפוצץ.
למה? צודקים אלה שמזכירים את כל הדם הרע שזורם בין ליברמן לנתניהו. טועים אלה שבטוחים שאיווט פועל מנקמנות אישית נטו. ליברמן לפני הכל הוא פוליטיקאי מנוסה ומחושב מאוד. נקמה זה נחמד, אבל רק אם זה בא כבונוס למהלך פרגמטי.
ליברמן יודע לקרוא היטב את השטח. הוא יודע שהגרעין הקשה שהלך איתו עד כה, מתמעט והולך. הוא יודע שאלה שבכל בחירות נשכבים על הגדר ומחליטים למי לתת את קולם הפעם - לאיווט, ללפיד או שמא לכחלון או לגנץ - מצפים לקבלות.
כשמזכירים להם את 48 שעות להנייה, את חיסול חמאס, את הנאמנות והאזרחות וכד', זה עובד - וזה עובד נגדו. ולך תסביר להם שזהו ראש הממשלה ששם וטו על פינוי חאן אל־אחמר בהתרעה של שש שעות בלבד לפני תחילת האירוע.
הפעם ליברמן החליט לא להסביר, וגם לא לקחת סיכון. להיכנס לעוד קדנציה בממשלת נתניהו עם חמישה מנדטים מול 16 מנדטים של החרדים, זה בעצם להיכנס במודע למלכודת שממנה הדרך לסוף החיים הפוליטיים תהיה קצרה מאוד. אז במקום לקבור את עצמו פוליטית בממשלת נתניהו החמישית, העדיף ליברמן לטרוף את הקלפים וללכת לבחירות תוך מיתוג עצמי מחדש.
הוא רואה את מצבו האומלל של יאיר לפיד, את הסקרים המצביעים מפורשות על בריחת הקולות החילונים - ובתוכם גם דוברי הרוסית - ממפלגת כחול לבן, ובדיוק לכך הוא מכוון: לקולו של אותו הציבור החילוני ובתוכו כשני מנדטים "רוסיים" שאותם הוא מצליח, לפי הסקרים, לקחת מגנץ ומלפיד, במיוחד מלפיד.
הוא מזהה לפניו הזדמנות פז להרחיב את קהל הבוחרים של ישראל ביתנו אם יחדד את המסרים החילוניים המובהקים ויפנה לקהל המחשיב את עצמו לחילוני מובהק, כזה שהאיום "להפוך למדינת הלכה" מדבר אליו.
נוסף על כך, ליברמן רוצה לפנות לדור הצעיר יותר מתוך כמעט מיליון יוצאי בריה"מ לשעבר וילדיהם. גדל פה דור שלם של אלה שהגיעו ארצה בתור ילדים קטנים, מתחת לגיל 18. הם התחנכו פה, למדו פה, שירתו פה, הם מפתחים קריירה ומקימים משפחות, ועדיין חשים שמנסים לראות בהם סוג ב', בעוד הם עצמם מרגישים לגמרי סוג א'־א'.
לא לכולם זה קורה, כמובן, ולא בכל מקום התופעה הזו קיימת. אבל במקומות שהיחס הזה אכן קיים, זה פוגע ומקומם את אותו הדור "הרוסי" הצעיר יותר.
לא בכדי השתנה הפעם הרכב הרשימה של ישראל ביתנו פלאים. במקום סופה לנדבר ואפילו במקום רוברט אילטוב הוצבו בעשירייה הראשונה חבר'ה צעירים ושאפתנים. אלה המסוגלים לדבר אל אותם בני גילם, ומה שחשוב: לעשות זאת ברוסית טובה ובעברית טובה לא פחות גם יחד.
ליברמן החליט: הוא הולך על כל הקופה ובאמת "לא דופק חשבון", כמו שהצהיר על שלטי הבחירות שלו במועד א'. אם יפסיד, לא נורא: מה כבר ההבדל בין להתייבש בממשלה עם חמישה מנדטים ולא לעבור את אחוז חסימה בבחירות הבאות לבין לקחת סיכון ולהפסיד כמו גבר, בראש מורם? ואם מהלכו של ליברמן יצליח, הוא הולך להרוויח - ולהרוויח בגדול.
הכותבת היא פרשנית פוליטית בערוץ 9 וברדיו כאן רק"ע
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו