סגירת מעגל: קרובי הנרצחת בשואה קיימו אזכרה ראשונה ליד מקום קברה

אחרי שנים רבות שמקום קבורתה של לאה ליברמנש ז"ל לא נודע, נמצאו עצמותיה בקבר אחים • אתמול קיימו מצעד לזכרה: "הגשמת משאלתה"

המצעד לזכר ליברמנש ז"ל, אתמול // צילום: יוסי זליגרדן לביא

עשרות שנים אחרי תום מלחמת העולם השנייה, נמצאו עצמותיה של לאה ליברמנש ז"ל בקבר אחים. אתמול קיימה לה משפחתה אזכרה ראשונה בסמוך למקום קבורתה. 

לאה ליברמנש נולדה בעיירה פיליצה שבפולין, שנחשבה בימי בחרותה לבעלת פעילות ציונית ענפה, ובכלל זה בית ספר עברי. אלא שכבר בתום מלחמת העולם השנייה הושמדה לחלוטין קהילת יהודי העיירה. 

בסתיו 1942, בהיותה בת 82 ורגע לפני חיסול היהודים במקום, החליטה לעשות מעשה. במהלך הסתיו חוסלו יהודי פיליצה, וסבתא לאה, שידעה מה צפוי לקרות, רצתה לבחור דרך אחרת לסיים בה את חייה, ובתקווה לזיכרון עולם. היא לא רצתה להירצח ביער ולהישכח, ולכן ב־15 בספטמבר 1942 החליטה לעשות מעשה.

"כאשר כל היהודים רוכזו והחלו לצעוד לעבר היער, סבתא לאה יצאה מהשורה וסירבה לחזור אליה. כאשר פנו אליה בקריאה, היא אמרה 'אני הולכת לקראת ריבונו של עולם'", מספר נינה, אייל ליברמנש, ל"ישראל היום". "במחשבתה ידעה כי לאחר המעשה הזה היא תירצח בכיכר העיר ותושבי העיירה ידאגו לקבורתה. משאלתה האחרונה היתה שתזכה למקום קבורה שבו ניתן להניח אבן, אבל מסיפורי הניצולים הובהר כי אין מקום להניח בו אבן ואין מי שישים את האבן. כאן גמלה בליבי ההחלטה להגשים את משאלתה האחרונה - אמצא את מקום קבורתה ואדאג שאבן תונח שם לזכרה".

המסע לאיתור קבר האחים - קבר שאליו הושלכו 20 יהודים - החל. "טסתי לפיליצה למצוא את קבר האחים, והפור נפל באוגוסט 2014 כשהעירייה החליטה לרכוש את הקרקע מבעלת הקרקע שלא הצליחה למוכרה, כי כל תושבי העיירה ידעו כי קבורים שם יהודים, ואף להקים בה גלעד לזכר היהודים", מספר אייל. "את מיקומו המדויק של קבר האחים איתרתי בסיוע מומחה לתחום זה, באמצעות מכשיר GRP שאישר את מיקומו המדויק של קבר האחים, וזה בוצע בליווי תושבת העיירה שסיפרה לנו את עדות אמה על מה שקרה במקום ארור זה".

מצעד חיים זה אורגן במשך כשנה שלמה - פרויקט שכלל כמה נסיעות לפולין, בסיוע מתנדבים רבים מכל רחבי פולין ומישראל. אתמול, באזכרתה, התקיים גם מעין שחזור של מצעד החיים, במסע מכיכר העיר ועד מקום קבר האחים, בנוכחות ראש העיר לצד תושבי העיר, רב מקומי מוורשה, הכומר של העיירה ותלמידי תיכון מערי הסביבה - מאות אנשים נרגשים מהמעמד.

לאחר האזכרה לסבתא־רבתא שלו, היה אייל נרגש במיוחד. "המעגל נסגר. ההנצחה חשובה וחייבת להתקיים לזיכרון עולם. אני דוגל באמונה כי חובה עלינו לזכור ולהזכיר את עברנו, כי בלי זיכרון העבר לא יהיה לנו עתיד. מקום הקבורה נמצא ואבן הונחה. עשינו את זה בסמוך ליום השואה. אין מאושר ממני על כך".

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר