מדוע הושמדה הגדת יום העצמאות?

ב-1952 החליט אגף ההסברה בצה"ל לפרסם לראשונה הגדהליום העצמאות. המטרה – לייחד את יום העצמאות משאר ימות השנה ולקרב את החג הלאומי למתכונת מסורתית יותר. סדר ההגדה, שחוברה ועובדה על ידי הסופר אהרן מגד, נבנה במתכונת של פסח, ונוסח באותו האופן.

באתר הספרייה הלאומית מציינים שתחילת ראשי הפרקים היו בנויים על לשון ההגדה והודגשו, זאת למרות שהמשכם שונה. "עבדים היינו" השתנה ל-"עבדים היינו לגויים בכל הארצות". "צא ולמד מה ביקשו הערבים לעשות לנו", "וישימו עלינו הבריטים המושלים בארץ נציבים ושוטרים", "ויהי בחצי הלילה ליל ה-29 לנובמבר" ועוד.

הסופר המוערך עשה שימוש בטקסטים וצילומים שהבליטו את החלוציות. "ונעש לנו כלי מלחמה ונקם לנו זרוע משמר וזרוע מגן וזרוע מחץ, הם החי"ם החי"ש והפלמ"ח אשר ל"הגנה'"; "ברוך המקום ברוך הוא, ברוכים החלוצים הראשונים והאחרונים, ברוכים השומרים והמגנים, ברוכים השומרים והמגינים … שבזכות כלם באנו עד הלום"; "לא על ידי מלאך ולא על ידי שרף ולא על ידי שליח הכינו את האויב ויכלנו לו, כי אם על ידי צבא הגנה לישראל".

צילום: מתוך אתר הספרייה הלאומית

צילום: מתוך אתר הספרייה הלאומית

ההגדה הודפסה ב-10 אלף עותקים ופורסמה בנוסף בגיליון יום העצמאות בעיתון מעריב ב-ה' באייר תשי"ב, 30 באפריל 1952. המטרה הייתה לשמש כרקע לסעודת החג בצבא. "ענף ההשכלה התייצב אף הוא ביצירה ספרותית מלאת חן וחדוות פאטוס של אמת. זאת 'הגדת העצמאות' מיזוג נפלא של הישן והחדש", נכתב בראש המסמך.

אך אז התעוררה מהומה לא צפויה. חילון הטקסט של הגדת הפסח והתוכן של ההגדה החדשה, שהבליטה את העשייה האנושית והסתירה את הגאולה האלוהית, עוררה חמת זעם בקרב חוגים דתיים. הרבנים הראשיים דרשו לגנוז אותה, ולבסוף הורה ראש הממשלה דוד בן גוריון לאסוף את כל ההגדות ולהשמיד אותן. שבעה ימים אחרי פרסום ההגדה בעיתון מעריב, הוא זה שגם סתם את הגולל על הסיפור. הכתב הסביר כי הסיבה להשמדת ההגדות הייתה "מתוך שיקולים שצורת החוברת וחלקים מתכנה עלולים לפגוע ברגשות חלק מחיילי צה"ל לא אישרה הסמכות המוסמכת במטה הכללי את פרסום החוברת ואסרה את הפצתה ביחידות הצבא". רק מספר בודד של עותקים מאותה הגדה נותרו בידי הספרייה הלאומית.

צילום: מתוך אתר הספרייה הלאומית

צילום: מתוך אתר הספרייה הלאומית