רטיבות עקב ליקויי בניה: מה צריך לעשות?

בשיתוף ברק רום

מאת: מיכאל מלכה משרד עורכי דין

קבלן שבנה ומכר את הנכס אחראי לתקן את נזקי רטיבות שנתגלו בדירה לאחר מסירתה. אם נמצאו ליקויים בדירה חדשה יש לפנות אל הקבלן, בדרישה לתקן אותם, כאשר אחריות הקבלן מתחלקת לשתי תקופות: תקופת הבדק ותקופת האחריות.

תקופת הבדק מתחילה עם מסירת החזקה ונמשכת בין שנה לשבע שנים, על פי מהות הליקוי ומועד רכישת הדירה. במסגרת תקופת הבדק חובה על הקבלן לתקן את הליקוי, אלא אם הוכח שהליקוי נגרם באשמת הקונה.

תקופת הבדק במקרה של חדירת רטיבות בגג ובקירות בדירות שנרכשו לפני אפריל 2011 או שבנייתן הסתיימה לפני מועד זה, היא שלוש שנים. תקופת הבדק לדירות שנרכשו לאחר אפריל 2011, במקרים של כשל, כולל: נזילות במערכות צנרת, לרבות מים, מערכת הסקה ומרזבים, דלוחין וביוב, היא ארבע שנים.

בתום תקופת הבדק מתחילה תקופת האחריות והיא נמשכת שלוש שנים. במהלך תקופה זו, חלה חובת ההוכחה על הקונה, ועליו להוכיח שהליקוי נובע מתכנון, עבודה או חומרים. בתום שתי התקופות חלה אחריות הקבלן רק במקרים של אי יציבות בבניין או בבטיחותו, שמקורה בשלד הבניין או ביסודות - שאיננה מוגבלת בזמן.

לפנייה ישירה אל מיכאל מלכה משרד עורכי דין לחץ/י כאן

הגשת תלונה לרשם הקבלניםופנייה לבית משפט

במקרים של אי תיקון ליקויים בתקופות הבדק והאחריות, או במקרה שהקבלן לא טיפל בפנייה לשביעות רצונו של הקונה, ניתן להגיש נגדו תלונה לרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון. רשם הקבלנים מטפל בתלונות על קבלנים, הרשומים בפנקס הקבלנים, אולם הטיפול בתלונה נעשה במישור המשמעתי ואינו מהווה הליך של בוררות ואף לא נועד להביא לפתרון סכסוכים בין הקבלן לבעל הדירה.

בעל דירה המעוניין לכפות על קבלן תיקון של ליקוי או לקבל ממנו פיצוי כספי, רשאי לעשות זאת באמצעות הגשת תביעה לבית משפט, באמצעות עו”ד העוסק בתחום ליקוי בניה. אם ניתנה לקבלן הזדמנות לתקן את הליקוי, אך הוא ביצע אותו באופן חלקי, או תוך סחבת בלתי סבירה או לא פתר את הבעיה, אין מקום לכפות על הקונה לתת לקבלן הזדמנויות חוזרות לבצע תיקונים שכבר ניתנה לו ההזדמנות לבצע אותם. במצב זה, בתי המשפט נוטים לקבל יותר ויותר את עמדת הרוכשים, תוך הטלת אחריות גדולה יותר על הקבלן.

רטיבות שמקורה בדירת השכן

במקרה של רטיבות בבית משותף, אשר מקורה של הנזילה לא בצנרת של הדירה עצמה, אלא בדירת השכנים, עקב בעיות בצנרת, שיפוצים וכדומה, האחריות לביצוע התיקונים מוטלת על השכן, ואף אם נגרמו לדירה נזקים בעקבות הנזילה, השכן נדרש לשלם עבור הנזקים.

המפקח על בתים משותפים הוא גוף משפטי שמטרתו לפתור סכסוכי שכנים. בסמכותו להוציא צו עשה לתיקון נזילה, לפתור סכסוכים כספיים, לפסוק פיצויים ועוד, בכפוף להגשת חוות דעת משפטית של מומחים מקצועיים.

המפקח רשאי להוציא צו עשה המורה לשכן לטפל בנזילה. במקרים חמורים, המפקח רשאי לסגור את המים בדירת השכן ואף להורות על פריצה לדירתו כדי לטפל בנזילה. על החלטת המפקח ניתן לערער בבית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא הבית המשותף.

אם לא ניתן לפתור את הבעיה באמצעות המפקח על בתים משותפים, ניתן לפנות אל בית המשפט ולהגיש תביעה לתשלום פיצויים כספיים עקב נזקים שנגרמו בעקבות נזילות בדירת השכן. בית המשפט יכול להורות לשכן לטפל בנזילה ולשאת בהוצאות התיקון, אם הוא יסרב לעשות כן, ניתן לקבל פיצויים מוגדלים עבור הטיפול בנזילה באופן עצמאי.

הכתבה מאתמיכאל מלכה משרד עורכי דיןבאדיבותאתר עורכי הדין LawGuide.

בשיתוף ברק רום