הפרעת קשב וריכוז: חשיבות הכרת הפרופיל הרגשי והפסיכולוגי

בשיתוף ברק רום

פעמים רבות בחייו המקצועיים, נשאל ד”ר סמואל שאלות שחוזרות על עצמן בנוגע לאבחון וטיפול בהפרעות קשב וריכוז, ועכשיו הוא כאן כדי לסדר לכם את המחשבות ולענות לכם על השאלות האלו.

איך מאבחנים בעיות קשב וריכוז?

מקורה של הפרעה זו היא באמצע המאה הקודמת. עד אז היא  זכתה להתייחסות רפואית שולית בלבד. חשוב לציין, כי לא מדובר במחלה, אלא בהפרעה התנהגותית ושפתית. בשל עובדה זו, לא ניתן לאבחן אותה באמצעות בדיקות דם או בדיקות הדמיה שונות, אלא באמצעות תצפית המודדת את טיב תפקודו של הילד במצבים שונים: בזמן תנועה, בצורה אימפולסיבית ובמקרים בהם מספר הסחות הדעת מהצד מרובים. תצפית זו נחשבת למהימנה, חוץ ממקרים בהם הילד העומד למבחן נמצא בדיכאון, נתקף בחרדה, סובל מפוסט טראומה ועוד אז התצפית אינה מדויקת.

להפרעת קשב יש לרוב אסוציאציה (הקשר) להפרעות התפתחות, כגון: מגושמות בתנועה, בעיה במוטוריקה עדינה, לקויות שונות בלמידה, התפתחות שפה איטית והפרעה בכתיבה. הקשר  קרוב ל 90%.

סוגיה אחרת היא חוסר בבשלות הנוירולוגית. למשל, זה תקין שילד בן 6 יחרוץ את לשונו בזמן כתיבה, אך אם ילד בן 10 יעשה זאת- זה ייחשב כסמן לבעיית בשלות, ישנם כמאה סמנים כאלה. בנוסף לבדיקות הבשלות האלו, יש גם לקחת בחשבון את ההעברה התורשתית של הפרעה זו  העומדת על סביבות ה- 70%.

במעבר מנושא לנושא, האם קיימים קשיים?

ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז יכולים להתמקד לעומק בנושא אחד בלבד. מעבר מנושא אחד לנושא אחר יצור בעיה במיקוד ובריכוז. ילדים רבים יוכלו להתרכז במשך שעות בנעשה על מסך הטלוויזיה, אך ברגע שיצוצו גורמים חיצוניים בקרבתם שיסיחו את דעתם, הם יאבדו את יכולת הריכוז בטלוויזיה.

לרוב, מדובר בבעיה בבשלות מרכז הקשב, ודרגת הבשלות משתנה בהתאם לגיל.

ניתן לראות שהפרעת הקשב והריכוז אינה קשורה  רק לבעיה התנהגותית נטו, והיא מורכבת ממגוון נושאים הקשורים לבשלות הנוירולוגית, ואותה ניתן לבדוק בבדיקה גופנית.

מה הם שני סוגי המוח ומה ההבדלים ביניהם?

נכון להיום, מחקרי המוח הביולוגים שוברים שיאים ומגיעים לפסגות שלא הכרנו בעבר. בכל פעם ישנה תגלית חדשה שפורצת לעולם. מאידך המימד הסמלי רגשי של המוח זוכה לפחות חקירות. לשם הבנת התגליות, עלינו להבדיל בין שני סוגי המוח:

1. המוח הביולוגי- נחקר באמצעות כלי מעבדה ומדדים סטטיסטים.
2. המוח המטאפורי- במוח הסמלי קיימות תכונות כמו מוטיבציות, התמודדות עם לחצים, רגשות, פנטזיות, דרכי התקשרות ועוד.

חשוב לציין כי לא מדובר במוח פיזי אחר או בשני מוחות שונים. מדובר בשתי נקודות מבט מחקריות שונות: במוח הביולוגי אנו צופים מהצד, באופן אובייקטיבי וללא התערבות. ואילו במוח המטאפורי אנו מתערבים בכדי לקלוט את ההתנהגות של הפרטנר שלנו למחקר.

הפסיכיאטר משלב בין העמדות של המוח הביולוגי ושל המוח המטאפורי. הילד הוא גוף ונפש , ולכן יש להפנותו לבדיקה בשם DSM שהוא הערוץ הפיזי, אך גם לבדוק את הערוץ הרגשי שלו השוכן במוח המטפורי. תפקידו של הפסיכיאטר לשלב את חקירת שני המוחות.

התרופות שניתנות להפרעה זו עלולות לגרום לתופעות לוואי הקשורות בהתנהגות הילד- הן תומכות בקשב אבל יכולות להזיק למרכיב הרגשי התנהגותי. ריטלין, למשל, יכול לגרום להתפתחות של חרדה ודיכאון. ולכן, יש להכיר את אישיותו של הילד לפני מתן התרופות. בנוסף, צריך לבדוק את רמת המוטיבציה של הילד להצליח בלימודים. חשוב להעריך פונקציה רגשית זו.

בהרבה מקרים, ילדים אשר מטופלים בריטלין לא חווים הטבה במצבם מכיוון שלא קיימת התייחסות לפן הרגשי שלהם.

אבחון הפרעת קשב וריכוז הנעשה רק באמצעות בחינת המוח הביולוגי, ללא שום התייחסות למוח הפסיכולוגי, הינו לוקה בחסר. הממד הרגשי חייב להיבדק יחד עם הממד הביולוגי.

בדיקות כמו TOVA או MOXO המדמה מצבים של הפרעת קשב, נחשבות לטובות אך חלקיות בלבד, יש לבחון את ההפרעה  לפי שילוב שתי הגדרות המוח. הכי חשוב שתזכרו, שאי אפשר לטפל בהפרעת קשב וריכוז רק באמצעות תרופות- יש צורך להכניס לטיפול גם את הפן הרגשי.

לפגישה עם ד”ר אליהו סמואל - פסיכותרפיסט, הכשרה פסיכואנליטיקאית, בעל ניסיון של 28 שנים, מטפל בכל הגילים 053-4877790.

בשיתוף ברק רום