"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האם מותר לייבא מוצר בייבוא מקביל?

לאחרונה אנו שומעים רבות מעסקים שונים, כי הם מוכרים מוצרים בייבוא מקביל או בשמו בלעז יבוא פרללי (Parallel imports), אף לעיתים לצד מכירת המוצרים של היבואן הרשמי, על ידי אותו בית עסק

,עודכן
צילום: //

בשיתוף ברק רום

מאת:עו”ד גיא הרשקוביץ

מדובר במגוון רחב של מוצרים, החל מביגוד והנעלה וכלה במוצרי חשמל גדולים כגון מקררים וטלוויזיות וכן במוצרי אלקטרוניקה לרבות טלפונים ניידים (סמארטפונים), טאבלטים וכיוצ”ב.

אך מה הוא בעצם ייבוא מקביל/פרללי? מהי המשמעות של ייבוא כזה? האם כל אזרח רשאי לייבא מוצר במקביל ליבואן הרשמי?

ייבוא מקביל/פרללי:

משמעותו של ייבוא מקביל, הוא ייבוא שלא על ידי היבואן הרשמי, אלא על ידי גורם אחר אשר מעוניין להתחרות ביבואן הרשמי, ולספק מוצרים לצרכנים במחירים אטרקטיביים.

מקרה שהיה כך היה:

אלכסנדר, עולה חדש ממקסיקו, שם התפרנס בין היתר, ממכירת סחורות שונות לבעלי עסקים. כשהוא הגיע לישראל, לא היה ברור לו כיצד יוכל להמשיך ולהתפרנס בכבוד.

לאחר ששם לב שמחירי מוצרי האלקטרוניקה בישראל גבוהים מאוד ביחס למחירים שהכיר ממולדתו, הוא החליט לייבוא מוצרי אלקטרוניקה לישראל במחירים אטרקטיביים.

אך החלטה לחוד ומעשים לחוד - שכן בשלב זה לא ידע אלכסנדר כיצד עליו לפעול, ועלו לו שאלות רבות:

האם מותר לו לייבא מוצרים לישראל בייבוא מקביל?

האם עליו לקבל אישור מהיבואן הרשמי?

כיצד הוא יכול לברר מיהו היבואן הרשמי?

מהם הסיכונים אם קיימים בייבוא מקביל?

האם נדרש תו תקן למוצרים שבכוונתו לייבא?

ועוד שאלות רבות שהתעוררו בליבו כשביקש לממש את רצונו.

עו”ד גיא הרשקוביץ

לפנייה ישירה אל עו”ד גיא הרשקוביץ לחץ/י כאן

מה הדין לגבי יבוא מקביל (פרללי)?

באופן כללי הייבוא לישראל הוא חופשי והייבוא המקביל בישראל – הואמותרואף בתי המשפט מעודדים זאת, שכן הדבר מעודד תחרות חופשית ומסייע לצרכנים לרכוש מוצרים במחירים אטרקטיביים.

חשוב להבהיר, שאין צורך לפנות ליבואן הרשמי של המוצרים בארץ, כשאף אין רשימה מסודרת של יבואנים רשמיים בישראל.

באתר של מכון התקנים קיימת רשימה של מוצרים שמיובאים לישראל ושיש צורך בתו תקן לגביהם (כשלא כל המוצרים דורשים תו תקן) ושאושרו על ידי מכון התקנים לייבוא.

אם בכל זאת האדם שמבקש לייבא מוצר ביבוא מקביל, מעוניין לברר מיהו היבואן הרשמי של אותו מוצר, בכדי לדעת מול מי הוא עומד מבחינה עסקית, הוא יכול לפנות לבעל המותג בחו”ל ולברר מולו, שכן מדובר בחוזה של בעל המותג מול היבואן הספציפי.

מהם הסיכונים הכרוכים בייבוא מקביל?

הסיכון הוא בניסיונות של היבואנים הבלעדיים/רשמיים - למנוע את שבירת הבלעדיות שלהם, שהבלעדיות היא בעצם הסכם בינם לבין בעל המותג כאמור, ולעיתים הם מגישים תביעות בעניין זה לבתי המשפט.

יצוין, שבתי המשפט בד”כ לא מקבלים תביעות אלו כשמדובר במוצרים מקוריים ולא מזויפים, וכל עוד לא נעשתה הטעיה ו/או שימוש במוניטין של היבואן הרשמי.

יש מספר דרכים כדי למזער מראש את סיכויי ההצלחה של תביעה מסוג זה על ידי היבואן הרשמי באם תוגש.

לסיכום: ייבוא מקביל/פרללי מותר בישראל, אך מומלץ להתייעץ עם עורך דין המומחה בתחום ולבחון האם למוצר נדרש תו תקן ולפעול בהתאם לדרישות מכון התקנים ועמיל המכס, ובמידת הצורך לפעול לקבלת רישיון, אישור או היתר יבוא, וכן לבצע פעולות אשר ימזערו את הסיכוי להגשת תביעה על ידי היבואן הרשמי.

הכתבה מאתעו”ד גיא הרשקוביץבאדיבותאתר עורכי הדין LawGuide.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר