כשהמשטרה עצרה עשרות "שוטרים מושחתים"

עשרות שוטרים נעצרו השבוע לפני 70 שנים בידי חבריהם למשטרה, בשיאו של מאבק נחוש שניהלה משטרת ישראל נגד שחיתות אנשיה.

משטרת ישראל מנתה עם תחילת פעילותה כ־1,700 שוטרים, חלקם שירתו עוד קודם במשטרת המנדט הבריטי, שלא תמיד הקפידה על הרמה המוסרית של השוטרים היהודים והערבים ששירתו במסגרתה, והעלימה עין מעניינים של סחיטת כספים, קבלת שוחד, מעורבות בסחר בלתי חוקי ועוד. ראש הממשלה דוד בן־גוריון, שהיה מודע לנורמות הפסולות ששוטרים אלה החדירו למשטרת ישראל, כתב ביומנו: "חלק מהשוטרים אינם חומר טוב. יש בהם גם אנשי שוחד. אנו נפעל בנחישות ונטהר את המשטרה".

במארס 1949 הוקמה במשטרה ועדת חקירה פנימית, בפיקוחו הישיר של המפכ"ל הראשון יחזקאל סהר (סחרוב), שפעלה "מתוך מגמה לבער מקרב המשטרה את האלמנטים הלא רצויים", כפי שצוין בכתב מינוי הוועדה. בתום עבודתה הביאה הוועדה לפיטורי 180 שוטרים וקצינים, חלקם בדרגות גבוהות, מסיבות של "אי מהימנות, רמה מוסרית נמוכה ואף חשש למעורבות בשוחד".

חלק מהשוטרים סירבו לקבל את דין הפיטורים ועתרו לבית הדין הגבוה לצדק (בג"ץ) בטענה של "אי סדרים בעבודת הוועדה". בג"ץ קיבל את טענות חלק מהעותרים והורה להשיבם לשורות המשטרה. האחרים, שחזרתם לעבודה לא אושרה, התארגנו יחדיו וב־18 באפריל 1949 נעמדו במחאה בחזית כמה תחנות משטרה, בהפגנות שהידרדרו לאלימות קשה. 25 מהם נעצרו בידי חבריהם, לאחר שאלה נאלצו להשתמש בגז מדמיע. נגד חמישה ממנהיגי המהומות הוגשו כתבי אישום.

הפרשה עוררה סערה גדולה בזמנו, הן בציבוריות הישראלית והן בתוככי המשטרה, והיתה לה השפעה ישירה בשנים שלאחר מכן: תחום גיוס כוח האדם למשטרה הפך קפדני יותר, והוקמה מערכת מנהלתית למיגור פעילות פסולה בתחום טוהר המידות בכוחות השיטור.

ישיבת כנסת בקולנוע "קסם" בתל אביב//צילום: אילן ברונר, לע"מ

דיון על המשכורת: האם חבר כנסת ירוויח כמו פועל בניין?

ב־17 באפריל 1949 נערך בכנסת דיון בנושא שכר חברי המליאה. יו"ר הכנסת פתח ואמר: "התכנסנו כאן היום כדי לדון ולהחליט בכמה תעלה למשלם המסים הפעלת הדמוקרטיה בישראל".

באותם ימים, חברי הכנסת עדיין לא קיבלו משכורת מסודרת, אלא רק מפרעות על חשבון שהועברו להם מאוצר המדינה. זאת מכיוון שעד אז טרם נערך דיון רשמי בנוגע למשכורת ול"הענקות" (תנאי שכר והטבות) אשר להן זכאים חברי הכנסת.

בתום הדיון התקבלה החלטה להעמיד את משכורת הח"כים על 110 לירות לחודש, עם תוספות לחבר כנסת בעל משפחה ו/או תוספת לחברי כנסת הגרים מחוץ לתל אביב ונאלצים להשתכן בבתי מלון בימים שבהם מתקיים דיון בכנסת - ששכנה אז באולם קולנוע "קסם", על חוף ימה של תל אביב.

בכל מקרה נקבע שמשכורתו של חבר כנסת, עם כל ההטבות והתוספות, לא תעלה על 140 לירות בחודש, בזמנים שבהם משכורתו של פועל בניין זוטר עמדה על כ־70 לירות ופועל בניין מקצועי קיבל כ־95 לירות בחודש. מספר חברי כנסת דרשו שמשכורתם לא תעלה על שכר פועל בניין בעל ניסיון.

עם תום הדיון נותרו שני נושאים שהועברו להחלטת ועדה: האם משכורת חברי הכנסת תשוחרר ממס הכנסה, והאם חברי הכנסת יורשו לעבוד בעיסוק אחר בתמורה לשכר - נוסף על עבודתם בכנסת?

חיבלו בפרדסים - ומצאו בהם פרנסה

המוני עולים, רובם מאירופה, הגיעו לישראל אחרי הקמתה, וכ־90 אלף נוספים הגיעו מתחילת השנה ועד לימים שלפני חג הפסח 1949, חלקם הגדול רוכזו במחנות עולים בשרון.

בזמן זה לפני 70 שנים החלו העולים להתענג על ריח נפלא ולא מוכר להם מארצות מוצאם, שנישא בחלל האוויר: ניחוח עצי התפוז שבפרדסי השרון, שהחלו לפרוח ולהפיץ למרחקים את ריח פרחי ניצת התפוז.

המוני עולים סקרנים נהרו אל הפרדסים, ובמהלך סוף שבוע אחד עקרו ענפים עמוסים בפריחה הלבנה והריחנית וחזרו איתם למחנות העולים, כשהם נהנים מהניחוח המשכר - השונה כל כך מריחות המחנות מלאי הטחב שאחרי החורף הקשה.

המהלך עורר זעם גדול בקרב פרדסני השרון, שגילו לתדהמתם את הנזק העצום שנגרם לעצים. הפרדסנים הגיעו למחנות העולים הסמוכים ועוררו שם מהומה, בדרישה לפיצוי על השחתת הפרדסים. בתום דיון נקבע שעולים יגיעו לפרדסים לימי עבודה ללא תשלום בתמורה לנזק שנגרם, אולם רובם נטשו את העבודה מקץ יומיים בלבד.

כעבור חצי שנה, עם תחילת עונת הקטיף, העלו הפרדסנים את שכר העבודה היומי לכ־50 לירות, ועולים רבים מצאו פרנסה בפרדסים שבהם חיבלו רק שישה חודשים קודם לכן.

מלון המלך דוד המפוצץ בירושלים חוזר לפעילות

לנוכח הצורך הגדול בחדרי מלון הודיעה ממשלת ישראל, השבוע לפני 70 שנים, לבעלי מלון המלך דוד בירושלים על מתן אישורה לחדש את פעילותו, למרות מצבו הרעוע והמוזנח מאז פוצץ אגפו הדרומי על ידי אנשי האצ"ל, כשלוש שנים קודם לכן.

בעקבות זאת יצא מנכ"ל המלון המושבת, ה' המבורגר, באופן מיידי ללונדון, כדי לגבות מממשלת בריטניה את הכספים שממשלת המנדט נותרה חייבת למלון בעבור שכר הדירה והנזקים שנגרמו. בשובו לארץ הביא עימו המבורגר, על פי אישור מיוחד שהתקבל משרת העבודה גולדה מאיר, צוות אירופאי של מנהלים מומחים - וגם שני שפים ידועים.

הועמדה לדין באשמת "גניבה על ידי מציאה"

אישה בת 56 תועמד לדין באשמת "גניבה על ידי מציאה". האישה, שעמדה בתור בחנות ירקות בשוק הכרמל בתל אביב, הבחינה בשטר של חמש לירות שנפל מתיקה של גב' בשם לאה ליכטנשטיין, ואז מיהרה להרימו ולהטמינו בתיקה.לרוע מזלה, עובר אורח הבחין בה בשעת מעשה והזעיק נגדה את המשטרה. האישה נאסרה ושוחררה בערבות עד לתחילת משפטה.

81,149 יהודים עלו לארץ בתוך שלושה חודשים

יו"ר המגבית היהודית המאוחדת, הנרי מורגנטאו, הגיע לארץ השבוע לפני 70 שנים, לקראת חג הפסח, ומכאן פרסם גילוי דעת ליהדות אמריקה. "81,149 יהודים עלו לישראל בשלושת החודשים האחרונים. יש לראות בכך, ובמיוחד בימים אלה שלפני חג הפסח, את יציאת מצרים השנייה, ולהתגייס יחדיו כדי שנוכל לספק בגד, מזון וקורת גג לכל עולה", כתב.

חוגגים פסח ראשון בצה"ל

ב־13 באפריל 1949 נערכו סדרי הפסח הראשונים בצה"ל מאז הקמת המדינה. הרבנות הצבאית, שהוקמה זמן קצר קודם לכן, לא עמדה בביקוש הרב ופנתה בבקשה לציבור הרחב, באמצעות מודעות בעיתונים, שיתנדב לנהל את טקסי הסדר ביחידות צה"ל רבות. חיילים בודדים בחופשה הופנו למשרדי קצין העיר וחוברו למשפחות מארחות, שגם דאגו לשכנם בחג.