הערבים ועסקת המאה: ניפגש אחרי הרמדאן

מוושינגטון נמסר בשבוע שעבר כי ממשל טראמפ החליט לדחות את מועד פרסום "עסקת המאה" עד לתחילת חודש יוני, מייד עם סיום חודש הרמדאן. צעד זה נועד להקל על בעלי הברית הערביים של ארה"ב, החוששים למצוא עצמם בין הפטיש לסדן, כלומר בין טראמפ, המצפה מהם ללחוץ על הפלשתינים לקבל את העסקה המוצעת, לבין דעת הקהל המקומית, הדורשת מהם לדחות אותה מכל וכל.

דווקא משום כך, נראה שמדינות ערב לא תצטערנה כלל אם פרסום העסקה יידחה לא רק עד לאחר הרמדאן, אלא הרבה מעבר לו ובעצם אם התוכנית האמריקנית לא תראה כלל אור יום. עבורן מדובר בכאב ראש נטו, בעסקה שאינה נושאת שום בשורה ושעתידה להקשות את חייהן מבית ומחוץ.

עוד בנושא:

•המצרים נגד הפלשתינים על רקע תוכנית המאה של הנשיא טראמפ

•"היעד: משבר בירדן כדי להסיח את הדעת מעסקת המאה"

•שגריר צרפת היוצא בארה"ב: "תוכנית המאה קרובה מאוד למה שישראל רוצה"

מצרים היא המדינה הראשונה המרחיקה עצמה מהעסקה המוצעת. מלכתחילה גילו המצרים התלהבות מועטה מאוד להתגייס ולפעול כדי לקדם עסקה בין הפלשתינים לישראל, ובעצם כדי לסייע לוושינגטון בקידום מדיניותה באזור. עוד לפני שבועיים נמסר מקהיר כי מצרים אינה מתכוונת לתת את ידה להקמת נאט"ו ערבי, שיפעל בחסות ארה"ב נגד איראן. עתה מאותתים המצרים כי לא ישכבו על הגדר ולא יסכימו לקבל את "עסקת המאה" בשעה שכל העולם הערבי דוחה אותה, וקל וחומר לא ילחצו על הפלשתינים לקבלה.

מפגש של הליגה הערבית // צילום ארכיון: אי.אף.פי

אחרי הכל, לנשיא המצרי א־סיסי צרות משלו. בימים אלו הוא שוקד על השלמת מהלך שינוי החוקה המצרית, שיאפשר לו לכהן כנשיא עד לשנת 2030. מהלך זה מעורר מחאה בתוך מצרים, וזו שואבת בלא ספק עידוד מהמחאות שפרצו רק לאחרונה בסודאן ובאלג'יריה והובילו למיטוט משטריהם של עומר אל־בשיר, נשיא סודאן, ושל עבד אל־עזיז בוטפליקה, נשיא אלג'יריה, שניסו אף הם לאחוז בשלטון. במצב דברים שכזה, לא־סיסי אין שום צורך לפתוח חזית עימות חדשה שתתווסף לחזיתות בסיני, שם הוא מנהל מאבק מול דאעש; בתוככי מצרים, שם הוא נאבק מול האחים המוסלמים; ומחוץ למדינה, בלוב, שבה משתוללת מלחמת אזרחים עקובה מדם ורחוקה מהכרעה, ועתה גם בסודאן.

בדומה לא־סיסי, גם מדינות ערב האחרות רחוקות מלהתלהב מהעסקה שמבקש הנשיא טראמפ לרקוח. האמריקנים בונים אמנם על תמיכה ירדנית, בהנחה שבפני המלך עבדאללה לא עומדת כל ברירה אלא לסייע בידם אם ברצונו להמשיך ולקבל את הסיוע הכלכלי האמריקני החיוני כל כך ליציבות הממלכה. אבל המלך עבדאללה זוכר את אבי סבו, המלך עבדאללה הראשון, שנרצח ביולי 1951 בשל נכונותו להגיע להסכם שלום עם ישראל. הוא זקוק לאמריקנים, אבל רוצה להישאר בשלטון - ובעצם להישאר בחיים. כך מצרים וכך ירדן, ובעקבותיהן תלכנה, ובעצם תישארנה במקומן, גם מדינות ערביות אחרות.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!