חוסה חואן מסיאס - 19, מקסיקו, חלוץ (קלוב לאון). עוד לפני שחגג 20 הספיק חוסה חואן מסיאס להסתכסך עם קבוצת נעוריו, צ'יבאס מגוואדלחרה, ועם מולדתו.
"האויב הכי גדול של המקסיקני הוא המקסיקני", קבע אחרי שלא הסתדר עם חבריו בחדר ההלבשה, "יותר קל לשחק עם זרים כי הם לא קנאים ואין להם אגו". את הביטחון לדבר ככה שואב מסיאס משני גורמים. אביו הוא מיצרני השמן הגדולים במדינה, כך שכסף לא חסר. וסיבה שנייה היא גולים. מאז עבר בהשאלה ללאון בתחילת השנה כבש מסיאס 10 שערים ב־18 משחקים, ובנבחרת הצעירה המאזן שלו עומד על 10 ב־8 משחקים.
היכולת הזאת, בתוספת המצב הרגיש עם צ'יבאס, הגבירו את הרצון לעזוב את מקסיקו ולעבור לאירופה במהרה. האבא תכנן לקנות את הזכויות על בנו ולשלוט בעתידו, אבל פיפ"א לא מאפשרת דבר כזה. מה שכן יכול לעזור זה טורניר טוב.
לי קנג ין - 18, דרום קוריאה, קשר (ולנסיה). לפני פחות משנה, ביולי 2018, פרסמה ולנסיה את ההודעה הבאה: "לי קנג ין האריך חוזה עד 2023 עם סעיף שחרור של 80 מיליון יורו".
עכשיו תשאלו: 80 מיליון על שחקן בן 17, שטרם רשם הופעה בקבוצה הבוגרת? כן, מוזר, אבל הכל מוזר בקריירה של הקוריאני הצעיר. מדובר בשחקן שפרץ לתודעה בגיל 7 בתוכנית ריאליטי־כדורגל קוריאנית, וכבר אז היה ברור שיש פה משהו מיוחד. "פארק ג'י סונג החדש", קראו לו, ובגיל 11 ולנסיה הביאה אותו לספרד לבחון זאת מקרוב.
בשונה מהקוריאנים של ברצלונה, שפריצתם נעצרה על ידי פיפ"א, לי לא מפסיק להתקדם במדי העטלפים והעונה כבר ערך בכורה בליגה. עכשיו, רגע לפני שהוא קופץ לעולם הבוגרים (ערך בכורה גם בנבחרת), הוא רוצה להראות בפעם האחרונה שהוא עדיין כוכב ילדים.
לי קנג ין. 80 מיליון דולר על שחקן בן 17? // צילום: אי.אף.פי
פקסטון פומיקאל - 19, קשר, ארה"ב (FC דאלאס). ב־2011, כשכוכב הקבוצה בובי ריין הלך לעולמו בפתאומיות, הודיעה FC DALLAS כי היא מפרישה את מספר החולצה שלו (19) עד להודעה חדשה.
חמש שנים אחר כך, ב־2016, ההודעה החדשה הגיעה. פקסטון פומיקאל, אז בן 16 בלבד, חתם על חוזה מקצועני ראשון וסומן כעתיד המועדון וכממשיך דרכו של ריין. כיאה לכך, הוא קיבל את המספר 19. עם רגל שמאל קטלנית ולחימה בלתי מתפשרת, הקשר הבלונדיני עומד בכל הציפיות.
הוא כבש העונה שני שערים ב־MLS, ובשנה שעברה היה בורג מרכזי בזכייה של ארה"ב עד גיל 20 באליפות היבשת עם צמד בישולים בגמר מול מקסיקו. "הוא שחקן מיוחד", העיד מאמנו טאב ראמוס, "אבל מעל הכל הוא מנהיג אמיתי".
פקסטון פומיקאל (מימין) העתיד של ארה"ב. "מנהיג אמיתי" // צילום: אי.פי
כריסטיאן פריירה - 19, קשר, ארגנטינה (ריבר פלייט). לידורו קינטרוס הוא הרחוב שבו ריבר פלייט מפרידה בין הילדים לגברים. שם, בבית קטן הרחוק 50 מטר מאצטדיון המונומנטאל, שוכנים הילדים שהגיעו מחוץ לבואנוס איירס וחולמים לשחק במועדון הפאר.
פריירה הגיע לשם בגיל 11 מקורדובה. הוא עבר לא מעט רגעי משבר, כמה פעמים אפילו ארז מזוודה ותכנן לחזור, אבל בסוף שרד. וטוב שכך, כי אחרי שהוסט מעמדת החלוץ לקישור ההתקפי התגלה יהלום לא מלוטש. שליטה נפלאה בכדור, ראיית משחק נהדרת ומעל הכל בעיטה ממרחק שסידרה לו שישה שערים בעונה שעברה, כולם מחוץ לרחבה.
בשבוע שעבר ערך בכורה בנבחרת הצעירה בניצחון 1:3 על הונדורס, ומובן שהוא כבש - בבעיטה חופשית מחוץ לרחבה.
הרלינג האלאנד - 18, חלוץ, נורבגיה (רד בול זלצבורג). השם הכי מוכר בקטגוריית "הבן של" הוא בלי ספק טימוטי וואה, הבן של ג'ורג' שמייצג את ארה"ב. אבל מי שעשוי לגנוב את ההצגה הוא הנורבגי הרלינג האלאנד, שאביו אלף־אינגה האלאנד שיחק בלידס ובמנצ'סטר סיטי לפני כשני עשורים.
ובעוד האבא היה שחקן הגנה קשוח, הבן חלוץ מחונן עם עוצמות אדירות ורגל שמאלית חזקה. אחרי שקרע רשתות במולדה ובנבחרת הצעירה, מנצ'סטר יונייטד הביעה עניין בהמלצת מי שהיה מאמנו אולה גונאר סולשיאר, אלא שהילד חולם על יעד אחר לגמרי. "אני רוצה להיות טוב יותר מאבא שלי", אמר אשתקד, "ולהוביל את לידס יונייטד לאליפות".
בינתיים, עד שאהובתו תחזור לפרמייר ליג, הוא ינסה לקדם את הקריירה בזלצבורג, שאליה עבר בינואר.
שימו לב גם ל... אנדריי לונין, שוער נבחרת אוקראינה השייך לריאל מדריד ומושאל ללגאנס.
אוון אנדיקה, בלמה של צרפת ואיינטרכט פרנקפורט, אחד מכוכבי הסגל החזק ביותר בטורניר.
ג'דסון פרננדס, 22 הופעות העונה בקישור של בנפיקה, אלופת פורטוגל הטרייה.
ניקולאס שיאפקאסה, מספר 10 באורוגוואי, שייך לאתלטיקו מדריד, משחק בפארמה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו