"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם צוקרברג היה מודע לבעיות באבטחת המידע בפייסבוק?

פייסבוק שוב מסתבכת: דוא"ל של מארק צוקרברג מ-2012 מצביע כי ידע שמידע אישי של המשתמשים ברשת החברתית עלול לדלוף לצד שלישי ללא הסכמתם

,עודכן
צילום: רויטרס // היה מודע לבעיה? מארק צוקרברג

כשנה לאחר חשיפתפרשת קיימברידג' אנליטיקה, פייסבוק שוב מסתבכת: המנכ"ל והמייסד מארק צוקרברג היה מודע לבעיות אבטחת המידע בחברה, כך לפי דיווחים בוול סטריט ג'ורנל.

על פי הפרסום בעיתון, הודעות דואר אלקטרוני של צוקרברג משנת 2012 מצביעות על כך שצוקרברג אפשר או לא מנע מחברות שעבדו עם פייסבוק,לגשת אל המידע האישישנאסף על המשתמשים ברשת החברתית.

מדובר בהודעות דוא"ל שנכתבו לאחר ההסכם עם נציבות הסחר הפדראלית,שחייב הסכמה מצד בעלי החשבונות בפייסבוקלכל העברת מידע אישי עליהם לצד שלישי.

על פי הפרסומים בארה"ב, במייל ששלח לצוקרברג בכיר בחברה שעבדה עם פייסבוק, הוא שאל "האם ניתן יהיה לדלות מהחומר שיש לנו מידע שניתן יהיה להעביר אותו לצד שלישי?".

צוקרברג ענה לאותו בכיר בניסוח די מעורפל: "אם זה אפשרי לדלות כזה מידע, אזי לכאורה אין עם זה בעיה". עם זאת, צוקרברג גם סייג את הדברים וקבע כי "מדובר בעניין מורכב".

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

גילוי זה לא בהכרח חושף את צוקרברג למבצע פעילות הסותרת את החוק, כי מתכתובת המיילים, נראה כי בחברה עסקו אז בהיבטים המשפטיים של החוק החדש. מצד שני, גילוי כזה עלול להקשות על החברה להגיע להסכמה ולתשלום קנס פשוט מול הוועדה לסחר פדראלי בארה"ב.

עד כהפייסבוק הייתה מוכנה לשלם קנסעצום בסך 5 מיליארד דולר כדי לסגור את הפרשה. אלא שהמידע על המיילים, אליהם הוול סטריט ג'ורנאל לא נחשף ישירות, מלמד כי יתכן שלחברה בעיה גדולה יותר עם הרשויות בארה"ב.

אם בעבר צוקרברג טען שלא היה לו שום ידע על ההדלפות, נראה שהמציאות קצת פחות ברורה ולפחות על הנייר ידע מייסד פייסבוק כי תרחיש כזה אפשרי.

עם זאת, לא ברור אם צוקרברג הפר ביודעין את ההגבלות הפדראליות על העברת מידע, דבר שמהווה עבירה משמעותית מבחינה פדראלית. את הנקודה הזו מכחישה דוברות החברה בתוקף לאחר הפרסומים האחרונים.

כך או כך, נראה כי בכירי פייסבוק, כולל המייסד עצמו, שגו ביודעין או בחוסר מעש, באופן אבטחת המידע של מיליארדים, דבר שבסופו של דבר הוביל לדליפות כאלו.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר