בין ישראל לתפוצות: אחדות ממעבר לי-ם

52 שנים עברו מאז שאוחדה ירושלים ושוחררה. היכולת של קבוצות שונות בחברה הישראלית לחיות זו לצד זו הפכו מאז לסמל מרכזי של העיר, שמפורסמת בזכות מגוון האנשים העשיר שחי בה. אותו מגוון, שמשך אותי ואת משפחתי להתיישב בה עם עלייתנו ארצה לפני מספר חודשים, מהווה מרכיב חשוב, בסיסי ומעצב של העם היהודי, שבו בזמן מוביל לחילוקי דעות וניגודים.

אין ספק שמדובר בזכות לחיות ולגדל ילדים בירושלים, יחד עם כלל צבעי הקשת של האוכלוסייה הישראלית. אולם, נראה כי תחושת אופוריה זו נשברת ברגעים שבהם אני מסתכל על תמונת המצב של העם היהודי מסביב לעולם. פתאום, השילוב של החרדים שהולכים יחד באותו הרחוב עם הרפורמים והחילונים, נעלם מזווית עיניי, ונראה כי אנו בוחרים להתעלם מאותו שסע ההולך וגדל ביננו לבין יהדות התפוצות.

במקום לקחת השראה "מהעיר שחוברה לה יחדיו", בה חיים עמים, דתות וזרמים שונים זה לצד זה, אנו מרחיקים את עצמנו מהמטרה של להיות עם אחד. לצערי, רוב האוכלוסייה הישראלית כלל לא מודעת לכך שההתרחקות בין ישראל והתפוצות היא דו-צדדית, ויהודי העולם קרועים (או שלא) בין הבחירה והתמיכה במדינת ישראל לבין התנערות ממנה. אנו נוטים לחשוב כי "הם מסתדרים גם בלעדינו", ולא מבינים כי הם חלק חשוב לא פחות מהחברה היהודית – על אף שהם חיים בצידו השני של כדור הארץ.

חשיבות הקשר עם התפוצות, שבראש ובראשונה היא ערכית, הינה גם בעלת היבט אסטרטגי חשוב ביותר. תמיכתם הפוליטית של יהודי העולם בישראל, והשפעתם על מדיניות ממשלותיהם כלפי הארץ, הם מרכיבים חיוניים לבניית חוסן מדינתנו, ואם לא נפעל לחיזוק אותו הקשר, נאלץ למצוא עצמנו ללא "שחקנים בשטח" בזירה הבינלאומית.

ירושלים היא הפנים של כל אחת מהקבוצות השונות הקיימות בישראל. אנו צריכים לקחת את האקוסיסטם המגוון שהיא מייצגת, כדוגמא לאופן שבו על העם היהודי לאפשר אחדות למגוון של קבוצות מרחבי תבל. ולא רק בגלל שחוסר האחדות עלול לפגוע בנו, אלא גם כי חיים משותפים, עם אנשים שונים בעלי דעות מגוונות תורמים לנו כבני אדם.

הפתרון ברור: כמו בכל קהילה פונקציונלית, שיתוף פעולה, חוסר שיפוטיות וסובלנות מהווים את עמוד השדרה של הצלחתה, ובאמצעות דיאלוג, אשר מכבד את ההבדלים של כל קבוצה, נהיה מסוגלים לגשר על הפערים הקיימים. ירושלים היא רק ראי לעתיד היהדות. כאשר אנו מסתכלים עליה, אנו בעצם מסתכלים על המשפחה החילונית באוסטרליה, על המשפחה הרפורמית בארה"ב ועל המשפחה החרדית בדרום אפריקה. ואם אנחנו לא נצליח לראות אותם כחלק מאיתנו, גם הם לא יראו בנו חלק מהם.

אני קורא לכל יהודי העולם לחגוג את יום ירושלים יחד. לחגוג את האחדות שלנו, ואת היכולת שלנו להישאר מחוברים גם מכל קצוות תבל. עלינו לעמוד כתף אל כתף עם יהודי התפוצות אל מול כל אתגר והזדמנות משותפים, ולפעול יחד למען בניית גורלנו המשותף. המצב הקיים הוא רק קצה הקרחון של משהו שעלול להיות חמור בהרבה משאנו חושבים או יכולים לתאר. עלינו להשקיע יותר, לתת יותר ולפעול יותר למען התפוצות. נכון, תקופת המאבק על קיומנו כביכול הסתיימה, וירושלים כבר שוחררה, אך האם כך המצב גם בקשר שלנו עם אחינו שמעבר לים? עכשיו תורנו לפעול למענם.

בנג'י לוי הוא מנכ"ל ארגון מוזאיק יונייטד, המהווה שותפות בין ממשלת ישראל ויהדות התפוצות לחיזוק הקשר לישראל והזהות היהודית בקרב צעירים יהודים בתפוצות.