"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

האתגר בביטחון: למנוע הסלמה בעזה וביו"ש

הממשלה החדשה תצטרך לדאוג שכסף יזרום למנגנונים, כדי שלא יפזלו לטרור • עוד על הפרק: תוכנית טראמפ שעלולה להבעיר את השטח; הזירה הצפונית, לאחר שרק בסוף השבוע דווח כי צה"ל תקף שוב בסוריה; ומינוי של שר ביטחון חדש

,עודכן
האתגר הביטחוני בשלל זירות // צילום: דודו גרינשפין, AFP, דובר צה"ל // האתגר הביטחוני בשלל זירות // צילום: דודו גרינשפין, AFP, דובר צה"ל

לצד המאמצים להרכיב הקואליציה, לאייש את תיקי השרים, להעביר תקציב מדינה חדש ולהתמודד עם התיקים המשפטיים האורבים לו בפינה, ראש הממשלה הנבחר יידרש לעסוק גם בסוגיות הביטחוניות הבוערות שלא יכולות להמתין אף לא לרגע.

צילום: קובי ריכטר/TPS

הסוגיה הבוערת ביותר היא הסוגיה הפלשתינית באיו"ש ובעזה, שהייתה במעין המתנה בשבועות האחרונים, עד הבחירות בישראל. הפלשתינים באיו"ש ובעזה הבינו שלא יוכלו לקבל הטבות גדולות מישראל בתקופה שלפני הבחירות, ועם סיומן, יתכן שהמצב ישתנה.

ביהודה ושומרון זהו החודש השני שהרשות הפלשתינית משלמת לפקידיה רק מחצית ממשכורתם לאור בעיות המזומנים הקשות שאליהן נקלעה (כתוצאה מההחלטה הפלשתינית שלא לקבל מישראל כסף, ל"ש). החשש בישראל הוא שלאורך זמן, קיצוץ כה דרמטי במשכורות עלול לפגוע במוטיבציה של המנגנונים וכתוצאה מכך, גם בתיאום הביטחוני. גורמים ביטחוניים העירו כי בשלב זה הקיצוץ עדיין לא משפיע על השטח, אך ההערכה היא שהבעיה תתחדד נוכח חודש הרמדאן שבפתח. החשש הגדול בישראל הוא שחלק מפעילי המנגנונים יזלגו לפעילות טרור, והדבר יביא לערעור השטח ולגל של פיגועים. ברקע לא ניתן להתעלם גם משביתת אסירי חמאס שהחלה בימים האחרונים בכלא הישראלי, כמו גם מסוגיית באב אל-רחמה בהר הבית.

האתגרים של הממשלה החדשה:

האתגר המדיני: לסגור את הסיפור הפלשתיני

האתגר בחינוך: צמצום הפערים בין תלמידים

האתגר ברווחה: קצבאות הנכות וצמצום העוני

האתגר בכלכלה: להתמודד עם הגירעון

האתגר בתחבורה: לטפל בליקויי דו"ח המבקר

האתגרים בבריאות: התקציב והתפרצות החצבת

גם הדיווחים על התקדמות במגעים להסדרה בין ישראל לעזה מטרידים את הרשות הפלשתינית. השבועיים האחרונים, מאז הפגנות יום האדמה ברצועת עזה, היו שקטים מאוד באופן חריג למדי. לאחר שחמאס ריסן את 41 אלף המפגינים שהגיעו לגדר הרצועה ביום שבת לפני כשבועיים, פתחה ישראל מחדש את המעברים לרצועה, ואף הרחיבה את מרחב הדיג ברצועה ל-15 מייל באופן חסר תקדים. לאור ההתקדמות במגעים בין הצדדים להסדרה ארוכת טווח, סביר להניח שבחמאס לא הצטערו לשמוע שנתניהו נבחר שוב בישראל. על פי הדיווחים, בתמורה להפסקת אש ברצועה, הפלשתינים בעזה יקבלו הטבות כלכליות ופרויקטים שעתידים לשפר את המצב ההומניטרי הקשה במקום. בסוף התהליך מעוניינים בחמאס להגיע למצב של הסרת המצור מעל הרצועה, לרבות פתיחת שדה תעופה ונמל ימי, אך נדמה שלמהלך כזה ישראל תתקשה מאוד להסכים.

פרסום "תוכנית המאה"

מעל כל זאת מרחפת גם תכנית השלום של נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, שאף התייחס לכך בשבוע שעבר בזמן שבירך על ניצחון נתניהו בבחירות בישראל. לאור התיאום ההדוק בין טראמפ לנתניהו בחודשים האחרונים, קשה להניח שהתכנית שזכתה לכינוי "תכנית המאה" תכפה על נתניהו מהלכים שהוא אינו יכול לעמוד בהם. סביר להניח שגם אם נתניהו יעמוד בראש קואליציה ימנית הוא יוכל להגיב לתכנית של טראמפ בחיוב, גם מתוך הנחה שהפלשתינים יסרבו לה.

נתניהו ככל הנראה יענה בחיוב לתוכנית המאה. נתניהו וטראמפ בשבוע שעבר // צילום: אי.פי

מלבד הזירה הפלשתינית הבוערת, לא ניתן להתעלם גם מהאתגרים ההולכים וגוברים של ישראל בזירה הצפונית. רק בסוף השבוע האחרון דווח בכלי תקשורת זרים על תקיפה ישראלית נוספת בסוריה, שישראל כהרגלה בקודש לא נטלה עליה אחריות. היחסים בין נתניהו לפוטין, כך נדמה, חזקים מתמיד, במיוחד לאחר החזרת גופתו של נעדר סולטאן יעקוב, זכריה באומל, וחשיפת המעורבות הרוסית הנרחבת במבצע להשבתו. אך פוטין לא ידוע כאחד שמחלק מתנות בחינם, וסביר להניח שהוא יידע לגבות את תג המחיר מישראל בעת שיחפוץ בכך.

לא ניתן להתעלם גם מכך שבחודשים האחרונים, לאחר נפילת המטוס הרוסי בסוריה כתוצאה מאש נ"מ סורית, התקררו היחסים הביטחוניים בין ישראל לרוסיה. כתוצאה מכך הוטלו מגבלות על חופש הפעולה הישראלי בצפון. גם העברת מערכות ההגנה האווירית הרוסיות המתקדמות לסוריה מאיימות על חופש הפעולה הישראלי נגד איראן בסוריה. בישראל מקווים לחזק את התיאום עם הרוסים, ולשמור את המצב הקיים שלפיו למרות הצבת מערכת הs-300 בסוריה, המערכת תישאר בידיים רוסיות ולא תעבור לידי הסורים.

הלווייתו של זכריה באומל // צילום: אורן בן חקון

עם הרכבת הקואליציה, תתבהר בשבועות הקרובים גם זהותו של שר הביטחון הבא. לכאורה, לאור לשון המאזניים הפוליטית, ליברמן הוא המועמד המוביל לתפקיד, אם יבקש לחזור אליו לאחר שהתפטר משום שדרישתו לפעול בצורה אגרסיבית יותר ברצועה לא התקבלה. אך יתכן שליברמן לא ימונה שוב לתפקיד בין היתר כיוון שנתניהו, כך נראה, אינו מעוניין לסטות ממדיניות הפעלת הכוח המרוסנת מאוד שלו ברצועה. גם השר יואב גלנט, הרכש הביטחוני החדש של הליכוד, הודיע לא פעם שהוא מעוניין בתפקיד, אך ייתכן שנתניהו בכלל התאהב בהגדרת תפקידו כראש הממשלה ושר הביטחון, ויעדיף לשמור את התפקיד לעצמו.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר