"התייעצו איתי לפני בחירת המנחים. אני אהיה שם המבוגר האחראי"

את ההצעה להנחות את תחרות האירוויזיון קיבל ארז טל לפני שנה פחות שבוע, בשעה רבע לשלוש לפנות בוקר. 

שעה לפני כן סיים לשדר מהאולפן את גמר התחרות בליסבון, שהסתיים בניצחונה של נטע ברזילי. זו היתה הפעם הראשונה שהתחרות שודרה בישראל בליווי הנחיה.

• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון

הוא היה באמצע הדרך מאולפני כאן במודיעין לביתו שבתל אביב, כשמנכ"ל התאגיד, אלדד קובלנץ, התקשר אליו. "הוא הודה לי, אמר שהיה מאוד יפה, והוסיף: 'בשנה הבאה אני רוצה שתנחה את האירוויזיון'".

ומה ענית?

"צחקתי. זה לא נשמע לי סביר, כי אני לא בדיוק הטייפקאסט של מנחה אירוויזיון. לא בגיל, לא בלוק ולא בווייב. הטייפקאסט, לפחות בעשורים האחרונים, הוא ילד צבעוני ועליז, ואני לא שום דבר מאלה.

קובלנץ גדל גם הוא בגלי צה"ל. "הוא זכר שעשיתי את זה עוד בימיי בתחנה. היינו משדרים את האירוויזיון בשביל הכיף, לפעמים עם אברי, לפעמים עם אחרים. מעירים הערות, קצת צוחקים על כל מה שקורה שם. אבל נתַנו כבוד לתחרות ולא הפרענו במהלך השירים עצמם. ב'העולם הערב' היו לאברי ולי כמה קטעים שבהם צחקנו על התחרות".

אחרי כמה חודשים קיבל טל פנייה רשמית מהתאגיד ומהפקת התחרות. "יש לי נטייה קצת עקומה לחשוב קודם כל על צורכי הפרויקט ולהציב אותם לפני הצרכים שלי, לכן אמרתי שזה נראה לי פחות מתאים. אבל הם די לחצו שאבוא לאודישן, וכולם סביבי, גם המשפחה שלי וגם חברים, אמרו לי שאני משוגע אם אני לא הולך על זה".

עשית אודישן למרות הטלפון ההוא מקובלנץ? 

"ברור, כמו כולם. זה שקובלנץ התקשר, זה מאוד נחמד, אבל שורה של מקבלי החלטות בארץ וב־EBU (איגוד השידור האירופי) היתה צריכה לקבל החלטה מקצועית ונקייה. הבנתי את זה לגמרי".

באמת משוגע מי שלא הולך על זה?

"כשיובל כהן, הבמאי הראשי של התחרות, הכניס אותי בפעם הראשונה לאולם בגני התערוכה, התפאורה כבר עמדה. עליתי על אחד הגשרים שנישאים מעל האולם, בדיוק עשו ניסוי אורות, ואני עמדתי על הגשר והתפעמתי. ממש יצא לי 'וואו' מהפה.

"אני מוצא את עצמי כל הזמן משתאה מההפקה המטורפת הזאת. אני פשוט נהנה להיות חלק מהדבר הגדול הזה, וגם לומד כל הזמן. זו מפלצת בסדר גודל שלא הכרתי. יהיה אפילו מטוס שינחת בשלב מסוים על הסט.

"ה־EBU לא התלהבו ממדונה בהתחלה. זה מציב רף גבוה מאוד לעתיד בפני המדינות שיארחו את התחרות, והם גם לא הבינו מה הקשר של מדונה לאירוויזיון".

• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים

אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך

מה הקשר, באמת?

"יש לה חיבור מיוחד לישראל, וזאת מדונה. מה השאלה בכלל".

היו גם מי שתהו מה הקשר שלך לאירוויזיון.

"בשבילי זה כבוד להיות חלק מהאירוויזיון. אני לא יודע אם את יודעת, אבל לא כולם תמיד מפרגנים. מציגים את התפקיד שלי כמשהו שמסתכם בקריאה מפרומפטר, למרות שאין בכלל פרומפטר. באיגוד השידור האירופי דורשים מאיתנו ללמוד את כל הטקסטים בעל פה, של שני חצאי הגמר והגמר.

עם לוסי איוב, בר רפאלי ואסי עזר. "כולנו נהיה בכל מקום" // צילום: אייל נבו / באדיבות כאן תאגיד השידור 

"הם לא מוכנים בשום אופן שיהיו פרומפטרים באולם, כי האירוע מצטלם מכל זווית אפשרית. מרשים כרטיסיות, שאפשר להציץ בהן, אם אנחנו נתקעים. כשנודע לי, ניסיתי למחות ולהסביר לאחד האחראים של האיגוד שכרטיסיות זה מיושן, אבל הוא אמר לי בקצרה: 'It works', והלך".

אז אתה כבר ממלמל את הטקסטים מתוך שינה?

"לא בדיוק, כי התסריט עדיין לא אושר סופית. זה אולי הדבר היחיד שמדאיג אותי. הפעם האחרונה שלמדתי טקסט בעל פה היתה בכיתה ח'. אני גם לא שחקן בהבימה, ומדובר בטקסט שהוא ברובו באנגלית, שאני לא משתמש בה ביום־יום והיא לא שפת העבודה שלי.

"אני מנהל כרגע מלחמה מנומסת בקלישאות אירוויזיוניות כמו 'This is the power of music'. אנחנו מנסים למתן קצת את הכיוון הזה, אבל אי אפשר להימלט ממנו לגמרי, כי יש ציפייה בדיוק לדברים האלה. 'good evening Europe', 'good morning Australia' הם חלק מהתרבות של האירוויזיון".

אתה המנחה דובר הצרפתית, לא? 

"הצרפתית תהיה מינורית מאוד, בשביל הסמליות. את המעט שיהיה, אני אעשה".

לא קשה לך להיות בפוזיציה שבה אין לך השפעה על התכנים?

"פה ושם יובל שאל אותי לדעתי, אבל אין בה באמת צורך. אני בורג קטן בתוך מנגנון ענק שבו כולם עושים עבודה מצוינת, אז אני בעיקר משתדל לא להפריע".

אמרת לא מזמן שאין הבדל בעיניך בין 2 מיליון צופים לבין 200 מיליון צופים. אתה בטוח?

"כן. ההבדל הוא בחשיבות שמייחסים לזה מסביב. פתאום תופרים לך חליפות. לא כביטוי, כפי שהיה מוכר לי עד היום, אלא באופן ממשי. היום היו לנו מדידות במשך שלוש שעות, בבית של אסי עזר".

ואתה צפוי להחליף תלבושות?

"לא צריך להיסחף, תופרים לי חליפה אחת לכל אירוע. בר ולוסי יחליפו תלבושות. ואולי גם אסי".

יש ביניכם חלוקת תפקידים ברורה? 

"כולנו בכל מקום. אנחנו מתחילים ביחד, מתפצלים, משנים מיקומים, וחוזרים להיות ביחד בהכרזה על הזוכה. קורים המון דברים. הצוות שלנו גדול מסך חלקיו, ומשתמשים בכל אחד מאיתנו בהתאם למה שנכון. למשל, נטע ברזילי תבצע שיר חדש, ובחלק מסוים ממנו, בר ואסי ישתתפו. זה משהו שפחות נוח לי לעשות".

היתה לך השפעה מי ינחה לצידך?

"התייעצו איתי. אני שמח מאוד ברביעייה שנוצרה. לוסי איוב מהממת, לא פחות. היא פה כדי להישאר, ובגדול. לפני שלוש שנים נתקלתי בכמה דברים שעשתה בפואטרי סלאם, וכל כך אהבתי את מה שראיתי, שחיפשתי אותה ושלחתי לה הודעה בפייסבוק.

"את בר אני לא מכיר אישית, מעבר לכמה ביקורים שלה ב'מועדון לילה'. ביקשו ממני לעשות איתה אודישן, ומייד כשהוא נגמר, אמרתי שהיא מצוינת. לא היתה בכלל שאלה.

"מנהלי התאגיד החליטו שכל עוד לא הוגש נגדה כתב אישום, אין סיבה שהיא לא תנחה את התחרות. היא בתקופה לא פשוטה מהבחינה הזאת, ואני מקווה בשבילה שהדברים יסתדרו. מבחינה מקצועית, לא היה שום ספק שהיא האישה לתפקיד".

היה ספק בעניין טיב היחסים שלה עם אסי עזר. 

"זה בדיוק מה שאמרו לי, 'מה יהיה איתה ועם אסי?'. ואני אמרתי, 'הם יפתרו את זה'. שניהם רצו מאוד את התפקיד, וזאת היתה סיבה מספיק טובה לשבת ולדבר. הכל טוב עכשיו".

• אסי עזר זעם, ארז טל גנז

היחסים בינך לבין אסי נותרו טובים אחרי שהוא עזב את הנחיית "האח הגדול"?

"היחסים בינינו נותרו טובים, ועכשיו הם מאוד טובים. מאוד רציתי שאסי ינחה את האירוויזיון. היה חשוב לי שאסי ינחה את האירוויזיון. בעיניי, אסי והאירוויזיון הם כמו כפפה ליד. מכל הבחינות, הוא האיש, חד־משמעית". 

הוא העיד על עצמו שחונך להיות דיווה. יכול להיות שעלה לו לראש יותר מדי בתקופה שעבדתם יחד?

"אתה לא יכול להיות בתחום הזה, עם כל החשיפה והפרסום שכרוכים בו, בלי שבשלב כלשהו יעלה לך לראש. בלי שתהיה בטוח שהעולם סובב סביבך, לפחות מדי פעם. זה קרה גם לי לפני הרבה שנים, זה קרה לאסי, וזה קרה לכולם. מה שחשוב הוא להתעשת כמה שיותר מהר ולחזור למציאות. אנחנו באמת לא כאלה חשובים. 

"במהלך שמונה עונות של 'האח הגדול' היו רגעים שבהם אסי היה מאוד אינטנסיבי וקצת חרפן אותי, אני מודה. אבל הוא מאוד התבגר, ומעל לכל, הוא מוכשר. יש בינינו דינמיקה משומנת ומדויקת, שנשמרה. העבודה בינינו זורמת מצוין, בלי מאמץ.

"בסופו של דבר, אין לנו כמעט קטעים יחד. אנחנו פותחים יחד, ואת ההצבעות נעשה יחד, אבל מה שחשוב הוא שאסי חלק מזה. יש בו דברים שאין בי, ולהפך".

כמו מה?

"אני אשמע ארכאי עכשיו, אבל כנראה כזה אני. יש באסי שובבות פרובוקטיבית כזאת, גם גייאית".

זה פן חשוב באירוויזיון. 

"כן, אבל זה רק פן אחד. מהבחינה הזאת, אסי עושה כבר שנים שירות מאוד גדול וחשוב לקהילה".

ומה יש בך?

"מה זאת אומרת? אני המבוגר האחראי, לא מספיק? כבר הרבה מאוד שנים, אגב".

•  •  •

את דרכו בתקשורת הישראלית החל טל כשהיה תלמיד תיכון ושידר בתחנת הרדיו "קול השלום". ב־1979 התקבל לשרת כקריין בגלי צה"ל. שם, בין היתר, יצר, ערך והגיש את תוכנית ההומור "מה יש" עם אברי גלעד, שימש ראש מחלקת קריינים והקים עם מפקד גל"צ, משה שלונסקי, את תחנת גלגלצ, שהחלה לשדר ב־1993.

בטלוויזיה החל להופיע בתחילת שנות ה־90 בערוץ 1 ובטלוויזיה החינוכית. בשנותיו של ערוץ 2 הניסיוני כתב והגיש את תוכנית הסאטירה "העולם הערב" עם אברי גלעד ועינב גלילי.

הוא ממקימי תחנת רדיו תל אביב, שבה שידר עד לאחרונה, ו"קשת", שתחת קורתה הגיש, ערך, הפיק ויצר שורה ארוכה של תוכניות, ובהן "גלגל המזל", "רק בישראל", "הכספת", "האח הגדול" ו"מועדון לילה".

אם היית מספר לארז של שנת 1992 שארז של היום ינחה את האירוויזיון, איך הוא היה מגיב?

"הוא בטח היה צוחק על ארז של היום. זה לא היה נראה לו הגיוני כל כך".

וזה שבגיל 57 אתה עדיין בפריים טיים, בגלגול נוסף של ערוץ 2?

"אל תגידי את הגיל הזה שוב, בשום אופן. אני לא רואה שום דבר טוב בזה".

זה לא דבר טוב להצליח להישאר בפריים טיים עשרות שנים?

"מה כל כך טוב בעינייך? ולמה את מתעקשת עם ספירת השנים? אין בזה שום יתרון.

"זה באמת מוזר ולא טבעי, ובטח יש אנשים שמסתכלים ואומרים, די, זה לא צריך להימשך יותר. זה לא נושא שמשמח אותי בשום צורה. להפך".

מה שמלחיץ זה הגיל, או השמירה על המקום שלך בצמרת?

"אם הייתי פוליטיקאי, המצב היה אחר. אבל כשאתה עובד בטלוויזיה, ובפרט בתחום הבידור בטלוויזיה, אין שום יתרון להיות בגיל הזה שאמרת, ולא ננקוב בו שוב". 

זה מה שהביא אותך בחודש שעבר לאירוע פתיחה של מרכז לרפואה אסתטית?

"המרכז הוא של בן הזוג של יובל כהן, שעשה אירוע גדול, ואני הגעתי. למרות שלא הזרקתי בוטוקס. כל מה שאת רואה הן הבעות אותנטיות. אבל אם בשלב כלשהו אצטרך הזרקות, כדי להמשיך לקיים את הדבר הזה, יכול להיות שאשקול את זה. אני גם מתאפר בטלוויזיה, כי זה מה שהמסך דורש".

לא מזמן העלית לפייסבוק שיר שכתב לאונרד כהן בסוף ימיו, שבו הוא טוען שהוא גדול יותר מקניה ווסט ומג'יי זי ולועג לכל הצעירים האלה.

"זה שיר גאוני. קניה ווסט קורא לעצמו פיקאסו, ולאונרד כהן בא ואומר, 'אני פיקאסו, אני האריסון, אני הכל'. בקריאה ראשונה הוא לכאורה משתחצן. אבל בעצם הוא אומר, זה הדיבור עכשיו? סבבה, גם אני יכול.

"בדרך כלל, כשאנשים מהדור של פעם, שכהן נמנה עימם, מנסים לדבר בשפה צעירה ועכשווית, זה יוצא פתטי. כמו הדוד המביך שיושב בארוחת ערב ומנסה להיות אחד מהחבר'ה. לאונרד כהן הצליח בשיר הזה, בקלות רבה, להיות בדיוק כמו מובילי התרבות הצעירים".

ואתה מצליח?

"אני מנסה לתמרן בין מה שאני באמת, שעל זה לא אוותר, לבין מה שצריך לעשות כדי להמשיך להיות פעיל, רלוונטי וקיים. אני לא אתחיל להעלות לאינסטגרם שבעה פוסטים ביום ולתחזק אותו. אומרים לי, 'מה קורה לך? תדחף, עכשיו האירוויזיון, אתה יכול להעלות עוקבים בטירוף'. אני לא עושה את זה, כי זה לא אני. 

"אני מעודכן מאוד, אני מתחבר מאוד, אני עוקב ואני בעניינים. אבל לא אשתעבד למה שהוא לא אני". 

•  •  •

טל מתגורר במרכז תל אביב, עם אשתו גילי ושתי בנותיהם, יעלי (14) ושילה (9). לפני שנתיים וחצי הלך לעולמו בשיבה טובה שוקי, הכלבלב חובב מיץ התפוזים שכיכב ב"רק ישראל". מאז לא אימצו כלב חדש. "הבנות רוצות, אבל ברור שאני אהיה זה שאוציא אותו, ולכן העניין מתעכב".

בניין המגורים שלו הוא הבניין שבו גדל כנער, והוריו, אהרון ועדנה, עדיין גרים שם, קומה מתחתיו. "גילי ואני אמרנו שנגור כאן לתקופת ניסיון, ונשארנו. אני לא נפגש עם הוריי בכל יום, אבל הם מעורבים, קוראים הכל וצופים בהכל. את הראיון הזה אמא שלי לא רק תקרא, אלא גם תגזור ותתייק בקלסר מיוחד".

כילד הוא התגורר עם משפחתו בפריז ובמילאנו, בשל עבודתו של אביו, "שהשתיקה יפה לה". 

"ממילאנו יש לי את הזיכרון הראשון של האירוויזיון. זאת היתה תקופה בלתי נתפסת, במונחים של היום. לא היה כמעט קשר עם הארץ. היינו מקבלים עיתונים מישראל באיחור של שבוע, ופעם בחצי שנה מנהלים שיחות טלפון קצרות ויקרות, שלא שמעו בהן כלום.

"כל היום אתה יושב בבית, כי יש בלאגנים ברחובות, פשיסטים, קומוניסטים, איומים על מטרות ישראליות, אז 'שהילד לא יסתובב בחוץ'.

"מצאתי חוברת הדרכה לבניית אנטנות, מסוג 'הטכנאי הצעיר', והתקנתי אנטנה על הגג שלנו. במלחמת יום כיפור היינו הבית היחיד במילאנו ששמעו בו רשת ב'. כולם ידעו שאצל משפחת טל אפשר להתעדכן באופן שוטף במצב המדינה.

"באפריל 73' ישראל השתתפה לראשונה באירוויזיון. ישבתי בבית במילאנו וראיתי את אילנית על הבמה, שרה את 'אי שם' ומגיעה למקום הרביעי. זה היה כל כך מרגש בשבילי, כילד, שמנותק מכל מה שקורה בישראל. מאז אני עוקב אחרי התחרות".

כשהתקנת אנטנות על הגג, ההורים שלך הבינו מה עומד להיות הכיוון שלך בחיים?

"הם לא חשבו שהכיוון יהיה תקשורת. כשקיבלו אותי לגלי צה"ל, הופתעתי בעצמי. באותה תקופה זה היה הכי מבוקש, והיה מאוד קשה להתקבל לשם. כמו שהיום כולם רוצים את 8200. היה ברור לי שאין שום סיכוי שאתקבל.

"ניגשתי לבחינות, ואיכשהו קיבלו אותי. לדעתי בטעות. עד שלב מאוחר יחסית, כשכבר עשיתי את 'רק בישראל' ו'הכספת', ההורים שלי שאלו אותי, 'אבל מה עם מקצוע?' הם מאוד קיוו שאהיה עורך דין.

"אפילו נרשמתי בשבילם ללימודי משפטים באוניברסיטת תל אביב. התקבלתי, בתקופה שהיה מאוד קשה להתקבל. אמרתי להם, 'זהו, התקבלתי, אני לא צריך גם ללמוד'. 

"יכולתי להיות עורך דין מאוד טוב, אבל מאוד מתוסכל ואומלל. הייתי מת משעמום, כי אני צריך את היצירה, את האקשן. האירוויזיון הוא פרויקט שמעולם לא עשיתי דומה לו, וזה כבר מצוין בשבילי".

בהנחיית "2025" עם קורין גדעון. "כל כך הרבה יותר קל לקנות פורמט מחו"ל"  // צילום: טל גבעוני

והוא הגיע בדיוק בזמן, אחרי ש"2025", שיצרת עם יורם זק וגם הנחית, מאוד לא הצליחה.

"האירוויזיון הגיע בדיוק בזמן, זה נכון. כשהחלטתי להנחות אותו, לא ידעתי שהוא יגיע בזמן.

"הציפייה שלנו מ'2025' היתה לתוצאות אחרות לגמרי. למרות הכל, ברוב השידורים שלה היא הובילה ברייטינג מול כל מה ששודר מולה.

"עכשיו אנחנו מתחילים תהליך של למידה, ניתוח ומסקנות. נחשוב איך מתקנים את זה. כבר עכשיו ברור לנו שזה היה מורכב מדי, בעיקר בהתחלה.

"אחד היתרונות הגדולים של קשת הוא התעוזה שלה, לצאת להרפתקה כזאת, לייצר טלוויזיה חדשה, ולדעת להתמודד כשלא הכל עובד כמו שתכננת. כל כך הרבה יותר קל לקנות פורמט מחו"ל, לשכפל אותו ולשדר גרסה ישראלית. את זה כבר מזמן יודעים לעשות פה היטב. 'הישרדות', 'האח הגדול', 'המירוץ למיליון', 'מאסטר שף', 'נינג'ה ישראל'. אתה קונה פורמט שהוכיח את עצמו בחו"ל, ואז הסיכוי שלך ליפול הוא הרבה יותר קטן.

"אם נריץ עכשיו את הזמן קדימה, לשנת 2020, אני חושב ש־2025 עוד תהיה תוכנית שתעבוד מאוד יפה. מה בדיוק יקרה שם? על זה מדברים עכשיו. אנחנו נמשיך, חד־משמעית.

"בעיניי, זאת אחת הסיבות שקשת מצליחה לאורך השנים. כי היא מעיזה, מתעקשת, וגם יודעת ללמוד ולשפר את עצמה. ניפגש בעוד שנה ביבנה".

ואולי מה שקרה ל"2025" מלמד שהישראלים קצו כבר בז'אנר?

"אני לא מאמין בדיבור על ריאליטי כז'אנר. אני מאמין בתוכנית טובה או לא טובה. מעניינת או לא מעניינת. ההתייפייפות על הריאליטי שמרעיל את נשמות הצופים מגוחכת בעיניי. 

"ריאליטי הוא מושג חמקמק מאוד. מנעד שנע מתחרויות השירה למיניהן ועד 'האח הגדול'. מה שמאפיין אותן אלו אנשים שעד אתמול אף אחד לא הכיר אותם, והיום הופכים לגיבורים. זה קרה בעבר גם בשעשועונים, אבל פה אתה לוקח אנשים ועובר איתם תהליך, והשאלה היא אם התהליך מעניין.

"לא סתם כל זה צמח והתבסס בעשור וחצי האחרונים. זאת התקופה, זה עידן שבו כולם מתעדים, מצלמים ומחצינים את עצמם לדעת. מעלים סטורי חדש בכל חצי שעה. כך שזה ימשיך ויישאר".

גם ריאליטי השירה?

"בוודאי. זה בעצם קיים כבר המון זמן, עוד מימי פסטיבל הזמר, כשיהודית רביץ עלתה לבמה. היא אמנם שרה לאה גולדברג, אבל זה אותו דבר. שכללו את זה מאז, מכניסים מתח, מפיקים אחרת, מספרים סיפור, והכל מקבל רבדים חדשים, שמתחברים נכון לקהל, לתקופה".

יואב צפיר אמר בראיון למוסף הזה ש"הכוכב הבא" חזקה קודם כל בזכות זה שבנקודת הסיום מגיעים לאירוויזיון.

"נכון, אבל גם מסיבות אחרות. 'הכוכב הבא' היא תוכנית שעשויה היטב. התוכנית הזאת עברה המון טלטלות ושינויים. היא התחילה כתוכנית בשידור חי, כשהקהל בבית מקבל החלטות, וההתחלה לא היתה קלה".

אסי עזב את "האח הגדול" והתמקד בהנחיה של "הכוכב הבא". בדיעבד, היית מתחלף איתו?

"אני חושב שיש ל'הכוכב הבא' מנחים מצוינים, ואין שום סיבה להחליף אותם".

את הנחיית "אביב או אייל" אתה מעדיף לשכוח?

"'אביב או אייל' היתה תוכנית השירה הראשונה שהנחיתי, והתבקשתי לעשות את זה בערך חודש לפני שהיא עלתה".

לא יצאת מרוצה. 

"היו שם דברים שלא עבדו. זה לא תחום שאני רואה בו עתיד בשבילי, ומראש גם לא ראיתי שם עתיד. אני לא חושב שתהיה עוד עונה של 'אביב או אייל', ואם כן, היא תהיה בלעדיי".

האיחוד בין רשת לערוץ עשר הביא את התחרות שלכם איתם לשיא חדש.

"אחרי שהלכנו במדבר 200 שנה, הגענו סוף סוף למצב נורמלי. מצב של שני ערוצים, במקום ערוץ אחד שמחולק בין שלוש חברות ושתי חברות וחברת חדשות מפוצלת וחינוכית ורשות שנייה. כל כך הרבה אנומליות מוזרות, שנבעו מתוך ניסיון לשמור על שליטה.

"עכשיו יש ערוץ 12, עם חברת חדשות משלו, וערוץ 13, עם חברת חדשות משלו. כל כך פשוט. איך לא חשבו על זה קודם? בסופו של דבר, כוחות השוק חזקים יותר מהכל. זה המצב הנכון והבריא יותר. אלה תנאי עבודה הגיוניים, ולפחות נותנים לעסק לעבוד.

"העניין הוא שבזמן שכולם ניסו שלא יהיה יותר מדי כוח במקום אחד, שוק הטלוויזיה השתנה. היום יש יוטיוב ונטפליקס ופייסבוק, והרבה פרסום שעובר לאינטרנט. בינתיים, באופן אובייקטיבי, קשה יותר לטלוויזיה. אבל לפחות התחרות מתקיימת בין שני גופים לא מעוותים". 

ואיך אתה מסכם אותה עד כה?

"התחרות לא נמדדת במשדר אחד או בתוכנית אחת. ברור שמייד אחרי הפיצול קשת הפכה להיות ערוץ 2 החדש. זה ברור. זו אמירה אובייקטיבית. 

"יש כמה מהלכים שהובילו לזה. לא מדובר בנס או במקרה, אלא בהרבה מאוד עבודה, מחשבה ותכנון, קודם כל של אבי ניר וצוות שלם שהוביל ועבד לקראת הדבר הזה. למד, בדק, תכנן.

"בזמן אמת לא הבינו למה צריך לשלם כל כך הרבה כסף על המספר 12 ולמה להתעקש על חברת החדשות, ועוד הרבה מאוד דברים שהוכיחו את עצמם. ערוץ 12 הוא למעשה ערוץ 22, אחרי הרבה מאוד דם, יזע ודמעות".

מה הדבר הבא שלך אחרי האירוויזיון?

"חופש, שבו אחרי חמישה ימים אני אתחיל להרגיש רע עם עצמי, שאני מתבטל. אני יכול להרשות לעצמי להיות בחופש רק אם עשיתי משהו שמצדיק את המנוחה, ובכל מקרה, אני מתחיל מהר מאוד להרגיש לא נוח. אחרי האירוויזיון אני ארגיש ראוי לחופשה, וביולי אנחנו מתחילים לעבוד על 'מועדון לילה', שתעלה בתקופת החגים".

באותו הרכב משתתפים?

"הגרעין הקשה כנראה ימשיך. מהעונה האחרונה הייתי מאוד מרוצה, כולל מדברים חדשים שניסינו, כמו הפינות של טל פרידמן, שהוא איש שמאוד מצחיק אותי. 

"המפתח של התוכנית הזאת הוא הכיף, אחרת אין סיבה לעשות אותה, והכיף אמור לעבור אל הצופים. זאת תוכנית שאנחנו עובדים עליה קשה מאוד, למרות שלא רואים את זה. לא היינו באוויר שנתיים, וצריך לרענן ולהמציא מחדש".

מה זה אומר?

"זה אומר, בין השאר, שאני חוזר לבקר במועדוני סטנד־אפ. פעם הסטנד־אפ היה של מרתפים אפלים. הוא עדיין כזה בשפה, אבל הכל מואר יותר וקורץ להמון. הכל עולה ליוטיוב. זה דור חדש של סטנדאפיסטים, שבקצה האופק שלהם רואים את 'ארץ נהדרת'".

•  •  •

בגלל העבודה על האירוויזיון, הוא לא הצטרף אל אשתו והבנות לחופשת סקי לפני שבועיים.

"בשנה שעברה טסנו בפעם הראשונה לחופשת סקי. הבנות תפסו תוך שנייה את העניין, ועכשיו בכלל שכללו את היכולות שלהן. אני הייתי די עלוב בנסיעה הקודמת, והן הבינו שסקי אני כנראה לא אעשה איתן, כמו שלא אשחק כדורגל עם הבן שלי. קודם כל כי אין לי בן. וגם אם היה לי, לא הייתי משחק איתו כדורגל.

"כילד, תמיד היו שמים אותי בשער. היה צריך לשתף אותי, לא נעים. ידעו שלהבקיע לא אבקיע, והגיעו להחלטה שאני אעמוד בשער, והשאר ינסו למנוע מהכדור להיכנס. אני מרכיב משקפיים מכיתה ב', והם הבינו שאני לא רואה טוב. אין לי עומק, אני רואה את החיים בדו־ממד. המוח אמור לסכם את המידע משתי העיניים, וכך מתקבל תלת־ממד. אצלי המוח מסתפק במידע מעין אחת, בדרך כלל ימין".

רצית בן?

"בהתחלה מאוד רציתי בן, כי גדלתי במשפחה של שלושה אחים. זה מה שאני מכיר. אחרי שיעלי נולדה, התאהבתי מהר מאוד בקונספט, ורציתי עוד בת. בנות הרבה יותר רגועות, לפחות עד גיל ההתבגרות".

אתה עוזר להן בשיעורי בית? מלווה טיולים? מתייצב לאסיפות הורים?

"נדיר שהן מבקשות עזרה בשיעורי בית. לעיתים רחוקות באנגלית. אני לא מלווה לטיולים שנתיים, אבל לאסיפות הורים כמעט תמיד אני זה שמגיע".

וזה הופך להיות מלאכותי ומלחיץ, כי אתה מפורסם?

"בכלל לא. ובצדק, זה באמת לא כזה עניין. אנחנו בתל אביב, כמעט תמיד יהיה מישהו מפורסם בשכבה".

אתה מבלה עם הבנות? 

"אני מנסה שיהיה לי כמה שיותר זמן איתן. הגדולה לא מביעה בי עניין רב, הקטנה עדיין כן. לפני כמה ימים תפסתי אותה עושה דבר מאוד משונה: יושבת וקוראת ספר. מה שהיה הכי משונה זה שאחרי שעתיים עברתי ליד החדר שלה והיא עדיין קראה ספר.

"זה הזכיר לי את עצמי. בגיל שלה הייתי קורא ספר או שניים בכל יום. לפעמים הייתי הולך לספרייה, קורא שם ספר שלם, ואז לוקח הביתה אחד נוסף, כדי לקרוא ולחזור למחרת.

"הפסקתי לקרוא ספרים בכיתה י"א, כשהמורה אמרה לנו: 'ליום שני הבא כולם קוראים את 'אהובת הקצין הצרפתי'. ספר לא מעניין בשום צורה, ומאז נכנסתי לשיתוק ולחוסר רצון לקרוא את מה שמכתיבים לי.

"הייתי במגמה ספרותית מוגברת וקיבלתי 100 בבגרות, בלי לקרוא אף ספר. בצבא חזרתי לקרוא, לא ברמה של ספר ביום, וקראתי בעיקר ביוגרפיות. יו, אני יוצא כל כך חנון, אלוהים".

היום אתה קורא? 

"אני לא מסוגל לקרוא ספרים, אלא אם כן אני בחופש. זו ממש בעיה, אני נרדם תוך שנייה. סף הגירוי שלי מקשה על יכולת הריכוז בדקויות, שספר מצריך".

אז מה כולל הפנאי שלך?

"יש לי פטיש קל למוזיקה קלאסית. עכשיו אצא החנון המושלם, אני יודע. פעם אפילו הייתי יושב כמו דביל בקונצרטים של פסטיבל הנבל, ולכבוד אחד מימי ההולדת שלי הביאו נבלאית שתנגן.

"זו הדרך שלי להרגיע קצת את האינטנסיביות בחיים. אני מקשיב לתחנת רדיו שוויצרית. רדיו שוויצריה קלאסיקה. אני מקשיב לתחנה הזאת באוטו, בין לבין הם מדברים באיטלקית, ונורא נעים לי. זה מנותק לגמרי מכל ההוויה שלי.

"אני משתדל שהחלונות יהיו סגורים, כדי שלא ישמעו אותי. כי זה לא עולה בקנה אחד עם כלום, בעצם. לא מקדם אותי בשום צורה לשום מקום. לא מתחבר לקצב של היום ולרצף המשימות שצריך לעשות כדי להיות רלוונטי היום. רק מרגיע".

אתה חי חיים מתוחים?

"תלוי בתקופות. לא רואים עלי, אבל כרגע אני יושב מולך מאוד מתוח".

"צחקתי, כי אני לא הטייפקאסט של מנחה אירוויזיון. לא בגיל, לא בלוק ולא בווייב". טל באולם התחרות // צילום: רונן אקרמן

לפני הבחירות חרגת לגמרי ממנהגך והתבטאת פוליטית. פרסמת פוסט בפייסבוק, שבו קטלת את פייגלין ואת מי ששוקלים להצביע לו.

"הסיפור של פייגלין הטריד אותי כתופעה. לרגע נראה היה שהאדם עומד לקבל שישה או שבעה מנדטים, ולכן חרגתי ממנהגי. אתה מרגיש שיש פה דור שלא מעמיק, חי בהפרעת קשב אחת גדולה, וכל זה לא מצדיק לבחור באדם רק בגלל הפאקינג קנאביס הזה, בלי להתעכב אף לא לרגע על כל היתר.

"אז ישבתי וקראתי חלקים גדולים מהמצע שלו כדי לפרסם אותם, ושחבריי, ששוקלים להצביע לו, ייקחו לתשומת ליבם לא מעט נקודות חשובות. התופעה היא הרבה יותר גדולה מפייגלין. די, אין אמת יותר; מישהו כתב משהו, מישהו מצטט אותו, וזאת האמת. השטחה כללית".

אתה הצבעת לכחול לבן?

"כן. יומיים אחרי הבחירות ישבנו כמה חברים, היו המון קיטורים, ואז אמרתי להם, יאללה, היו בחירות ואלה התוצאות. זה מה שאנשים בחרו, בשביל מה להתווכח עם זה ולהיות מתוסכלים?

"אני נאלץ לחזור רגע שוב לשנות ה־70. בליל המהפך של 1977 צפיתי בטלוויזיה, הייתי בן 16. באולפן ישב יצחק בן־אהרן, מוותיקי מפא"י, סמל האליטה הישנה והמבוססת, וכשהוא התבקש להביע את דעתו על תוצאות הבחירות, הוא אמר: 'אם זו הכרעתו של העם, אינני מקבל אותה'. אני זוכר שאמרתי לעצמי, איזו התנשאות, איזה ניתוק".

מעולם לא חשבת שהקהל טועה, או שחלקת על הטעם שלו? 

"הקהל לא טועה אף פעם. אין דבר כזה בטלוויזיה. אני לא מחנך את הקהל, ואף פעם לא אתווכח עם הבחירות שלו".

lanskinam@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו