להקת מחול לציבור הדתי

בעוד לאמנויות המוסיקה והתיאטרון יש ייצוג הולם בעולם הדתי, ויש אמנים שמשלבים בין אורח החיים הדתי לבין היצירה, נדמה שאמנות המחול נעדרת מהעולם הזה. הרקדנית דניאלה בלוך הרגישה שהיא צריכה למלא החלל זה.

מעל בלוך (36), שהחלה את דרכה האמנותית באולפן למחול בת דור שבתל אביב ובהמשך רקדה בלהקתו של עידו תדמור ועבדה עם מיטב הכוריאוגרפים, תמיד ריחף ענן של חוסר ודאות. כמי שבאה מבית דתי ושמרה על אורח חיים דתי, היא מצאה שהיצירה מתנגשת הרבה פעמים ברצון לקיים מצוות, ושהציבור הדתי לא חשוף מספיק לעולם המחול שבו היא לוקחת חלק. עד שלפני שנה היא החליטה להקים להקה שתחבר את הציבור הדתי למחול המקצועי ותאפשר לרקדניות שלה לשלב בין הדת לאמנות. כעת הלהקה "נהרה" יוצאת בסיבוב הופעות ראשון (ב-21 בינואר במרכז ז'ראר בכר בירושלים, 29-ובבינואר בתיאטרון ענבל במרכז סוזן דלל בתל אביב).

"באתי מבית דתי", מספרת דניאלה, "בית שבו התקיים אורח חיים דתי, עם דגש רב על אמנויות הבמה, מוסיקה ואופרה. ינקתי את זה מהבית. היום אני גרה עם בעלי בשכונת כרם התימנים ואנחנו מקיימים אורח חיים דתי. זה כולל הרבה דברים, כמובן שמירת שבת, שמירה על כשרות, על צניעות ועל טהרת המשפחה".

המחול לא התנגש לך עם אורח החיים הדתי-
"זה התנגש בעיקר בעניינים טכניים. שמירת שבת היא כמעט בלתי אפשרית כשאת רוקדת בלהקה. ההופעות, הנסיעות לחו"ל וגם החזרות הרבה פעמים יוצאות בשבת, אז ההתמודדות היא קשה. זה צימצם לי מאוד את המקומות שיכולתי לרקוד בהם, ואיפה שכן יכולתי להיות, היתה לי מחליפה בדרך כלל לשבתות, אבל זה גם לא פתרון טוב. היו כל מיני קומבינות שבסוף הרגשתי שמאוד פוגעות במקום הרוחני שלי וביכולת להיות שלמה בשני העולמות. זה בעצם מה שהוביל אותי למקום הזה של הקמת הלהקה".

מה גרם לך להקים להקה עם רקדניות דתיות-
"זה התחיל מהתחושה שהציבור הדתי לא שייך באופן פעיל כקהל וכפרפורמר לעולם המחול. זה אחד הז'אנרים של אמנויות הבמה שאנו מדירים את רגלנו ממנו בגלל כל העניינים הטכניים האלו, וגם בגלל העניין הפיזי והגופני".

את הבעיה של שירת נשים על פי ההלכה אני מכירה, מהן המגבלות לגבי ריקוד של נשים?
"זה על אותו קו. מחול הוא השירה של הגוף, הגרון הוא ההמשך לגוף וזה נהיה בעייתי בהרבה מקומות בגלל הנושא של הצניעות, הלבוש של הרקדניות והתנועה שלהן. אנו באות להגיד שזה אפשרי שרקדנית תעלה על הבמה, תהיה יפה ונהדרת אבל לבושה קצת אחרת ביחס לעולם המחול. הלבוש הוא הרבה פחות חשוף, מאוזן יותר, שמצד אחד לא חושף ומצד אחר גם לא מסתיר. אחרי הכל מדובר באמנות של הגוף, וצריך להראות אותו".

מהי עמדתו של בעלך בנושא-
"הוא הדוחף העיקרי של כל החזון הזה. הוא דתי מאוד, אדם שחי באמת מדהימה. אנחנו חיים בכרם בתל אביב, בין חילונים לדתיים, בפתיחות גדולה".