הקרב על אירופה

ביום חמישי הקרוב, שבועיים בדיוק לפני שאירופה והעולם יציינו באירוע מרשים 75 שנה ליום הנחיתה של בעלות הברית בחופי נורמנדי בצרפת - שלב מכריע בהבסת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה - ייצאו האירופאים למערכה אחרת על עתידה של "היבשת הישנה".

אזרחי 28 המדינות, החברות באיחוד, יבחרו בנציגיהם לפרלמנט האירופי - בחירות שעשויות להשפיע מאוד בשנים הבאות על פניו של האיחוד, לנוכח התחזקותן של מפלגות פופוליסטיות, לאומניות, רדיקליות, מימין ומשמאל, שרובן סולד מארגון זה ומהתנהלותו הביורוקרטית והבזבזנית.

הרכב הפרלמנט, היושב בבריסל ובשטרסבורג, נקבע אחת לחמש שנים בבחירות שנחשבו עד לאחרונה למשעממות, במקרה הטוב, ולביזאריות, במקרה היותר טוב.

כמו באירוויזיון, נהגו המפלגות השונות ללקט לרשימותיהן ידוענים ומועמדים צבעוניים ופרובוקטיביים לצד פוליטיקאים חסרי קריירה, בתקווה למשוך את תשומת ליבם של המצביעים. אך ככל שאירופה גדלה והתבססה וסמכויותיו של הפרלמנט הורחבו, הלך ופחת העניין של המצביעים האירופאים בגוף הכלל־יבשתי הזה.

 

הסדר הישן נבקע

בבחירות הראשונות לפרלמנט האירופי, ב־1979, כשבאיחוד היו רק 9 מדינות חברות, הצביעו כ־62 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה. בבחירות האחרונות, ב־2014 - עם 28 מדינות חברות - הגיעו לקלפיות רק כ־42 אחוזים מהבוחרים. בכמה מהמצטרפות המאוחרות לאיחוד, במרכז ובמזרח אירופה, היה שיעור ההצבעה נמוך ביותר ואפילו שובר שיאים: בסלובקיה הצביעו רק 13 אחוזים מבעלי זכות ההצבעה, בצ'כיה 18 אחוזים ובפולין וברומניה 23 אחוזים בכל אחת. אך גם בפורטוגל, בהולנד ובבריטניה (שנתיים לפני משאל העם על הברקזיט) היה מספר המצביעים נמוך מ־40 אחוזים. 

למרות שהפרלמנט הוא הכלי הדמוקרטי היחיד שמאפשר לאזרחי האיחוד להשפיע בדרך כלשהי על הנעשה במוסדות בבריסל, הוא עדיין נתפס כחותמת גומי של מנגנון ביורוקרטי עריץ ויקר, המכתיב לאירופאים מקפריסין ועד לפינלנד איך לחיות, בלי כל זיקה לבעיותיהם היומיומיות. מערכת הבחירות הנוכחית נראית שונה מקודמותיה.

תעקוף את מקרון? לה פן // צילום: גטי אימג'ס

חמש השנים האחרונות זעזעו את יסודותיה של אירופה: "משבר המהגרים", שהגיע לשיאו ב־2015, יצר שבר חברתי ופוליטי, לא רק בין מערב אירופה, הדוגלת ברב־תרבותיות וחילוניות, לבין מזרח אירופה, הדבקה בזהות לאומית ונוצרית. גם בתוך המדינות עצמן העמיקו הפערים בין "ילידים" ו"מהגרים", בין השכבות החלשות בפריפריה לאליטות. המתחים הגוברים הביאו להתמוססות של מפלגות הממסד הוותיקות - שמרנים מחד וסוציאל־דמוקרטים או סוציאליסטים מנגד - ולהתחזקות של מפלגות פופוליסטיות מימין ומשמאל - שהמשותף להן הוא התנגדות לרעיון "ארה"ב של אירופה". 

הפופוליסטים מימין רוצים להחזיר את האיחוד לימיו של השוק המשותף, ובהזדמנות זו אולי גם לוותר על היורו. הפופוליסטים משמאל רואים באיחוד את התגשמות הסיוט הקפיטליסטי. לנוכח התחזקותם המשמעותית של הקצוות הפוליטיים בבחירות לאומיות שנערכו בשנים האחרונות בגרמניה ("אלטרנטיבה לגרמניה"), בצרפת ("הליכוד הלאומי" של מארין לה פן ו"צרפת המתמרדת" בראשות ז'אן לוק מלנשון), באיטליה (ה"ליגה" בראשות מתאו סלביני ו"חמישה כוכבים"), בהולנד, באוסטריה, בהונגריה, בפולין וביוון - הפכה מערכת הבחירות הנוכחית לפרלמנט האירופי לא רק למערכה על עתידו של האיחוד, כבעבר, אלא למערכה על קיומו.

מקרון רוצה לקחת שליטה

נוסף על כל התמורות הללו, אירופה עדיין מתקשה להתמודד עם טראומת הברקזיט - שיהיה או לא. בריטניה כבר לא היתה אמורה להיות חברה באיחוד האירופי, אלא תוכננה לעזוב את שורותיו לפני כחודשיים. אך הבריטים עדיין לא החליטו איך הם רוצים לעזוב את האיחוד - לגמרי, תוך שמירת קשרים כלכליים הדוקים, או בכלל לא. ומאחר שבריטניה ביקשה וקיבלה ארכה עד לסתיו הקרוב, אז היא אמורה להכריע סופית להיכן פניה, יהיו אזרחיה מבין הראשונים שיצביעו בבחירות לפרלמנט האירופי. 

ואם לא די בבלבול הזה, אזי לפי הסקרים בממלכה המאוחדת, המפלגה שמובילה באופן משמעותי על פני יריבותיה במרוץ לפרלמנט האירופי היא מפלגה בשם "ברקזיט", שהוקמה רק לפני כמה חודשים על ידי אנשי מפלגת "עצמאות האיחוד האירופי" שהיו ממובילי הרעיון לעזוב את האיחוד. בראש רשימת המפלגה עומד נייג'ל פרג', ואולי ניצחון שלו יחסוך לבריטים משאל עם נוסף על עזיבת האיחוד.

אם וכאשר תעזוב בריטניה את האיחוד האירופי, יעזבו גם נציגיה את הפרלמנט, ומספר הצירים בו יצטמק מ־751 ל־705. אך גם זה לא ישנה, ככל הנראה, את מאזן הכוחות בשורות הפרלמנט המצטייר לפי הסקרים. עד כה שלטה בפרלמנט האירופי קואליציה של השמרנים והסוציאליסטים, שחילקה בין אנשיה את עמדות הכוח בנציבות, שהיא הממשלה של האיחוד. כך, בין היתר, היו בחמש השנים האחרונות נשיא איחוד שמרני (הלוקסמבורגי ז'אן־קלוד יונקר), ונציבה לענייני חוץ והגנה סוציאליסטית (פדריקה מוגריני). אולם, לפי התחזיות, ההגמוניה הזו של מפלגות "הממסד" - שרק תרמה לתחושת הריחוק הגוברת בין אזרחי אירופה לאיחוד - תסיים את ימיה בגלל התחזקות הפופוליסטים מימין ומשמאל והקמתו של גוש מפלגות מרכז חדש ביוזמתו של נשיא צרפת, עמנואל מקרון. 

עצירת הסחף. מקרון // צילום: אי.אף.פי

מקרון - שמנסה לדחוף את האיחוד לעבר רפורמות מרחיקות לכת של הקמת מוסדות משותפים, כאלו שיעצרו את הסחף הלאומני ברחבי היבשת, קיווה למחזר את ההצלחה הגורפת שלו בבחירות לנשיאות והאסיפה הלאומית בפריז באמצעות הקמת גוש "אירופה צועדת". מחאת "האפודים הצהובים" תקעה מקלות בגלגליו, והוא מצא את עצמו עסוק בהתמודדות עם בעיות מבית. 

לפי סקרי דעת הקהל בצרפת, מפלגתו של מקרון עשויה לסיים את הבחירות האירופיות בתיקו עם "הליכוד הלאומי" (עד לאחרונה "החזית הלאומית") של לה פן, ואולי אף להידרדר למקום השני.

עם זאת, עלה בידו של נשיא צרפת לארח בשבת שעברה בשטרסבורג את נציגיהן של כמה מפלגות ממערב היבשת, שעשויות להקים לאחר הבחירות לפרלמנט האירופי עם מפלגתו סיעת מרכז משותפת, שתבקש לשמן את גלגליו החורקים של האיחוד. גוש כזה יוכל לשבור לראשונה את מונופול השליטה של שתי הסיעות הגדולות, אך הוא לא יהווה לשון מאזניים, שכן חלוקת המושבים הצפויה תחייב הקמת קואליציה של השמרנים, המרכז והסוציאליסטים להשגת רוב מוחלט. 

אל הפרויקט של מקרון - "התחייה" - הצטרפו נציגי סיעת המפלגות הליברליות בפרלמנט האירופי הנוכחי, וכן נציגי מפלגת השלטון הסוציאליסטית בפורטוגל, מפלגת השלטון לשעבר של הסוציאל־דמוקרטים האיטלקים ו"סיודדאנוס" - מפלגת המרכז הספרדית. מנהיגת רשימת מפלגתו של מקרון לבחירות האירופיות, נטלי לוואזו, דיפלומטית בכירה לשעבר, יצאה במפגש בהתקפה חריפה על השותפים השמרנים העתידיים - בעיקר אלו מגרמניה, שמעכבים תחת הקנצלרית אנגלה מרקל את הרפורמות שבהן מעוניין מקרון.

"האדם הכי חשוב באירופה". סלביני (משמאל) // צילום: איי.אף.פי

מרקל, שכבר הודיעה שלא תשוב להתמודד על משרת הקנצלר, התבקשה על ידי כמה בכירים ממפלגתה להוריד פרופיל במערכת הבחירות הזו. מי שהיתה פעם האישה החזקה ביותר באירופה ובעולם, הפכה לנטל עבור השמרנים הגרמנים. רבים רואים בה אחראית למשבר העמוק שאליו נקלעה אירופה בעקבות פתיחת השערים בפני גל הפליטים והמהגרים העצום. 

ומי רוצה בהחלשת האיחוד?

לפי מחקרים וסקרים שונים, שבוצעו בחודשים האחרונים, בעיית ההגירה היא הסוגיה הראשית שתשפיע על אופי הצבעתם של אירופאים, גם במדינות שלא קלטו בשנים האחרונות מספר גדול של מהגרים. מי שהיה רוצה להפוך את הבחירות האירופיות הבאות למשאל עם המוני על סוגיית ההגירה הוא ראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן - שמוצא את עצמו נדחק לשוליים על ידי הממסד האירופי ושותפיו השמרנים בשל התנגדותו הנחרצת לקליטת הגירה. חברותה של "פידס", מפלגתו - הנהנית מרוב מוחלט בפרלמנט בבודפשט - בסיעת מפלגות העם השמרניות הוקפאה, ואורבן מחפש לעצמו בעלי ברית אחרים, ובראשם סגן ראש ממשלת איטליה, מתאו סלביני, שאף זכה מפי ראש הממשלה ההונגרי לתואר "האדם החשוב ביותר באירופה כיום".

סלביני יביא עימו נדוניה חשובה: את שאר מפלגות "הימין הרחוק", החברות בסיעת "אירופה של האומות והחירויות", ובהן מפלגות החופש של אוסטריה והולנד ו"הליכוד הלאומי" של לה פן. סיעה זו צפויה להתחזק באופן משמעותי בבחירות הקרובות. אורבן היה רוצה להקים ברית בינה לבין השמרנים האירופאים, כדי לנתק את הברית ההיסטורית של השמרנים עם הסוציאליסטים, אך זה לא יקרה. השמרנים רואים במפלגות אלו את חזרתם של "שדי העבר" הלאומנים והפשיסטים ואת סופן של אירופה והדמוקרטיה. מעבר לכך, מפלגות אלו גוזלות מהשמרנים מצביעים רבים מדי. 

השבוע הוזמן סוף־סוף אורבן לבית הלבן, לפגישה עם הנשיא דונלד טראמפ. הממשל הנוכחי לא מיהר לחבקו. אבל שבועיים לפני הבחירות האירופיות טראמפ העניק לו קבלת פנים חמה ביותר, ולא בכדי: טראמפ רוצה לראות בהתחזקותן של מפלגות הימין הלאומיות האירופיות, כי בכך הוא רואה דרך לחזק את הזהות האירופית תוך החלשת שאיפות האיחוד האירופי להפוך למעצמה עולמית.

מוסקבה, מצידה, תומכת באותן מפלגות גם מתוך רצון להחליש את האיחוד. הקרב על אירופה מתנהל גם מחוץ לגבולותיה. ישראל צריכה לעקוב בעניין רב אחר תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי. פרישתה הצפויה של נציבת החוץ, מוגריני, שהפכה לאישיות בלתי רצויה בירושלים, לא תביא עימה בהכרח שינוי חיובי. מנגנון שירות החוץ של האיחוד האירופי ימשיך להיות עוין כלפי ישראל. כך, מן הסתם, גם הפרלמנט האירופי ברובו. עם זאת, בקדנציה האחרונה הצליחו ידידי ישראל, בעיקר מקרב מפלגות הימין הלאומיות, לקדם לא מעט יוזמות שהיטיבו עימנו. ישראל הרשמית לא מקיימת מגעים עם מפלגות רבות מזרם זה, בעיקר לנוכח קיומם של זרמים בעייתיים בשורות כמה מהן, אך היווצרות קואליציות חדשות לאחר הבחירות עשויה להרחיק את הקיצונים הלא רצויים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו