"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מי שתופר לא חופר": הרשת הישראלית שמייצרת בגדים בעזה

אופנת דיסקרט מייצרת את הבגדים בשנתיים האחרונות בשטחי הרשות הפלשתינית ובעזה • הבעלים: "רוצה להאמין שלנכדי יהיה עתיד טוב בזכות שיתוף הפעולה"

,עודכן
צילום: יהושע יוסף // ג'קו גבאי. מאמין בשיתוף פעולה שיביא לשקט

רוב המעצבים הישראלים עברו לייצר בחו"ל את הבגדים שאנחנו לובשים,בודדים השאירו את המפעלים בארץ. לא רבים יודעים, אבל אופנת דיסקרט, שמקפידה על קו שמתאים גם לדתיות, מייצרת את הבגדים בשטחי הרשות הפלשתינית ובעזה. החברה קיימת משנת 1987 ולה 60 סניפים ברחבי המדינה. בסיס החברה קיים בפתח תקווה, שם יש את כל ההליך של העיצוב, תדמיתנות וגזירה ומפעל הייצור נמצא בעזה.

יש מתפרות קטנות בשכם, ג'נין, טול כרם רמאללה ובעזה יש מפעל שמייצרת את רוב הסחורה עם כ-700 עובדים. על המיזם, שכבר עובד יפה מעל שנתיים מספר יעקב (ג'קו) גבאי, הבעלים של אופנת דיסקרט. "יש לי שותף מעזה בשם נביל באוב שאחראי על המפעל בעזה, למעשה בנינו אותו ביחד. לפני כשנתיים מתאם פעילות בשטחים חיפש דרכים לעודד תעשיה וייצור בעזה, מבלי שהפועלים יצטרכו לצאת מעזה, ואנחנו חיפשנו דרך שיהיה ייצור שלא מצריך להביא פועלים ארצה וחלילה יהוו איום בטחוני".

"באוב מתפעל את כל המפעל ואחראי על הפועלים בעזה, כל יום הוא מגיע אלינו למשרדים, יושב עם המעצבות, מביא את הדוגמאות מיום קודם, מתקנים מה שצריך והוא נוסע לעזה ומבקש מהפועלים לייצר מה שצריך. כשהסחורה מוכנה או שצריך חומרי גלם מאתנו זה עובר מישראל לעזה במחסום והכל מתואם עם מערכת הביטחון. בודקים את המשאיות שנכנסות ויוצאות בשני צדי המחסום בכרם שלום והכל מתנהל יפה. אפילו עכשיו כשהיתה המתיחות לפני שבוע עם עזה, וטילים שוגרו לעבר ישראל, המפעל בעזה עבד".

"מה שמעניין את תושבי עזה הוא להביא אוכל ופרנסה הביתה" // צילום: יהושע יוסף

לדבריו, גם משרד הביטחון רואה בחשיבות הנושא ומעודד. "אני תמיד אומר מי שתופר לא חופר. מה שמעניין את תושבי עזה הוא להביא אוכל ופרנסה הביתה. הם יעדיפו להביא להתפרנס בכבוד ולא לקבל תרומה מכל מיני מדינות וגופים. כשאני שומע על מפעל חרסה שנסגר ועל העברת ייצור לתורכיה שהיא מדינה עוינת, ובכלל הרבה ייצור בארץ שעובר לסין. אני שואל למה ללכת רחוק כשאפשר לבנות בשיתוף פעולה עם מפעלים בעזה. אני בטוח שאם יהיו עוד ועוד מפעלים בנוסף אלינו זה ישנה את כל המצב הביטחוני. אני יודע ממקורות פנימיים שיש פרגון למודל שלנו. אני רוצה להאמין שאולי נכדי יחיו טוב יותר".

למה זה לא קורה יותר?

"אולי כי נוח לחברות הישראליות ישר לרוץ לסין ולמדינות שונות בחו"ל, ופחות להתעסק עם העניין הניהולי והבירוקרטי הראשוני, שזה באמת כאב ראש לא קטן. לדעתי זה חייב לבוא מלמעלה, דרך מדיניות של משרד האוצר, שמי שהולך למהלך כזה שמאפשר ייצור בעזה ומעודד שיתוף פעולה יהיו לו הקלות במס, פחות מכסות ועוד הטבות ראויות. כך גם לחברות הישראליות יהיה אינטרס להיכנס לזה, וגם תרד המתיחות עם עזה. זה בוודאי יביא יותר שקט ביטחוני, אנחנו גורמים להם להתפרנס בכבוד, ככה הם יוכלו לראות את האור בקצה המנהרה במקום לחפור מנהרות כדי לפגוע בישראל".

מה אנשים מגיבים כששומעים שאתם מייצרים בעזה?

"יש שאומרים שאני משוגע וזה סיכון לעסק, אבל מדובר במיעוט. רוב האנשים והלקוחות מפרגנים מאוד לרעיון".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר