כבר בימים הראשונים של המו"מ הקואליציוני שנפתח ערב חג הפסח, ניכר שנושאים רבים נמצאים על סדר יומה של הממשלה החדשה: עניינים רבי משקל ורמי חשיבות כמו דמותו של שר הביטחון ומדיניותו, שר האוצר ותוכניותיו, שרי המשפטים והחינוך, וכן אתגרים צפויים בדרך כעסקת המאה של טראמפ, העברת חוק גיוס, הסדרת יחסי כנסת־בית משפט ועוד ועוד.
אבל על דבר אחד אין כל ספק: עם כל הכבוד לכל אלה, בלב ליבו של המו"מ הקואליציוני הנוכחי עומד דבר מרכזי אחד - הקמת קואליציית כתב אישום. בימים אלה מורכבת ממשלה הנשענת על 65 ח"כים שיאפשרו לראש הממשלה להמשיך בתפקידו ללא קשר למצבו המשפטי. בין שעל ידי חוק שימנע הגשת כתב אישום, ובין שעל ידי הסכמה, כתובה או שבשתיקה, כי איש לא פורש אחרי כתב אישום, אם וכאשר. זהו הדבר המרכזי שנמצא על שולחן המו"מ, בין במפורש, בין במרומז. על פני הדברים, נכון לעכשיו, נראה שזה גם יצליח.
באופוזיציה בראשות כחול לבן העריכו, ואולי עדיין מעריכים, כי גם אם נתניהו ינצח בבחירות, מה שאכן קרה, הרי שימיו קצרים. בתוך כמה חודשים, גג שנה, יגיש היועמ"ש מנדלבליט את מסקנותיו, שמבחינתם ללא ספק יכללו לפחות אישום אחד. במקרה כזה, סברו, על נתניהו יהיה לפרוש מתפקידו.
בימים אלה מתגבשת התגובה של מחנה הימין בראשות נתניהו. המצב, שתואר כהזוי רק לפני שבועות בודדים, שלפיו ראש ממשלה הולך לבית המשפט בבוקר ומנהל את ענייני המדינה בערב, הופך אט־אט לתרחיש סביר בהחלט. יתרה מכך, אם מנדלבליט אכן יגיש כתב אישום, ולא יעבור חוק שימנע זאת, ובמקביל לא תהיה עסקת טיעון שתאפשר לנתניהו להמשיך בתפקידו, זה כנראה גם מה שיקרה. בד בבד, תוביל הממשלה מהלכים מרחיקי לכת לצמצום כוחם של בית המשפט והפרקליטות, כאשר זה אוחז בגרונו של זה. עד שאחד מהם ירפה וייפול.
לכאורה, מדובר בתרחיש אימים למחבבי המערכת ולגורמי האופוזיציה הצעקניים. אבל רוב הציבור כבר מזמן לא איתם. תוצאות הבחירות מלמדות כי מה שנתפס כפגיעה בדמוקרטיה עבורם, מבחינת רוב הציבור מדובר בתיקונים הנדרשים להצלתה.
כל כתבי האישום באמצעות כתבי החשדות התפרסמו ערב הבחירות והיו גלויים לעין כל, סוקרו בהרחבה בכלי התקשורת ועמדו בלב דיון ציבורי עמוק ומקיף במשך שבועות. אולם הציבור לא רק שלא מאס במעשיו של נתניהו אלא בחר בו פעם נוספת להנהגה, ועוד ברוב גדול יותר מהפעם הקודמת. אולי יש כאלה שסבורים שלמרות בחירת העם יש עדיין להעניק את הסמכות להפיל את השלטון בעוד כמה חודשים בידי אדם אחד ויחיד. אבל רוב הכנסת, כך נראה, סבורה אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו