"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
חתני פרס ישראל: אור לגויים
משממה למעצמה: במשך 71 שנות העצמאות הגענו ללא מעט הישגים • רגע לפני החגיגות: חתני פרס ישראל תשע"ט מספרים מהי ישראל עבורם
"ההוויה הישראלית נבעה מהשוני המושרש בנו" // צילום ארכיון: יוסי זליגר

חתני פרס ישראל: אור לגויים

משממה למעצמה: במשך 71 שנות העצמאות הגענו ללא מעט הישגים • רגע לפני החגיגות: חתני פרס ישראל תשע"ט מספרים מהי ישראל עבורם

כתבי היום
, עודכן

מפעל חיים

"אחרי 29 שנות פעילות של עמותת זכרון מנחם, המרכז הישראלי לתמיכה בילדים חולי סרטן ובני משפחותיהם, הדבר שמאפיין עבורנו יותר מכל את הישראלי -זה רוח ההתנדבות,האכפתיות. רבבות המתנדבים והמתנדבות שפועלים לילות כימים, בארץ ובחו"ל, בשגרה ובמועדים, על מנת לשמח את אלו שזקוקים לחיוך. בשמנו ובשם כל עם ישראל, תודה".

מירי וחיים ארנטל // צילום: מירי צחי

חקר מדעי כדור הארץ, גיאולוגיה והאטמוספירה

"ישראל היא קודם כל הבית שלי. זה הבית שלי היום, והבית שלימדו אותי שצריך להיות לי ולמשפחתי בעתיד, בעקבות כל הפרעות והצרות שהמשפחה שלנו חוותה בגרמניה. מעטים מהם שרדו. האפקט הזה, כמה שהוא נדוש, עדיין ברקע, והוא חשוב. מעבר לכך זה מקום שנעים לי להיות בו, זה גם המקום שבו נמצא מכון ויצמן, שהוא המקום הכי טוב בעולם לפתח בו מדע, וזו ישראל שלי".

פרופ' דן יקיר // צילום: דודו גרינשפן

מפעל חיים

רן לבנה, מנכ"ל קרן רמון: "למה אני פה? למה ישראלי? לי זה ברור, לא יודע להסביר, פשוט חלק ממני לא יכול לחיות אחרת, במקום אחר. מאוהב בדבר הזה - ישראל, ישראלי, האנשים, התרבות, החברה, המוזיקה, הים, הטבע, השקט, הרעש, האוכל, הריחות. אין על המקום הזה. עבור רונה, ההוויה הישראלית נבעה מהשוני המושרש בנו, אותה ניגודיות המחברת את כולנו לחברה צומחת ומתפתחת".

רונה רמון ז"ל // צילום: גדעון מרקוביץ'

חקר מדעי החיים

"ישראל שלי זה המדע המצוין, הקולגות המצויניםוההישגים שעד היום השגנוועוד נשיג בעתיד". פרופ' עדי קמחי היא מחלוצי פענוח מנגנון המוות התאי המתוכנת ביונקים. פיתחה גישות חלוציות לפענוח מסלול מורכב זה בתאים אנושיים, אשר משפיע ישירות על תהליך ההתפתחות הנורמלית והסרטן. עבודתה חשפה מנגנונים מולקולריים להבנת תהליך המוות ברמת ייצור החלבונים ופירוקם.

פרופ' עדי קמחי

תיאטרון ומחול

"ישראל שלי כמחוז חפץ היא עבורי הציפייה למחר, שכל אחד יפרש מבחינתו מהי אותה ציפייה למחר. פעלתי באקלים התרבותי של אתמול מתוך אותה ציפייה למחר. ישראל שלי היא גם בית שבו אני פועלת. עבורי הבית הזה העניק לי חמימות שכמובן היה חלק מההשראה ליצירה שלי. כל יצירה היא סביב ובהקשר לבית שבו את יוצרת. הסביבה שלך, ואת בעצמך כתוצר של הסביבה - הן ההשראה‬‬‬".

נעמי פולני // צילום: גיל אליהו/ג'יני

אדריכלות ועיצוב

"מבחינתי מדינת ישראל היא אוטופיה שהפכה ממש למציאות. הדור שלי חלם, לחם ובנה מדינה. חלומות של אדריכל שהפכו שרטוט, כתיבה ודיבור - לבניינים, שכונות וערים. יש לנו ארץ נהדרת ורבת פנים שאיננה בת החלפה, אך חובה לשמור על איזונה הדמוקרטי, שמא תהיה בת חלוף", כך אומר האדריכל פרופ' דן איתן, שבהחלט נרגש מגודל המעמד וההישג הגדול.

דן איתן // צילום: קוקו

סוציולוגיה ואנתרופולוגיה

"יש לי קשר עמוק לישראל. פעילותי נובעת מרצוני לקדם את השוויון פה. מדינת ישראל היא הבית שלי, מקום שאליו יש לי קשר רגשי, של להיות בבית, של שייכות ותחושת קרבה עם כלל הקולקטיב שנמצא כאן במדינה.

"כחלק מהקשר הזה יש בי הרצון שהמדינה תהיה שוויונית יותר וצודקת יותר לכלל הציבור המצוי בה ותחת שלטונה", כך אמרה פרופ' דבורה ברנשטיין הנרגשת.

פרופ' דבורה ברנשטיין

חקר ההיסטוריה של עם ישראל

"נולדתי בפילדלפיה, ארה"ב. אנו אמנם אמריקנים גאים ותמיד אהבנו את אמריקה - אבל אהבתנו לישראל והזדהותנו עימה תמיד היו גדולות יותר. עלינו לארץ ב־4 ביולי שנת 1973, ארבעה חודשים לפני מלחמת יום הכיפורים. בעקבות המלחמה סברו חבריי שנחזור לאוניברסיטת קליפורניה, שם לימדתי לפני העלייה, אך רצוננו להכות שורשים בארץ רק התחזק".

פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן

חקר לשונות היהודים וספרויותיהם

"ישראל היא משאת הנפש שלי מאז עמדתי על דעתי ועד שעליתי אליה ב־1964. היא ארץ של בניין ושגשוג, של שקידה ולמדנות, של מסורת וקדמה, היא הארץ האמיתית של האפשרויות הבלתי מוגבלות. בישראל עדיין אפשר לשמוע מגוון רב של לשונות שרכשנו בגלויות השונות - שהן בתהליך נסיגה מפני העברית. ישראל היא אור ליהודים,ובוודאי ראויה לשמש גם אור לגויים".

פרופ' אהרן ממן // צילום: אורן בן חקון

ארכיאולוגיה, גיאוגרפיה וארץ ישראל

נולד בירושלים ב־1935. פרופסור אמריטוס לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, התמחה בארכיאולוגיה מקראית ושל המזרח הקדום.

מהי ישראל שלי?

"משפחה, החברים וארץ ישראל של פעם, של ילדותי, של תנועת הנוער, של הטיולים, השבילים והאתרים השונים שביקרתי בהם במסגרת השיטוטים שליבשבילי הארץ".

פרופ' אמנון בן־תור

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...