הטעות של הסולטן: האם טורקיה חתמה על הסכם עם דאעש?

אבו מאנסור אל מגרבי, כפי שמעיד כינוי המלחמה שנתנו לו אנשי דאעש, הגיע למדינת הטרור של דאעש בסוריה ממרוקו. הוא מונה למפקד בתחנת גבול עם טורקיה ומהר מאוד התקדם בסולם הדרגות של הארגון. 

כיום, חמש שנים אחר כך, הוא ממתין באגף הנידונים למוות בכלא ענבאר בעיראק.  אך אל מגרבי לא היה מפקד טרור פשוט. לדבריו, שזכו לאישור משבויים אחרים של הארגון, אל מגרבי כיהן כראש המערך הדיפלומטי של ארגון הטרור בטורקיה, בפועל, כיהן כשגריר דאעש באנקרה.

עוד בנושא:

סוף הח'ליפות: נכבש המעוז האחרון של דאעש בסוריה

הפנטגון מזהיר: דאעש עלול להשתלט מחדש על שטחים בסוריה בתוך חודשים

בין אסירי דאעש בעיראק - 14 אזרחים צרפתים

חשש בסוריה: נסיגת ארצות הברית מהאזור תביא לשחרור אלפי לוחמי דאעש

"עמדתי בראש צוות שלנו של שניים או שלושה אנשים. הטורקים אפשרו לנו לעבור בגבול מבלי להיבדק, רכב של המודיעין הטורקי היה מגיע והיינו עוברים את הגבול", סיפר אל מגרבי לאתר החדשות הצבאי האמריקני "הומלנד סקיוריטי". עוד הוסיף, כי בטורקיה הוא נפגש עם מפקדי הצבא, המודיעין וגם בכירים בממשלה. "היינו אמורים להיפגש עם הנשיא ארדואן", אמר.

"זה לא היה קל להיות נציג של מדינה שהוקמה במטרה להסתגר מיתר העולם, אבל בכירי מועצת השורא מינו אותי מסיבה מסויימת. היו צרכים מסויימים למדינה  האסלאמית שרק הקשר עם טורקיה יכול היה לספק", מסביר אל מגרבי.

קבלני הביצוע של הסולטן

הצרכים אליהם מתייחס אל מגרבי הם למעשה הסיבה שארגון הטרור הקיצוני הסכים לפנות למשטר חילוני,יחסית,  בו הוא רואה התגלמות הכפירה. הצורך המבצעי של דאעש עמד למעשה בלב ההסכם, שעל פי שבויים רבים מארגון הטרור, נחתם בין אנקרה לא-ראקה בשנת 2014.

על ההסכם הזה, שממשלת טורקיה עדיין מכחישה בתוקף, כתב באריכות ד"ר דני אורבך, חוקר היסטוריה צבאית ובלוגר, בבלוג שלו - "הינשוף". אורבך מתאר מחקר שבצעה אן ספקהארד, מומחית לחקר הקיצוניות מאוניברסיטת ג'ורג'טאון בארצות הברית, במהלכו נאספו למעלה מ-141 ראיונות עם שבויי דאעש, בהם בכירים רבים. העדויות לא יכולות להיות חותכות יותר.

חיילים טורקים צופים מהצד בשעה שמחבלי דאעש תוקפים את הכורדים בעיר קובאני // צילום: איי.פי

על פי אנשי דאעש, טורקיה סיפקה לאנשי הארגון מים מנהר הפרת, גישה לסחורות זולות בשוק הטורקי וחשוב מכל - ערוץ מעבר, דרכו נכנסו אלפי לוחמים זרים לשטחה של חליפות הטרור של דאעש. בביקור שערך כותב שורות אלו במזרח טורקיה בשנת 2015, שיירות המשאיות שהגיעו מהגבול הסורי השאירו מקום מועט לספק - דאעש השתמשה בטורקיה כמרכול ענק. 

אך מה הרוויחו הטורקים מהעסקה? על פי אורבך, הטורקים הרוויחו קבלן ביצוע נמרץ בשטח לתוכנותיו המגלומניות של הנשיא ארדואן. "טורקיה הייתה מעוניינת קודם כל בביטחון. כלומר, חסינות מהתקפות של דאעש. זה בפני עצמו לא חורג מהסכמים שמדינות מערביות חתמו מדי פעם עם ארגוני טרור. שנית, להטות את האש לעבר הכורדים בסוריה, שנואי נפשם. שלישית, אולי (אם מגרבי צודק) ליצור כאוס בצפון סוריה, שיאפשר התערבות ואולי גם סיפוח טורקי של שטחים מסוימים", מסביר אורבך.

ההסכם שהתפוצץ לארדואן בפנים

אך על אף שיתוף הפעולה הפורה, שאפשר לטורקיה לקנות נפט סורי בזול ולהגדיל את השפעתה במדינה, קיצוניותו של ארגון דאעש והמחויבות הפנימית שלו לאסור מלחמה על כל מי שלא מביע הזדהות מוחלטת עם דרכו וערכיו, הביאו כבר בשנת 2016 לכך שההסכם עלה באש ותימרות עשן.

"דאעש היא בסופו של דבר גורם שלא מסוגל לשתף פעולה עם אף אחד אחר לאורך זמן, כי באידיאולוגיה שלהם שוללת לחלוטין שיתוף פעולה כזה. לכן לדעתי ההסכם התפוצץ כל כך מהר. טעות דומה בשיקול הדעת היתה אולי בשיתוף פעולה של ארצות הברית עם ג׳יהאדיסטים באפגניסטן בשנות השמונים נגד הסובייטים, אם כי במקרה הטורקי זה התפוצץ יותר מהר", אומר אורבך.

היוו מטרה מפתה עבור דאעש, הפגנה של הכורדים בטורקיה // צילום: רויטרס

הפיתוי עבור דאעש להכות בכורדים בטורקיה הוליד שורה של פיגועים רצחניים במזרח המדינה, בהם מתקפה על אוניברסיטה. בתגובה הטורקים הפסיקו את הזרמת המים לשטחי דאעש, שהגיב מצידו בסדרה של מתקפות על נמלי תעופה ומועדוני לילה במדינה. הטורקים נאלצו בגרירת רגליים להצטרף
למערכה הבינלאומית בארגון הטרור. 

"ארדואן רצה את צפון סוריה"

כשבחונים את ההבנות בין טורקיה לדאעש בולט במיוחד שלא מדובר רק בהבנות שבשתיקה בין מדינת לאום לארגון טרור, כמו שעשו מדינות מערביות רבות, אלא בשותפות שנבנתה בהדברות תוך מחשבה על אינטרסים של שני הצדדים.

"האידיאולוגיה האסלאמיסטית של ארדואן אפשרה לנו לעבוד יחד. ארדואן רצה את צפון סוריה בחזרה, כמו בימי האימפריה עות'מנית. הם לא רצו רק לשלוט בכורדים, אל להחזיק בכל צפון סוריה", מסביר אל מגרבי, בתיאור שחושף את עומק שיתוף הפעולה בין ארגון הטרור לאנקרה. 

חיילים טורקים בצפון סוריה // צילום: איי.פי

כשעולה שאלת אמינותו של הבכיר ושל עדויות שבויי דאעש בכלל, ד"ר אורבך משיב כי: "יש להתייחס בביקורתיות לראיונות עם אסירי דאעש כמו לכל מקום אחר. מן הסתם רק כשייפתחו ארכיוני הביון הטורקי בעוד נצח, נדע בוודאות. אבל כאן לא מדובר בדאעשיסט מן השורה אלא במי שניהל את המגעים. והוא עומד להיות מוצא להורג, דבר שמקנה לו משנה אמינות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו