"בהתחלה זה קצת כמו לצאת לטיול במקום הכי מרגש ומסעיר שאתה יכול לדמיין, אבל לא להיות מסוגל לספר חוויות ובטח שלא להעלות תמונה לאינסטגרם", מספר באתר צה"ל רס"ן א', שמבצע כבר יותר מעשור את אחד התפקידים החשאיים והמאתגרים ביותר בצה"ל – קת"ם – מפעיל ומגייס סוכנים ביחידה החשאית של היחידה המסווגת והחשאית 504. כל מבצע שעורכת היחידה, האמונה על איסוף מודיעין אנושי, מתופעל על ידי מספר בעלי תפקידים: סוכנים, שמעבירים את המידע המודיעיני בסודיות מרבית, לוחמים, שדואגים לביטחון המבצע - מבדיקת השטח ועד קביעת דרכי התקשורת ותיאום המפגש הבא, וכאמור - הקת"מים עצמם, ליבת היחידה.
בשבוע שעבר זכתה היחידה הסודית בצל"ש ראש אגף המודיעין. היחידה הופקדה על משימת סיכול הטרור ושיבוש התבססות גורמי טרור בזירה הצפונית בשנים 2018-2013. על פי פרסומים זרים מפעילה היחידה סוכנים מעבר לגבולות מדינת ישראל. בהודעת דובר צה"ל נמסר כי היחידה "פעלה בנחישות, תוך זיהוי ההזדמנות המודיעינית והמבצעית, באמצעות איסוף מידע בעל משמעות טקטית ואסטרטגית".
"תפקידו המרכזי של הקת"ם הוא להפעיל ולגייס סוכנים למטרות עשייה מבצעי – משמע - הפעלת מקורות אנושיים במבצעים מסווגים מחוץ לגבולות הארץ, בכלל גזרות הפעולה", מסביר רס"ן א' באופן כללי על הפעיות של היחידה. בשנים האחרונות הוא לקח חלק בפרויקט של היחידה בגזרה הצפונית, ומעיד שמדובר במיזם נרחב שעתיד להשאיר חותם גדול, ושוודאי עוד ישמעו עליו בעתיד".
חמש שנים אחרי שהשתחרר מצה"ל, קיבל רס"ן א' זימון ממחלקת האיתור באגף המילואים, להליך מיונים לתפקיד ביחידה המיוחדת. "לא באמת הבנתי במה מדובר, אבל התחלתי את התהליך מתוך סקרנות הולכת וגוברת", הוא סיפר באתר צה"ל, "לאחר מבדקים שונים, מבחנים פסיכולוגיים ותרגולים בשטח, אני ועוד מספר אנשים מועט שקיבל את המכתב זכינו להתחיל בתהליך ההפיכה לקת"ם".
צילום: מתוך אתר צה"ל
המועמדים מתחילים בתום המיונים מספר חודשי הכשרה בערבית, כשלבסוף הם מסוגלים להבין, לקרוא ולכתוב בשפה הזו באופן שוטף. לאחר מכן הם עוברים קורס קצין מבצעים מיוחדים שבו הם לומדים את הפרקטיקה של המקצוע וסיטואציות שבהן הקצין צפוי להתמודד. לבסוף, הם עוברים פרק חפיפה וצמודים לקת"מים ותיקים למשך מספר חודשים. "כאן אתה נכנס סופית למים העמוקים. אתה מקבל גזרה ודיסציפלינה והופך לקת"ם עצמאי".
תחת מגבלות חמורות של ביטחון מידע, מספר רס"ן א' באתר צה"ל על הפעילות ה"שגרתית" במרכאות כפולות – הקשר עם הסוכנים. "הקשר איתם הוא יומיומי, וזו בעצם שגרת התפקיד שלי. הכול כרוך בהיכרות מאוד מעמיקה עם שגרת החיים של כל אחד מהסוכנים שאתה מפעיל מרגע גיוסם - ידע נרחב על אורח החיים שלהם, המצב המשפחתי - נישואים, ילדים, מצב כלכלי ונפשי".
"הקשר מאוד אינטנסיבי, וגם אינטימי - אנחנו לוקחים משתנים כמו אלו שציינתי בחשבון כדברים שעשויים להוות מכשול לקראת ביצוע המשימה, וזו חובתנו להכיר בהם ולהבין איך אפשר לפעול סביבם על מנת לאפשר את קיום המבצע באין מפריע. אתה חייב תמיד להיות במצב זמינות לסוכן שלך, לגלות קשב לכל מה שעובר עליו ולחפש נקודות כשל שעלולים להשפיע על תפקודו".
רמת ההיכרות עם הסוכן מקבילה לזו של חברים טובים: "אנחנו מודעים לזה שקצב השיחות - המצוקות, הבעיות, כל מה שהוא חולק איתנו, הכל מתנקז לעולם המבצעים". לדבריו, כשזמן מבצע מתקרב, גם המפעיל וגם הסוכן נכנסים לדריכות: "האינטנסיביות מתגברת, הסוכן נכנס למוד מבצעי מסוים, ואני, כמפעילו, גם כן. אני חייב לבקר אותו תמיד בתהליך - הוא לא חייל, הוא לעיתים נמצא רחוק ממני פיזית ותפעול שלו במהלך מבצע דורש המון קשב למאווים ולתחושות הכי רגעיים".
צילום: מתוך אתר צה"ל
הניסיון בהפעלת סוכנים ובהוצאה לפועל של מבצעים היא קריטית, מכיוון שניתן להשתמש בדברים שונים בפעילויות. "ההיכרות עם הסוכן שלך על בוריו גורמת לך לדעת בדיוק מה המגבלות שלו מבחינה מבצעית - כמו שטייס מכיר את המטוס שלו ואיך הוא מתנהג בסיטואציות שונות אל מול השפעות הטבע", הוא מספר. "אני כבר יודע איך הסוכן שלי יתנהג בשעת מבצע. אני יודע למתוח את הגבולות שלו רק עד לרמה המתאימה, מבין אילו משימות להטיל עליו שתואמות את היכולות והאומץ שלו. במבצע שנשען על סוכן - זהו המפתח להצלחה".
מרבית עבודתו של הקת"ם נעשה מאחורי הקלעים, החל מקבלת שלב המשימה, דרך התאמת הסוכן אליה ובדיקה שהמענה שהיחידה יכולה לספק לה הוא המענה המטיבי. "הקת"ם בוחן את השיטה המבצעית ולאחר מכן מוציא אותה לפועל ביצירתיות, המתאפשרת בתוך מגוון דרכי הפעולה העומדות על הפרק. עם זאת, אנחנו יכולים למצוא את עצמנו גם בסיטואציות מבצעיות מאוד מעניינות בשטח".
"אנחנו עושים שימוש בהרבה מאוד כלים ושיטות שלא נהוגות בעולם האזרחי, ולכן כל מי שנכנס לתפקיד חייב שיהיה לו עמוד שדרה וסולם ערכי, כדי לממש את חופש הפעולה והרשות שנותנים לו בצבא כדי להגשים את חזונו המבצעי", מצהיר רס"ן א'.
"קצב האירועים במדינות השכנות לנו כל הזמן משתנה, וזה אחד המשתנים המרכזיים שהופכים את התפקיד הזה לכל כך מאתגר. עם זאת, אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא לשמר את החשיבה מחוץ לקופסה, להתמודד עם שינויים בקצב גבוה ועם הרבה מאוד תסכולים. בסוף היום, קת"ם חייב לשמור על "פוקר פייס" גם ברגעים הכי קשים, כדי לשמור על שגרה נכונה מול המופעלים".
"מנקודת מבטי, זה אחד התפקידים הכי מעניינים ומספקים שיש היום בצה"ל ובכלל", הוא מסכם. "היחידה ובתוכה אנחנו כל הזמן משתנים ומתפתחים, כל יום מביא איתו אתגרים מרגשים שבסופו של דבר גם תורמים יום יום תרומה ענקית לביטחון ישראל. אין גאה ממני לעשות שירות שכזה".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר צה"ל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו