"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרידמן הזכיר: יש לנו זכויות ביו"ש

זוהי התשובה לפיגוע המדיני של אובמה שלא הטיל וטו על החלטה לפיה הנוכחות מעבר לקו הירוק אינה חוקית • פרשנות

,עודכן
דיוויד פרידמן // צילום: מאתי שטרן

ההתבטאות של השגריר דיוויד פרידמן כי בנסיבות מסוימות לישראליש זכות לספח חלק מהשטחים, היא לא כל כך רדיקלית כמו שאולי נדמה. אם בעבר הכיר הנשיא ג'ורג' וו. בוש בשינויים שחלו על הקרקע מאז 67', וכי יש להתחשב באותם שינויים במסגרת הסדר מדיני, עכשיו מדבר השגריר האמריקני על "זכות". באופן מעשי, זה אותו דבר. זה אומר שאם מדינת ישראל תואיל להקים מתישהו במאה ה־21 ממשלה חוקית, הממשל האמריקני הנוכחי יהיה מוכן להוריד את נושא ההסדר המבוסס על קווי 67' מהפרק, ויהיה ככל הנראה מוכן להכיר בריבונות ישראלית על גושי התיישבות ביהודה ושומרון או בריבונות על כל היישובים ביו"ש. זה לא שטח גדול באחוזים מתוך הגדה המערבית. הרבה פחות מחמישה אחוזים.

אבל האמירה של פרידמן בראיון ל"ניו יורק טיימס" מתכתבת בעיקר עם הפיגוע המדיני שעוד ירדוף בעתיד את מדינת ישראל. זו החלטת האו"ם, שאותה דחףממשל אובאמהבסוף 2016, כאשר ארה"ב עצמה נמנעה ולא הטילה וטו. החלטה זו קבעה שכל נוכחות ישראלית מעבר לקו הירוק היא בלתי חוקית. זו החלטה אנטי־ישראלית קיצונית, מעוותת, המנוגדת לחוק הבינלאומי ומעודדת אנטישמיות בכל צורותיה - כאנטי־ישראליות ואנטי־ציונות.

המעשה של ממשל אובאמה היה מחפיר מאחר שבוצע כאשר בארה"ב כבר נבחר נשיא חדש, דונלד טראמפ. ההחלטה שדחף אובאמה בפירוש נועדה לחבל במדיניות הנשיא הנבחר בטרם יושבע. בינתיים, ישראל נהנית מהתיאום חסר התקדים שנוצר בין ממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו לבין ממשל הנשיא טראמפ. אבל אם יבחר שוב ממשל דמוקרטי, בשנה הבאה, כל יוזמות טראמפ בנושא הפלשתיני ימוגרו, וישראל תחזור למצב של מאבק ולחצים מדיניים בלתי פוסקים בזירות השונות, שכבר הספקנו לשכוח את קיומן.

נראה שעיקר המשמעות של עסקת המאה, כפי שזה מכונה, היא בהבנות שאמורות להתמסד בין ישראל לארה"ב לגבי עתיד השטחים, וכן בתועלת הכלכלית שתהיה לפלשתינים. יכולנו כבר להיות בתוך המהלך הזה, אלמלא החבלה הפוליטית מבית מדרשו של אביגדור ליברמן.

אבל הדבר החשוב בהתבטאות של השגריר פרידמן הוא התזכורת לגבי זכויותיה של מדינת ישראל בשטחי יהודה ושומרון. מאז תחילת שנות ה־20, על פי החלטת ועידות בינלאומיות שהתקבלו על ידי חבר הלאומים, כל שטח ארץ ישראל עד הירדן נועד להתיישבות יהודית. הזכות הזאת לא פגה בהחלטת החלוקה של כ"ט בנובמבר וגם לא עם הקמת המדינה ב־48'. היא קיימת גם אחרי מלחמת ששת הימים והיתה מקובלת על גורמי המשפט בישראל במשך הדור הראשון שאחרי מלחמת ששת הימים. בדור האחרון גברה בקרב משפטנים התפיסה שמפרשת את החוק הבינלאומי נגד ישראל, ואולי מתחילה עכשיו תנועת מטוטלת בכיוון הנגדי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר