בעולם מודרני שבו אנו חיים, שירותים חיוניים נוטשים את הלוגיקה של המאה הקודמת ועוברים לדיגיטל: שירותי בנקאות, חדשות, רפואה, שירותים ממשלתיים והחשובים ביותר - קשרים חברתיים.
במציאות כזו אנשים עם מוגבלויות כבר לא נלחמים על רמפה כתחליף למדרגות או תו נכה, אלא נלחמים על קיומם בחברה המודרנית, שהנוכחות שלה ברשת הולכת ותופסת תאוצה.
היום אנו מציינים את יום העיוור הבינלאומי, וזו הזדמנות טובה להזכיר לכולנו שבכל מרחב ציבורי, אם זה בעולם הפיזי או בעולם הדיגיטלי, אנו צריכים לקחת בחשבון בכל פיתוח ומיזם את כלל האנשים באוכלוסייה. משנת 2017 בעקבות חקיקת חוק נגישות אתרים, האינטרנט מתאים עצמו עבור אנשים עם מוגבלויות, אך עדיין רוב השירותים הקריטיים, אם ממשלתיים, חברתיים או אתרי חדשות - לוקים בחסר. חוק זה נועד להסיר את המגבלות שקיימות בפני גולשים עם מוגבלויות - ולאפשר להם לקלוט שירותים חיוניים דרך הרשת, ובכך להנגיש את המרחב הציבורי האינטרנטי לכלל האוכלוסייה. בהתייחס לחוק נתמצת את הנקודות העיקריות:
מי חייב להנגיש?
התקנות מתייחסות הן לגופים פרטיים והן לגופים ציבורים, שנותנים שירות או מידע באמצעות שירות דרך האינטרנט כדי שיהיו נגישים. כלומר, האתר, בעלי השירות או בעלי העסק, חלה עליהם אחריות לדאוג שהאתר נגיש על פי דרישות החוק. כמו כן, על הספק שבונה את האתר חלה האחריות ליידע את הלקוח בדבר החוק.
החוק מכיל קריטריונים ברורים:
עסק שמחזורו בממוצע של שלוש שנים מעל למיליון שקלים בשנה, מחויב בנגישות מלאה.
מי שמחזור המכירות שלו הוא בין 300 אלף שקלים לבין מיליון שקלים (ממוצע של שלוש שנים) חייב להנגיש כל תוכן חדש שעולה לאתר. בהתאם לכך, אם האתר עלה לפני אוקטובר 2017 ישנו פטור מנגישות מלאה, והוא חייב בנגישות חלקית עד שנת 2020. אם האתר קם אחרי אוקטובר 2017 הוא מחויב לנגישות מלאה.
עסק שמחזורו הממוצע של שלשו שנים נע בין 100 אלף ל- 300 אלף בשנה חייב בנגישות חלקית ופטור מנגישות מלאה עד 2020.
עסק שמחוזרו עד 100 אלף שקלים בשנה פטור מנגישות באופן מלא.
מי יכול לתבוע?
החוק מאפשר לכל אישה או גבר עם מוגבלות שנתקלו באזורים לא נגישים באתר, כמו כן יש לציין שמספיק אזור אחד שאינו מונגש באתר ובעלי האתר חשופים לתביעה. כמו כן, מכיוון שמדובר על רשת האינטרנט שמאופיינת בדינמיות ותקלות, החוק בא לקראתכם, ולאחר תלונה על אזור שאינו נגיש באתר - יש לרשותכם 60 יום מרגע קבלת התלונה בנושא כדי להנגיש את האתר.
מה העונשים?
תחילה יש לציין שהעונשים יכולים להגיע לדרגים שונים בחברה ולהוביל לעונשים אישיים לבכירים בארגון, ומנכ"ל ולמנהלי האתר. כמו כן, ארגון שמפר את החוק חשוף לתביעה בשני מישורים משפטיים:
המישור הפלילי: הגוף הממונה מתוקף החוק הוא הנציבות לשוויון זכויות עבור אנשים עם מוגבלות, אם הארגון נדרש לצו לחברה או לארגון כזה או אחר, והם אינם טיפלו כראוי במחדלי הנגישות במסגרת הזמן שהוקצב, בעלי העסק או הארגון חשופים לקנסות בגובה התחלתי של 150 אלף שקלים, ואף גדול מכך בהתאם לסוג הארגון או בגין הפרה מתמשכת.
המישור האזרחי: בהיבט זה כל אדם עם מוגבלות רשאי לתבוע את הארגון על הפרתו של החוק, במידה והאדם התריע בפני בעל האתר על ליקוי נגישות שנמצאו, ובמסגרת הזמן המוקצב הוא אינו תיקן נזקים אלו - בתביעה אזרחית ללא הוכחת נזק ניתן לתבוע עד לסכום של 50 אלף שקלים (לא כולל הריביות הקבועות בתקנות). כמו כן, יש לזכור שאין הגבלה במספר האנשים הרשאים לתבוע בגין אותו ליקוי וניתן לתבוע גם בתביעה ייצוגית בכל סכום.
מהיום שבו נחקק החוק, האינטרנט הפך לידידותי יותר עבור אנשים עם מוגבלויות, אך עדיין אנחנו לא נמצאים בנקודה בה ההנגשה היא מלאה עבור כלל הציבור. הבעיה העיקרית בשוק היא שבעלי האתר אינם מבינים בנושא, וגם בעלי המקצוע הקיימים היום בשוק, מתוקף החוק הטרי אינם מבטחים שהאתר נגיש, כאשר בפועל ישנם ליקוי נגישות רבים.
אני מציע לכל ארגון או בעל עסק להיכנס לשירות "כמה נגיש" (https://www.kamanagish.co.il/) ולבצע בחינם בדיקה לאתר הפרטי שלכם שבעזרתה תגלו את פערי הנגישות בהתאם לכפוף בחוק. באופן זה תוכלו להעביר את החוק למי שאחראי בחברתכם על נושאי הנגישות ולתקן את כלל הליקויים הקיימים, זכרו, אי הידיעה אינה פוטרת אותך מהחוק.
הכותב הוא מנכ"ל חברת יוזר אקססיבילטי ומומחה נגישות ברשת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו