אל תאכזב אותי

מכתב ליו"ר המפלגה שלי, (המכתב כתוב בלשון זכר אך מיועד ליו"רים שהם נשים וגברים כאחד).

אוקיי. אז קראתי את המצע, באתי לחוגי בית, ראיתי את התשדירים ובסוף החלטתי ללכת איתך. החלטתי להצביע לך כי הצלחת לשכנע אותי שאתה וחבריך דוברים אמת, או לפחות משקרים פחות מאחרים. אבל אל תתלהב יותר מדי. אני בוחן אותך בשבע עיניים ואם תאכזב אותי, אני נשבע ביקר לי שאקדיש את חיי לוודא שלא תיבחר שוב לעולם. ולא רק לכנסת. גם לא לוועד הבית, לוועד ההורים או לוועדת קישוט.

תזכור טוב שאנחנו הפקדנו בידך את עתידנו לארבע השנים הבאות. וכשאני אומר "אנחנו" אני מתכוון לאזרחי ישראל שמצפים ממך לעשות כל מה שאפשר כדי שבתוך זמן סביר נרגיש שטוב פה. ומגיע לנו. לא סבלנו מספיק? אל תשכח שאנחנו גם אלה שמשלמים לך את המשכורת, את האוטו עם הנהג, את הטיסות לחו"ל ואת כל המסביב, כולל עוגיות הגרנולה והפירות החתוכים בארוחת בוקר.

אם מישהו מרגיז אותך - קח אוויר, תספור עד עשר ותנסה לעשות את זה בלי לשפוך עליו כוס מים או להושיב אותו על כיסא נמוך. תתרחק ממעטפות עם כסף, ובחיאת רבאק בלי קומבינות, בלי הטרדות ובלי מצלמות מתחת לשולחן. מספיק יש לנו את איראן ואת האביב הערבי על הראש. אל תוסיף.

אני מצפה ממך לעבודה רצינית. אתה עושה רושם של אדם חכם. אז תחוקק חוקים חכמים ותבטל את הטיפשיים. שים סוף לטמטום של שעון הקיץ, תן ליהנות מהאור. וחסר לך שהילדים ימשיכו לסחוב על הגב 30 קילו ספרים.
מה רע באייפד?

לפני 23 שנים כתבתי את השיר "פרצופה של המדינה" ולצערי הוא עדיין רלוונטי. אני מקבל עליו המון תמלוגים, אבל תאמין לי שאני מייחל ליום שבו לא ימצאו סיבה לשדר אותו, שהמילים שלו לא יהיו אקטואליות יותר. כשזה יקרה אני אדע שהשתנה פה משהו.

תהיה צנוע כמו בגין, חולם כמו פרס, אנושי כמו רבין ועקשן כמו גנדי ותצליח. ובמקרה הזה ההצלחה שלך היא בהחלט גם שלנו.

תהיה חזק, יאיר ניצני