בזמן האחרון התרחשו כאן דבר אחד או שניים. למשל, יישוב שלם בישראל הוצת על ידי פורעים. או מחבלים. או איך שאתם מעדיפים לקרוא לפושעי השנאה הללו. יישוב שלם שהיה ואיננו. כמו ב־48'. היישוב הזה, מבוא מודיעים, ממוקם היטב במרכז הארץ, ממש באמצע הדרך בין ירושלים לתל אביב, אבל המציתים חשבו יצירתית והגיעו ככל הנראה למסקנה שמה שעובד בעוטף עזה יכול לעבוד גם בעוטף בן שמן. במונחים של פיזיקה פשוטה: אין שום סיבה לחשוב שמה שעולה באש ועובר בשתיקה שם, לא יעלה באש ויעבור בשתיקה בכל מקום אחר.
בניגוד אליהם, המחשבה היצירתית אצלנו ידעה, איך לומר, ימים קצת פחות טובים. יישוב שלם פונה וירד (זמנית) מהמפה. בלי טילים בליסטיים ובלי חימוש מתוחכם. בשיטות הישנות והפרימיטיביות ביותר הוא חוסל. אבל נבחרינו היו עסוקים בלהתפזר.
בשבועות האחרונים התרחשו כאן כמה אסונות באתרי בנייה. אנשים נפלו אל מותם מגובה המנוף עקב מחדלים פשוטים שלא היו אמורים להתרחש.
העובדה שלהרוגים האחרונים היו שמות ישראליים, ולא איזה אוסף הברות אסיאתי שאנחנו לא מסוגלים לבטא, ניערה אותנו לרגע מהאדישות הרגילה במקרים דומים. אבל רק לרגע. בתוך יום־יומיים הזעזוע נשחק וכותרת חדשה מגיעה. בינתיים, בכל אופן, זכינו להזדמנות להציץ מעט אל עולמם הבלתי נתפס של עובדי ענף הבניין בישראל.
בראיון שערכתי בגל"צ עם נציגת ארגון סיוע לעובדים, שמענו דברים מבישים על חברות בנייה, שמתייחסות לבריאותם ולחייהם של העובדים כאילו מדובר בכלי עבודה מהמחסן. מי שנופל, מרסק רגל או שובר גב הוא כישלון לפרויקט ונזק ישיר לחברה. מה הפלא שכועסים עליו?
לא היה אפשר שלא להיזכר בטקסטים העתיקים שמתארים את המפלצתיות של מנהלי העבודה המצרים כלפי אבותינו העבדים. הדימויים באמת דומים מדי.
אפשר היה לצפות לתגובה. תקנות חדשות או אכיפה של תקנות קיימות. שמשהו באוויר יזמזם מרוב אינטנסיביות. אבל לא. נבחרינו לא היו פנויים לזוטות האלה. הם היו עסוקים בלהתפזר.
• • •
ביום חמישי שעבר פינתה עיריית תל אביב את תושבי שכונת אבו כביר מבתיהם. תושבי השכונה הוותיקים חיים שם מאז עלו מאיראן בשנות ה־50, אבל זה לא הפריע לעירייה להגדיר אותם כ"פולשים".
במהלך הפינוי לא היה במקום צוות טלוויזיה. מתברר שזה לא עניין אף אחד. שום חבר כנסת חובש כיפה לא התעמת עם השוטרים, לא זעק פסוקים ולא הלך מכות עם נהגי הדחפור. מיותר לציין שבמקום לא התארגנה שרשרת מחאה אנושית, שמחברת זרועות וידיים וזועקת עוול.
שום מאחז דמה בשיפולי השומרון לא היה מתפנה בקלות כזאת. אפילו קיבוץ שננטש על ידי אחרון חבריו לא היה מפונה כך, כמו כלים חד־פעמיים מלוכלכים מעל שולחן פיקניק, וחוזר לשליטת הרשויות.
אם אתה חאן אל־אחמר, יהיה מי שייאבק עבורך. אם אתה נתיב האבות, יהיה מי שישכב מול הדחפורים. אנשי מקצוע בהתנדבות ובשכר ידאגו לך שלפחות בנוגע לפיצויים, זכויותיך לא יקופחו. החוק העות'מאני, למשל, הוא לא מופת של צדק וזכויות אדם, אבל שם לפחות לכל משפחה יש זכות על פיסת אדמה שהיא נחלתה.
אגב, כך גם לפי דין תורה, אבל לצערי לא לזה התכוון השבוע סמוטריץ', והתנחלות אבו כביר קופלה בשקט. כמעט באדישות. מכיוון שאבו כביר לא מעניינת אף אחד. לא את סמוטריץ' ולא את זנדברג. לא את הימין ולא את השמאל. אין לאנשי אבו כביר גוף מיישב או תנועה פוליטית, והם שקופים כל כך עד שאפשר לראות את השברים.
גם כאן אפשר היה לצפות שמישהו מהנבחרים ירים את הכפפה. אבל, כאמור, הם היו עסוקים. אפשר היה לטפח תקווה קטנה שבית המחוקקים שלנו, בעיקר הפרצופים החדשים שבטח רוצים להטביע חותם, יתבע מעיריית תל אביב להתחכם מעט פחות על האותיות הקטנות ועל נפתולי הפרוצדורה, ולטפל באנשי אבו כביר מתוך מקום נדיב ואנושי יותר.
היא יכולה להרשות את זה לעצמה, תל אביב. בטח אחרי שובל המחמאות, הזוהר והנצנצים שהאירוויזיון הותיר מאחוריו. אבל אף אחד לא עשה שום דבר בעניין. הם היו עסוקים, נבחרינו. היתה להם התפזרות על הראש.
• • •
בג"ץ הוכיח בשנים האחרונות שהוא יודע לבטל החלטות של הכנסת. לא תמיד אני בעד התופעה הזאת, אבל דווקא הפעם הייתי מצפה מכבודו לדפוק חזק על השולחן ולהגיד: סליחה, חברים, אין לכם באמת מנדט לפזר את עצמכם. לא יודע מי הכניס לכם לראש את הרעיון המגוחך, כאילו בית הנבחרים זה איזה חוג במתנ"ס שאתה יכול להבריז ממנו כשלא בא לך. לא ולא. פלוגה בגולני לא יכולה להכריז על שביתה, סיירת מטכ"ל לא יכולה לנקוט עיצומים, ואתם לא יכולים לפזר את עצמכם לדעת רבע שעה אחרי שנבחרתם.
נשלחתם על ידי הציבור לנהל את חייו בארבע השנים הקרובות. לדאוג לכך שיישובים לא יעלו באש, שמשפחות של פועלי בניין לא יחיו בחרדה יומיומית, שילדי פעוטונים ישחקו ויציירו ולא יעברו התעללויות. ששום אזרח לא יהיה שקוף בפני המוסדות, ושתייר מאירופה לא יצטרך למכור כליה כדי לקחת מונית מבוגרשוב עד למתחם האירוויזיון.
אתם לא יכולים לבוא בטענות. נשלחתם למשימה, אחרי שהתחייבתם שאתם אכן יודעים לבצע אותה. מה אני אומר "יודעים"? חזרתם וטענתם, כולכם ביחד וכל אחד לחוד, שאתם הכי טובים שיש. נשלחתם לנהל מדינה, וזה, חברים, בדיוק מה שאתם הולכים לעשות.
יאללה יאללה. אין לנו את הכסף לשטויות שלכם. גם את הזמן היקר אין לנו. מה גם שאין שום סיבה לצפות שהבחירות הבאות יביאו איתן תוצאות אחרות. אז נכון שאין לי שום השכלה משפטית, וייתכן שאני אידיוט גמור, אבל עד שפעם אחת אני מצפה ומקווה שבית המשפט העליון יקום, יתקע רגל בדלת ויבטל החלטת כנסת, פתאום החליטו בעלי הגלימות להתעטף בענווה ובקבלת הדין ולגזור על עצמם תענית דיבור. באמת יופי.
>> לכל הטורים של ג'קי לוי - לחצו כאן <<
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו