"ישראל - קיר המגן של ארה"ב באזור"

שיתוף הפעולה הביטחוני בין ישראל לארה"ב הוא אמנם ביטוי לקשר ההדוק בין המדינות, בשילוב אינטרסים ביטחוניים אדירי ממדים, אבל הוא אינו טריוויאלי כלל. "יש דברים שהאמריקנים לא מוכרים לאף אחד, כמו מטוס ה־F-22", מבהיר האלוף (מיל') יעקב עמידרור, לשעבר ראש המועצה לביטחון לאומי (מל"ל). 

עמידרור מעריך כי בעתיד נראה עוד שיתופי פעולה בין ארה"ב לישראל, בתנאי שהאינטרסים יהיו זהים. "מדובר בתהליך ארוך, שבכל פעם עולה שלב. הנשיאים לומדים שיש להם מה להרוויח משיתוף הפעולה, והוא עולה לשיאים בלתי רגילים", הוא מסביר, "האמריקנים יודעים שאנחנו המדינה היחידה באזור שהם יכולים לסמוך עליה באלף אחוז, ויש לנו אותם אינטרסים - עומדים בפנינו אותם ידידים ואותם אויבים".

 

הקשר התחיל צולע

מטוס ה־F-35, שרביט קסמים, פרויקט החץ וכיפת ברזל הם רק חלק משיתוף הפעולה הזה בשנים האחרונות. הוא התגבר ב־2016, לאחר שארה"ב הודיעה כי בעשור הקרוב תקבל ישראל 38 מיליארד דולר במסגרת הסיוע הביטחוני. בחלק מהמקרים האמריקנים סייעו באופן מובהק לייצור של טכנולוגיה ומערכות כחול־לבן, ובמקרים אחרים הם רכשו כלי נשק מתקדמים פרי פיתוח ישראלי. 

"יש לנו אותם אינטרסים". יעקב עמידרור // צילום: אורן בן חקון

אף שנדמה ששיתוף הפעולה הביטחוני בין שתי המדינות היה קיים מאז ומעולם, בתחילת דרכה של מדינת ישראל הקשר היה רעוע. עם הקמת המדינה צייתה ארה"ב לאמברגו הנשק של האו"ם וסירבה למכור ציוד צבאי לישראל. רק בתחילת שנות ה־60 החלו האמריקנים לסדוק את האמברגו, בין השאר באמצעות מכירת מטוסי פנטום ב־1968.

היחסים הצבאיים קיבלו דחיפה אדירה במלחמת יום הכיפורים, אז ארה"ב העבירה לישראל ציוד ברכבת אווירית וסייעה לה לנצח במלחמה. שנתיים מאוחר יותר התחייב הנשיא ג'ראלד פורד לראש הממשלה דאז יצחק רבין לאספקת נשק ולשמירת יתרון איכותי לישראל. מאז אותה תקופה נמצאים היחסים בין ישראל לארה"ב בפריחה מתמדת בכל הקשור ליחסים הביטחוניים, גם אם במרוצת השנים התרחשו כמה עליות ומורדות, בהתאם לתמורות מדיניות שונות. 

 

ההסכם הטוב ביותר

בשנים האחרונות אנו חוזים בשיתוף פעולה חסר תקדים בין ישראל לארה"ב, בין השאר בעקבות חתימה על סיוע ביטחוני בסכום של 3.8 מיליארד דולר לשנה, לשנים 2029-2019.

"קיבלנו את ההסכם הטוב ביותר שיכול להיות, ללא קשר לאדם שעמד בראשות הממשל באותה תקופה. הקשר הביטחוני שלנו לא קשור לנשיא כלשהו - דמוקרטי או רפובליקני", מציין יעקב נגל, בעבר מ"מ ראש המועצה לביטחון לאומי. 

שיתוף הפעולה מתבטא בדרכים רבות ומגוונות - בין שבעסקאות בשוק הביטחוני הפרטי, דוגמת עסקה לשיווק טילי "ספייס" של רפאל לארה"ב בשבוע שעבר; ובין שבמיגון נגמ"שי "ברדלי" אמריקניים באמצעי ההגנה האקטיבי "חץ דורבן" של חברות תע"ש ואלביט או בעסקאות ענק מדיניות.

בצד הישראלי יש לציין את רכישת מטוסי ה־F-35 ("אדיר") מצד ישראל, שהיו הראשונים שהופעלו באופן מבצעי בעולם כולו, וההחלטה של צבא ארה"ב לרכוש סוללות של כיפת ברזל ואת מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח" שתוצב על טנקי "אברמס". 

מה הלאה? לפי עמידרור, התשובה במילה אחת היא - "תלוי". "השאלה אם יהיו עוד שיתופי פעולה תלויה תמיד בבית הלבן ובמשרד ראש הממשלה. השאלה היא מה הדבר הבא שיפותח. עד כה הפרויקטים המשותפים הגדולים היו בתחום ההגנה נגד טילים, אבל יכולים להיות נושאים נוספים. כמו כן, יכולים להיות שיתופי פעולה אמיצים יותר בתחום המבצעי או באימונים, פתיחות גדולה יותר בתחום המודיעיני ומציאת פרויקטים נוספים לפיתוח משותף", מסביר עמידרור. 

"אנחנו כמעט הגורם היחיד במזרח התיכון שארה"ב יכולים לסמוך עליו". יעקב נגל // צילום: גדעון מרקוביץ'

נגל: "רק לפני כמה חודשים האמריקנים החליטו לרכוש סוללות של כיפת ברזל, ואני צופה בעתיד שגם מערכת שרביט קסמים תירכש על ידי ארה"ב. הם נהנים מהדוקטרינה ומהטכנולוגיה שלנו. מערכות שהפיתוח שלהן החל אצלנו, הצילו חיים של לוחמים אמריקנים בעיראק ובאפגניסטן".

"גם בנוגע ל־F-35 - הקסדה שבה עושים שימוש בכל העולם היא מתוצרת כחול־לבן. יש על הפרק עסקה לרכישת מטוס קרב נוסף - F-15 או עוד F-35. אנחנו הקיר שמגן עבורם על האזור. ישראל מספקת מודיעין על פעולות טרור מתוכננות מצד דאעש, ואנחנו כמעט הגורם היחיד במזרח התיכון שהם יכולים לסמוך עליו. זו שיטת WIN WIN". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו