משבר בבנייה: "צרכים בלתי נתפסים"

"על פי החלטת ממשלתי, אני פונה אליכם בבקשה דחופה לשלוח לישראל ללא שיהוי צוות מומחים בעלי שם וניסיון בהקמת מפעלי שיכון ודיור להמונים, כדי לייעץ ולסייע לנו במשימה לאומית חשובה זאת". כך נכתב במברק בהול, ששלחה השבוע לפני 70 שנים שרת העבודה, גולדה מאיר, לפיליפ קלוצניק, הנציב הפדרלי של המדור הממשלתי לשיכון בארה"ב. 

היה זה בתום ישיבת ממשלה דרמטית, שבה הובהר שכל יוזמות הבנייה השונות שהוצעו בחודשים האחרונים, במגמה להיענות לאתגר השיכון העצום, לא התרוממו. "ישראל הגיעה לשוקת שבורה בנושא הדיור, ואין אנו מסוגלים בשלב זה להיענות לצרכים הבלתי נתפסים בגודלם", דיווח אחד השרים, שביקש להישאר בעילום שם. ואילו ראש הממשלה, דוד בן־גוריון, אמר: "מצוקת הדיור הבלתי נסבלת אינה נחלתם של העולים החדשים בלבד, אלא היא פוגעת גם בבני היישוב הוותיקים, והיא כה גדולה - עד שאנשים לא יוכלו להתחתן במדינה הזאת".

על פי ההערכות, מדינת ישראל היתה זקוקה במהלך 1949 בלבד ללא פחות מ־100 אלף חדרים חדשים, וזאת כדי להיענות לצורכי המשק השוטפים, נוסף על השלמת הפער עקב ירידה משמעותית בבנייה בשנות מלחמת העצמאות. לצורך ההיענות לאתגר העצום נדרשה הממשלה להציב מימון, ידע ואספקה מאסיבית של חומרי בנייה, נוסף על לא פחות מ־35 אלף עובדי ענף בנייה מקצועיים. כל אלה, כך התברר, נמצאים בחסר. 

מקורות יודעי דבר מסרו ש"הממשלה לא רואה בשלב זה כל מועד באופק, שבו תוכל להעמיד את התשתיות המתבקשות לצורכי הבנייה ההמונית הנדרשת".

כבוד למתנדבי חוץ לארץ: "תפקידכם אחרי המלחמה לא תם"

כ־4,000 מתנדבים הגיעו לארץ בתקופת מלחמת העצמאות מכ־60 מדינות בעולם. הם נקראו בשם מח"ל (ראשי תיבות של "מתנדבי חוץ לארץ"), והגיעו כדי לסייע לצה"ל במלחמה. רובם השתתפו קודם לכן כלוחמים במלחמת העולם השנייה ורכשו במהלכה ידע מקצועי רב, שהיה חסר ברובו בצה"ל בתחומים מבצעיים וטכנולוגיים רבים - נוסף על יכולות תפעול של מערכות ביטחוניות והפעלת כוחות גדולים. 

המח"לניקים תרמו תרומה משמעותית לצה"ל במהלך הקרבות, ורבים מהם הפכו לשם דבר בזכות אומץ ליבם, נחישותם ויכולתם המקצועית המרשימה. 

בתום הקרבות שבו רובם לארצות מוצאם, אולם כ־500 מהם החליטו להישאר לחיות במדינה הצעירה - והפכו לעולים חדשים. הם מצאו את עצמם מתמודדים עם כל הקשיים שאפיינו את העלייה לארץ: לימוד השפה, מציאת מקורות פרנסה, מציאת מקום למגורים ועוד.

בכנס שנערך השבוע לפני 70 שנים ברמת גן, בהשתתפות מאות מאנשי מח"ל, אמר ראש הממשלה, דוד בן־גוריון: "זכויות רבות עומדות לכם, אנשי מח"ל, שכן מכוח התנדבותכם תרמתם את התרומה החשובה ביותר להקמת מדינת ישראל. ואולם תפקידכם לא תם, וכעת עליכם לנטוע יתד עמוקה בארץ הזאת, להשריש בה שורש ולפעול בנחישות לפיתוחה ולשגשוגה". 

ואכן, חברי מח"ל התערו בארץ בהצלחה בתחומי החקלאות, הבנייה, השירותים המסחריים, הייצור ועוד, והקימו יישובים חדשים (למשל, כפר דניאל). רבים מהם קשרו את עתידם בצה"ל והתעשיות הביטחוניות, ועשו חיל בתפקידיהם.

חיילי מח"ל, 1949 // צילום: באדיבות ארכיון הצילומים קק"ל

לעגלונים אסור להיכנס לרחוב אלנבי

מאות עגלונים (שנקראו אז "בעלגולה" - בעל עגלה) התייצבו ב־6 ביוני 1949, עם עגלותיהם וסוסיהם, ברחבה שלפני בניין עיריית תל אביב ברחוב ביאליק, במחאה נגד החלטת העירייה, שנכנסה לתוקף יום קודם לכן, לאסור נסיעת עגלות לאורך רחוב אלנבי.

ראש העירייה, ישראל רוקח, ציווה על ראש מחלקת התחבורה בעירייה לתאם עם משטרת תל אביב את חסימת הרחוב לאלתר בפני נסיעת עגלות - מכיכר המושבות ועד קולנוע מוגרבי, ששכן בפינת הרחובות אלנבי ובן־יהודה. "אין אנו אוסרים על העגלונים לחצות את רחוב אלנבי כדי להגיע דרכו לרחוב אחר", הודיע רוקח בראיון לעיתונאים, "אולם הצפיפות לאורך הרחוב והתנועה האיטית הפכו לבלתי נסבלות, ולכן תנועת העגלות באלנבי תיפסק מייד".

העגלונים הזועמים ניסו לפרוץ לבניין העירייה, אך נהדפו על ידי המשטרה. רוקח קיבל ללשכתו קבוצה קטנה של נציגי העגלונים, אך מתח עליהם ביקורת נוקבת: "אתם עצלנים ומפונקים, כל רצונכם הוא לנוע באיטיות בעורק התחבורה הראשי של העיר, ובדרך להסתכל על בחורות ועל חלונות הראווה. החגיגה הזאת נגמרה".

הפגנת העגלונים מול עיריית תל אביב (ברחוב ביאליק) // צילום: הנס פין, לע"מ

הושלמו ההכנות להעלאת עצמות חוזה המדינה

ב־7 ביוני 1949 נמסרה הודעה ממשלתית כי עצמותיו של חוזה המדינה, בנימין זאב הרצל, "יגיעו בקרוב לארץ". התברר שתוכנית העברת הארון בדרך הים, כפי שנקבעה במקור, שונתה כדי למנוע סיבוכים, ועצמותיו של הרצל יוטסו ישירות מווינה שבאוסטריה לישראל. 

כמו כן נמסר שבוטל טקס הפרידה מהרצל, שהיה אמור להתקיים בקזינו של באזל, שווייץ, ושבו היו אמורים לעבור על פני הארון נציגי יהדות אירופה.

ארונו של הרצל הגיע לבסוף לישראל ב־16 באוגוסט 1949.

הרצל

12 לירות לטוראי: נקבעו המשכורות לחיילים

השבוע לפני 70 שנים דיווח צה"ל על המשכורות שישולמו החל מהחודש הבא לחיילים ולקצינים, לפי הפירוט הבא: טוראי רווק ישתכר 12 ל"י, טוראי נשוי ואב לילד אחד יקבל 44 ל"י (ועל ילד נוסף 4 ל"י תוספת), ואילו סמל נשוי יקבל 50 ל"י. שכר הקצינים, כך דווח, ינוע מ־52 ל"י לסגן נשוי ל־110 ל"י לאלוף נשוי.

"חיפה ניגפה על המגרש" 

במשחק כדורגל, שנערך באצטדיון המכביה במסגרת אירועי חג השבועות, היכתה בית"ר תל אביב את הפועל חיפה שוק על ירך, במשחק שהסתיים בתוצאה 7:1 לבית"ר.

וכך תואר המשחק למחרת בעיתונים: "האורחים מחיפה נראו מבולבלים ואומללים, ועוד בטרם הספיקה הקבוצה האורחת להסתגל לתנאי המגרש - כבר נוקב שערה בשני גולים מרגלו של פנחסי, כששאר חלוצי הקבוצה הבית"רית משתתפים בחגיגה עם חמישה שערים נוספים".

כרזת המשחק

מסעדות הפועלים פורחות 

השבוע לפני 70 שנים פרסם המפקח הממשלתי על המזונות צו המורה על הורדת מחירים במסעדות, ובתגובה נאלצו רבות מהן לצמצם את פעילותן. הצו היטיב עם מסעדות הפועלים הזולות, שהתמלאו כעת בהמוני סועדים (בצילום: מסעדת פועלים בתל אביב). במקרים רבים השתרך מחוץ למסעדות הזולות תור כה ארוך של לקוחות, עד שדקות אחרי הפתיחה לארוחת הצהריים נאלצו הבעלים להודיע בשלט: "האוכל להיום אזל"

צילום: פריץ כהן, לע"מ

יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה שלפני קום המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו