"קוראים לנו 'יודנראט'; אם הייתי נער, לא הייתי יוצא מהארון כימני"

"אנחנו לא 'חוששים' מעימותים שיהיו במצעד - אנחנו יודעים בוודאות שיהיו עימותים, ושלצד החיבוקים והאהבה תהיה גם הרבה שנאה. כמה שנאה? לפני שנתיים הגענו לאירוע גדול בירושלים, נעמדו מולנו שני חבר'ה והצדיעו במועל יד. לקרוא לנו 'נאצים, גרמניה 33, פשיסטים' זה סטנדרט. במקרה הטוב קוראים לנו יודנראט. לא כולם. באמת שלא, אבל חלק לא קטן בשמאל של הקהילה. אני ילד גדול כבר, אבל אם הייתי נער הומו, בחיים לא הייתי יוצא מהארון - כימני" (ד"ר אוון כהן, החוג לבלשנות באוניברסיטת תל אביב, ייסד עם אמיר אוחנה את "גאווה בליכוד", התא הגאה במפלגה).

בסוף השבוע הנוכחי נערך בתל אביב מצעד הגאווה ה־21, תשעה ימים לאחר ההודעה הדרמטית על מינויו של אמיר אוחנה לשר המשפטים. בכך, הפך אוחנה להומוסקסואל הראשון שיישב בשולחן הממשלה. אוחנה תמיד נחשב לנטע זר בקרב ראשי הקהילה ופעילי השמאל בה, ובמצעד הגאווה לפני שנתיים אף הושלכה אבן לעברו, שהחטיאה את מטרתה ופגעה בפעיל אחר של "גאווה בליכוד". "הייתי בשוק מוחלט", מספר ד', הפעיל שנפגע מהאבן, "לאחר מכן חלקם אמרו לי 'לא הגיע לך לחטוף את האבן, אבל הגיע לאמיר'". 

כעת, עם מינויו של אוחנה לשר המשפטים, פצחו אנשי שמאל, חלקם חברים בקהילה, בתחרות גינויים לאירוע ההיסטורי. "יש פה תפיסה שגויה של ייצוג, זה כמו אישה לא פמיניסטית...", זעם מיקי גיצין, מנכ"ל הקרן החדשה והומו מוצהר, על מינויו הזמני של אוחנה.

גיצין עוד היה עדין. שאול אולמרט, הבן־של, רואה במינויו של אוחנה "שפל חדש... זה שאתה גיי לא אומר שאתה לא מנוול".

ב"אגודה לזכויות הלהט"ב בישראל", שאינה ידועה בחיבתה הרבה לימין, דווקא בירכו את אוחנה, בפוסט שזכה לכ־500 לייקים ושיתופים. מנגד, רוב המגיבים, המזוהים כחברי קהילת הלהט"ב, היו עוינים ביותר והרעיפו על אוחנה "מחמאות" דוגמת "הומו מחמד" ו"האויב הכי גדול של הקהילה הגאה בכנסת". אחרים העידו כי חשו "בחילה" בעקבות מינויו ויש אף ששללו מהשר החדש את מעמדו כהומוסקסואל: "הוא לא הומו, הוא גבר שנמשך לגברים פטריארכלים", נכתב.

העיתונאית שמרית מאיר, שאינה נחשבת לאשת ימין, נדהמה מעוצמת השנאה כלפי אוחנה: "חשבתי שנשים חוטפות, אבל ההומופוביה הפוגענית כלפי אמיר אוחנה ביומיים האחרונים זה משהו שומט לסת ממש", כתבה.

בחמישי שעבר, יממה לאחר מינויו לשר, הגיע אוחנה למצעד הגאווה בירושלים, והתקבל על ידי חלק מהמשתתפים בשריקות בוז ובקריאות "בושה" מצד פעילי שמאל קיצוני, חלקם במימון הקרן החדשה.

"באגף השמאלי של הקהילה הפוליטיקאי השנוא ביותר אינו סמוטריץ', ליצמן או נתניהו אלא אמיר אוחנה", אומר כהן, מייסד "גאווה בליכוד". "לא מעניין אותם שתקציב השירות הפסיכולוגי לחברי הקהילה הוכפל, לא מעניין אותם שתקציב 'איגי' (ארגון הנוער הגאה; ג"צ) לבני הנוער שלנו גדל, לא אכפת להם שאמיר הושעה מוועדת החוץ והביטחון כי לא הצביע עם הקואליציה בסוגיות להט"ביות. במצעד בירושלים גבר הקול של השמאל הרדיקלי, תוך הצגת הצד המכוער של הקהילה".

עמרי רוזנקרנץ, בן זוגו של כהן ומייסד נוסף של "גאווה בליכוד", אומר כי בעקבות האירועים במצעד בירושלים לא ישתתף יותר במצעדי גאווה. "לא ייאמן שהדמות הפוליטית הכי חשובה לקהילה הלהט"בית מגורשת בבוז ובקללות ממצעד ה'גאווה' וה'סובלנות'".

"על ההומופוביה נתגבר"

בינואר 2018 געשה הארץ סביב הודעת הממשלה על כוונתה להוציא מישראל את עשרות אלפי המסתננים הבלתי חוקיים מאפריקה. הסקרים לימדו כי רוב מוחלט מהישראלים תמך בהוצאת המסתננים, אך בשמאל הקיצוני התגייסו להילחם ביוזמה. 

איגי, המתהדר כארגון הלהט"ב הגדול בישראל הכולל גם קבוצות דתיים וחרדים, הצטרף גם הוא למחאה. באיגי, שזוכה לתקציבים מהמדינה, פרסמו פוסט בשם מדריכי הארגון היוצא נגד "קסנופוביה - שנאת זרים", ומתאר את המאבק נגד הוצאת המסתננים כחלק מ"רצון לייצר אלטרנטיבה למציאות האלימה, הלהט"בופובית, הסקסיסטית והגזענית..." באיגי כנראה לא קראו את דו"ח "רופאים לזכויות אדם", שבו נכתב למשל כי "גברים אריתריאים שמציגים נטייה מינית הומוסקסואלית סובלים מבוז, נידוי ואף מאלימות מצד בני הקהילה". 

כעת מתברר כי לא כל חברי איגי סמכו ידם על הפוסט. באחד מסניפי איגי באזור השרון זעמו החניכים על הפוסט, וביקשו להעביר מחאתם דרך המדריך, שהעיד בעצמו כי לא נועצו בו ובחבריו המדריכים לפני הפרסום. בהנהלת איגי לא התרשמו מהמחאה, והותירו את הפוסט המקומם על כנו. "נפנפו אותנו", אומר איתי (21, שם בדוי), החניך שיזם את המחאה נגד הפוסט.

"המנכ"לית אמרה שמבחינתה, סוגיית ה'פליטים' היא חלק בלתי נפרד ממאבק למען זכויות אדם. אין לי בעיה שתחשוב כך, אבל לא בשמי. איך אמורים להרגיש נער או נערה להט"בים בדרום תל אביב שדווקא תומכים בהוצאת המסתננים? על ההומופוביה נצליח להתגבר, אבל הסכנה הגדולה ביותר לקהילה כיום היא הפוליטיזציה של ארגוני הקהילה".

חינוך דרך פייסבוק

שפי פז, לסבית מוצהרת והפעילה המרכזית נגד המסתננים, זועמת על ארגוני הקהילה שתומכים במסתננים. "כל יפי הנפש שתומכים במסתננים אבל לא גרים לידם מכריחים אותי לחיות בחברה מיזוגינית והומופובית, חברה שבה 'הומו' ו'לסבית' זו קללה", אומרת פז. 

נפגשת לאחרונה עם איתמר בן גביר, שלאחר מכן במצעד בירושלים הפגין נגד "הטרור הלהט"בי".

"ואתה חושב שהיה קל לי? אבל עובדה שלא רק שנפגשתי איתו, הוא זה שרצה להעלות את תמונת המפגש שלנו בפייסבוק. אנחנו הולכים למעוזים הכי קשים של ההומופוביה, ולאט־לאט מפוררים אותה. איפה אלחם בהומופוביה, בבית קפה בשינקין? בן גביר לא יתמוך בלהט"בים, אבל התומכים שלו יראו אותו נפגש עם לסבית מוצהרת ויגידו לעצמם שאולי להיות הומו או לסבית זה לא כזה נורא".

משלם מחיר חברתי. מזיג // צילום: דין ליבוביץ'

פעילה נוספת, מיכל בהגן, משמשת חברת מועצה ב"גאווה בליכוד". בהגן, תל־אביבית מבטן ומלידה, החלה בפעילות פוליטית משמעותית ב־2015. "אני כבר לא יכולה לספור כמה הומואים ולסביות אמרו לי שהם מצביעים לביבי, אבל שלא אעז 'להוציא אותם מהארון' בנושא", אומרת בהגן. "השמאל מפעיל מנגנון השתקה ברוטלי. מבחינת השמאלנים בקהילה, אם אתה לא תומך בפינוי התנחלויות, במסתננים, באקטיביזם שיפוטי ובמדינה פלשתינית לאנשים שזורקים הומואים מהגגות - אתה לא מוסרי ונגד זכויות אדם".

מיקי זוהר נוהג להתבטא בחריפות נגד הקהילה, וכך גם "השותפים הטבעיים" כמו סמוטריץ' והחרדים.

"נכון, אבל עובדה שאוחנה רשם הצלחה בפריימריז וזכה ב־21 אלף קולות. אני רוצה להזכיר שז'בוטינסקי כתב על הומוסקסואליות כבר לפני 100 שנה ושמעון פרס התנגד למצעד הגאווה בירושלים ב־2006".

לדברי בהגן, "הראשונים שהשמאל יזרוק מתחת לגלגלים כשהוא יריח את השלטון הם הלהט"בים. עובדה שבממשלת אוסלו של רבין, אלוני אמרה שהיא תלבש שטריימל בשביל השלום. הדרך היחידה של השמאל לחזור לשלטון היא להסתמך על החרדים או הערבים - ובשתי הקבוצות האלו סוגיית הלהט"ב היא מוקצית".

ערן דורון, מאמן כדורגל ותושב דרום תל אביב, טוען כי חווה על בשרו את הזריקה מתחת לגלגלים. דורון פוטר לפני עשור מקבוצת מ.ס. כפר קאסם בבעלות עיסאווי פריג', כיום ח"כ מטעם מרצ, והגיש תביעה למוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל. הבורר, עו"ד שלמה נשר, פסק כי פיטוריו אינם מוצדקים והורה לכפר קאסם ופריג' לשלם לדורון כ־35 אלף שקלים.

לטענת דורון, הקבוצה התמודדה בצמרת הטבלה, וההחלטה על פיטוריו התקבלה לאחר שהתגלה כי הוא הומוסקסואל. הבורר אמנם לא פסק מהי עילת הפיטורים, אך ביקר בחריפות את אנואר פריג', אחיו של עיסאווי ובא־כוחו בדיון, על כך שהפנה לדורון שאלות הנוגעות לנטייתו המינית. 

יו"ר מרצ לשעבר, זהבה גלאון, סירבה לגנות את פריג' על התנהלותו בפרשה, וגם הגנה על היעדרותו מחלק ממצעדי הגאווה. "גלאון לא בדקה, לא התעניינה וכל מה שעניין אותה זה להאשים אותי", אומר דורון. "עד היום אני שומע מגורמים שלישיים שעיסאווי מתגאה בזה שהוא פיטר מאמן הומו".

"יש עוד הרבה מה לתקן"

בשבוע שעבר נרשם גילוי אנטישמי במהלך צעדה של לסביות וטרנסג'נדריות בוושינגטון. לסביות יהודיות שרצו להשתתף במצעד סורבו כי אחזו בדגל הגאווה שעליו הוטבע סמל של מגן דוד. לדברי המארגנות, הן אינן רוצות "נוכחות ציונית" או "סמלי לאומנות ודיכוי" דוגמת הדגל הישראלי. מנגד, דגלי אש"ף נישאו שם בגאון. 

חן מזיג, הומו ופעיל הסברה מוביל בעולם, הפיץ את הסיפור המקומם ברשתות החברתיות ובימים האחרונים התבטא וכתב על הנושא בכלי תקשורת מובילים בארה"ב ובבריטניה. "לצערי הרב, לא מעט גורמים בקהילה בארץ רוצים ללכת בכיוון של המצעד בוושינגטון ולהפוך את מצעדי הגאווה ואת קהילת הלהט"ב בישראל לגוף אנטי־ישראלי", אומר מזיג, שמספר כי פעילותו הציונית הבינלאומית עולה לו במחיר חברתי כבד בתוך קהילת הלהט"ב בארץ.

"אין לי הרבה חברים מהקהילה. אני האויב של פוליטיקת הזהויות - הומו מזרחי מהפריפריה - אבל אוהב ישראל. שונאים אותי במיוחד כי אני לא רק מדבר בארץ לטובת ישראל, אלא מעז להיות גאה במדינה שלי ברחבי העולם וביחס שלה לאוכלוסיית הלהט"ב".

יש עוד אנשים שחושבים כמוך ולא מדברים?

"בטוח שכן. הם לא רוצים שישנאו אותם ושותקים. לא ייתכן שאוכלוסייה שסבלה מדיכוי מתנהלת באופן פשיסטי וסותמת פיות למי שמעז להשמיע קול שונה. אני גאה לא רק בנטייה המינית שלי, אלא גם בזהות הלאומית ובציונות שלי. אנחנו המדינה היחידה במזרח התיכון שבה חוגגים גאווה, ואחת המתקדמות בעולם בנושא. יש הרבה מה לתקן, אבל גם הרבה מאוד מה לחגוג".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו