נתיב הכסף: המטרה - סיכול המימון לחרם

השר לעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן, פנה למקביליו בעשר מדינות, בדרישה להפסיק לממןארגוני חרםנגד ישראל.

ארדן פנה, בין היתר, לספרד, בלגיה, ארה"ב, נורבגיה, צרפת, ברזיל, הודו, גרמניה ובריטניה. בדצמבר 2018 פרסם גוף הביקורת הפיננסית של האיחוד האירופידו"ח ביקורתמקיף, שמצא היעדר שקיפות במימון שמעביר האיחוד לארגונים חוץ־ממשלתיים.

במשרד לעניינים אסטרטגיים ראו בדו"ח אישוש לכך שהשיטה הנוכחית להעברת כספים היא לא אמינה, וכי על האיחוד לקיים בקרה קפדנית על האופן שבו מנוצל הכסף שמועבר לארגונים.

בשל כךפנה ארדןלנציב האיחוד האירופי ז'אן־קלוד יונקר, וביקש ממנו לבחון אם כספים שהועברו על ידי האיחוד לארגונים פלשתיניים נוצלו לקידום חרם נגד ישראל, וכן להימנע מהעברת כספים עתידיים לארגונים שמקדמים חרמות נגד מדינת ישראל.

נזכיר כי במארס 2019 קיבלה מועצת שרי החוץ של האיחוד החלטה המאמצת את עיקרי דו"ח הביקורת.

כנס בינ"ל למאבק בחרם

בשנתיים האחרונות פורסמו על ידיהמשרד לעניינים אסטרטגייםשני דו"חות תחת הכותרת "נתיב הכסף", שעסקו במימון שמעביר האיחוד האירופי לארגונים המקדמים חרמות על ישראל. אלו התפרסמו לראשונה ב"ישראל היום", שם נכתב שהאיחוד האירופי מעביר לפחות 5 מיליון יורו בשנה לארגונים אלה.

בעקבותפרסום דו"חותאלה החל שיח בין השר ארדן לבין שרת החוץ של האיחוד האירופי, במכתבים רשמיים ובטוויטר, על רקע בקשת ישראל מהאיחוד להפסיק מיידית את המימון לארגונים המקדמים חרם ולפעול לשקיפות מלאה על כספים שניתנו בעבר לארגונים אלה.

הישג משמעותי נוסף בצמצום המימון המדינתי היה בסגירת "מנהלת זכויות האדם והדין ההומניטארי הבינלאומי", שהיוותה מנגנון מימון ממשלתי אירופי, בו היו חברות שבדיה, הולנד, דנמרק, ושוויץ.

השר גלעד ארדן // צילום: אורן בן חקון

במשרד לנושאים אסטרטגיים סבורים שסגירת המנהלת היוותה מכה קשה לארגוני החרם, שהצליחו לקבל לאחר מכן מימון פרטני ממספר מדינות, אך לא בהיקפים שעברו דרך המנהלת.

בשבוע הבא צפויים להגיע לישראל כ־350 משתתפים מ־30 מדינות, לכנס בינלאומי שמטרתו תיאום המאבק בדה־לגיטימציה לישראל ובקמפיין החרם נגדה.

ארדן: "ארגוני ה־BDSהאנטישמיים מתחפשים לפעילי זכויות אדם וכך מצליחים לגייס מיליוני יורו ממדינות במערב. ארגוני החרם מעידים בעצמם שהפעילות שלנו היא אחד האיומים המרכזיים עליהם".